צו פתיחת הליכי חדלות פירעון נגד חברה

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 הינו חוק אשר מחולל רפורמה של ממש בכל הקשור להליכי פשיטת רגל ודיני חדלות פירעון בארץ וזאת הן של יחידים והן של תאגידים.

החוק נכנס לתוקף מחייב ביום 15.9.2019 והוא חל רק על הליכים אשר יתחילו ממועד כניסתו לתוקף ואילך.

בסקירה המפורטת שלפניך נסביר את הוראות החוק העיקריות בכל הנוגע להוצאת צו פתיחת הליכים לתאגיד במסגרת הליכי חדלות פירעון.  

הצו לפתיחת הליכים מהווה את החלק הראשון של הליכי חדלות הפירעון של תאגידים במסגרת החוק. הליכים אלו מתחילים בהגשת הבקשה לפתוח בהליכים ומסתיימים בדרך של שיקום התאגיד או פירוקו.

כל זאת בשונה מהמצב המשפטי שקיים כיום, לפיו הליכי שיקום התאגיד והליכי הפירוק שלו נפתחים בשני מסלולים נפרדים, אשר גם מוסדרים בחקיקה נפרדת: בעוד הליכי השיקום מוסדרים בחוק החברות, הליכי הפירוק מוסדרים בפקודת החברות.

לבחירה בפתיחה בהליך שיקום או בהליך פירוק יכולה להיות השפעה רבה על אופן הטיפול בחדלות הפירעון של החברה. על כן, מי שפותח בהליכי חדלות הפירעון של התאגיד כיום מכתיב למעשה במידה רבה את דרך הטיפול המשפטית בתאגיד, וזאת ללא בדיקה פרטנית לגבי דרך הטיפול המתאימה לו ביותר.

כתוצאה מכך, במקום לנתב את התאגיד לטיפול המשפטי המתאים לו ביותר וזאת בהתאם למצבו הכלכלי של התאגיד, יוצא שהתאגיד מנותב לטיפול שבחר מגיש הבקשה לפתיחת ההליכים לגביו.

כדי לשנות מצב זה, החוק החדש קובע שהליכי חדלות הפירעון ייפתחו בהליך מאוחד שבו ייקבע האם התאגיד חדל פירעון או לא. רק לאחר הכרעה זו יחליט בית המשפט על הדרך שבה נכון לטפל בחדלות הפירעון של התאגיד: הליכי שיקום או הליך לפירוק החברה.

עוד חשוב לזכור כי סעיף 4 לחוק מגדיר תאגיד כחברה, למעט חברה לתועלת הציבור, חל"צ וכן כשותפות. מכאן נובע, איפוא, שכל הוראות החוק לגבי הוצאת צו פתיחת הליכים לתאגיד שנקלע להליכי חדלות פרעון, חלות הן לגבי חברות, למעט חל"צ והן לגבי שותפויות.

בכך שינה החוק החדש את הדין הקיים כיום, שבו מוסדרים הליכי חדלות הפירעון שלה שותפויות בפרק ז' לפקודת פשיטת הרגל, וזאת בהתאם לדין החל על יחידים. הטעם לכך ברור: שותפות היא סוג של תאגיד, ועל כן דיני חדלות הפירעון המתאימים לה הנם דיני חדלות הפירעון של תאגידים ולא של יחידים.

הגשת הבקשה לצו פתיחת הליכים לגבי חברה

סעיף 6 לחוק קובע כי קיימים שלושה גורמים שרשאים להגיש בקשה לקבלת צו לפתיחת הליכים כנגד תאגיד, בפני בית המשפט המחוזי: התאגיד, נושה של התאגיד והיועץ המשפטי לממשלה.

הגשת בקשה לצו פתיחת הליכים על ידי התאגיד

התאגיד עצמו רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לגביו בכפוף לקיומם של שני התנאים המצטברים הבאים: הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע למנוע את חדלות פירעונו, וסך כל חובותיו עולה על 25,000 ₪.  

במסגרת הבקשה לצו זה, התאגיד גם רשאי לבקש מבית המשפט להורות על הפעלתו לשם שיקומו הכלכלי. במקרה כזה עליו גם להגיש מתווה ראשוני לשיקומו הכלכלי, וכן לפרט את האמצעים הדרושים למימון ההוצאות שכרוכות בהפעלתו. כך קובעים סעיפים 7 ו-8 לחוק.

כאמור, מטרת החוק הנה ליצור מסלול מאוחד לפתיחה בהליכי חדלות פירעון וזאת כדי לאפשר לבית המשפט לקבוע את מסלול הטיפול הנכון בתאגיד – שיקום או פירוק - ללא קשר לדרך שבה נפתחו ההליכים.

כדי לעודד את התאגיד להגיש בקשה לצו פתיחת הליכים כאשר התאגיד סבור ששיקומו אפשרי, נקבע שהתאגיד יוכל לבקש מבית המשפט גם להורות על הפעלתו לצורך שיקומו הכלכלי, וזאת כבר במסגרת בקשתו לצו לפתיחה בהליכים.

בהתאם לסעיף 19 לחוק, תאגיד שהגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים מנוע מלבצע עסקה חריגה, כהגדרתה בחוק החברות, עד למתן החלטה בבקשה, אלא אם כן הוא קיבל את אישור בית המשפט לכך.

עסקה חריגה מוגדרת בסעיף 1 לחוק החברות, כך: "עסקה שאינה במהלך העסקים הרגיל של החברה, עסקה שאינה בתנאי שוק או עסקה העשויה להשפיע באופן מהותי על רווחיות החברה, רכושה או התחייבויותיה".

הגשת בקשה לצו פתיחת הליכים על ידי נושה של התאגיד

כל נושה של החברה רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אם חברה נמצאת בחדלות פירעון.

לצורך הוכחת חדלות הפירעון של התאגיד ניתן להשתמש באחת מחזקות חדלות הפרעון שקבועות בסעיף 10 לחוק. סעיף זה  לחוק מפרט 5 מצבים שבהתקיימם, קמה חזקה ניתנת לסתירה לפיה התאגיד נמצא בחדלות פירעון.

לדוגמא, במקרה בו הנושה הגיש לתאגיד דרישה לתשלום חובות כספיים שאין מחלוקת על קיומום, ואשר סכומם עולה על 75,000 ₪ וזאת תוך התראה שאם החוב לא ישולם, הנושה יגיש בקשה לצו פתיחת הליכים כנגד התאגיד.

מנגד, התאגיד יכול לסתור את החזקה במידה והוא יוכיח שאי תשלום החוב איננו נובע מחדלות פרעונו.

במידה ומדובר בחוב עתידי שטרם הגיע מועד פרעונו, הנושה יהיה רשאי להגיש את הבקשה לצו בתנאי שהוא יוכיח שהתאגיד פועל על מנת להונות את נושיו, או על מנת להבריח נכס מנושיו, או שהתאגיד לא יוכל לפרוע את החוב בעתיד אך זאת בתנאי שמועד פרעון החוב הנו תוך 6 חודשים ממועד הגשת הבקשה לצו. כך קובע סעיף 9 לחוק.

במסגרת הבקשה, הנושה גם רשאי לציין את העדפתו לגבי פירוק התאגיד או שיקומו הכלכלי, ולצרף את הצעתו לעניין זה.

הגשת בקשה לצו פתיחת הליכים על ידי היועץ המשפטי לממשלה

גם היועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד אם הוא מצא  שיש עניין ציבורי בכך, ובמקרה כזה תחולנה על בקשתו אותן הוראות החוק שחלות על בקשה נושה לצו כזה. כך קובע סעיף 10 לחוק.

ההליכים לאחר הגשת הבקשה לצו פתיחת הליכים לגבי תאגיד

כל אדם שעלול להיפגע מהבקשה לצו פתיחת הליכים, רשאי להגיש התנגדות לבקשה בפני בית המשפט. החוק איננו מפרט את הפרטים לגבי הגשת ההתנגדות, ולרבות לגבי מועד הגשתה, אלא רק מציין כי על שר המשפטים לקבוע הוראות בעניין זה.

על בית המשפט לקיים דיון בבקשה ובהתנגדויות לה בהקדם האפשרי וגם לתת את החלטתו בבקשה בהקדם האפשרי.

אם בית המשפט ימצא שהתקיימו תנאי החוק להגשת הבקשה, עליו לתת את הצו, למעט במקרה חריג בו הוא ימצא שהצו עלול לפגוע בשיקומו הכלכלי של התאגיד. לשם כך עליו גם לבחון האם אי מתן הצו יפגע בנושים וכן עליו לבחון את מצבו הכלכלי הכולל של התאגיד.

דוגמא אפשרית למקרה חריג בו צו לפתיחת הליכים עלול לפגוע בשיקומו הכלכלי של התאגיד הנה כאשר אי יכולתו של התאגיד לשלם את חובותיו משקפת קושי תזרימי זמני וקצר, להבדיל מחדלות פירעון מהותית.

קראו בהרחבה: 3 צעדים מהירים לסגירת הגירעון של החברה!

על כן, פתיחת הליכי חדלות פירעון במקרה כזה עלולה דווקא לפגוע באפשרות לשיקומו של התאגיד. לצורך בחינת התקיימותו של החריג רשאי בית המשפט לבחון את יכולתו הכלכלית הכוללת של התאגיד, וזאת כדי להבהיר כי בית המשפט רשאי לבחון את מצבו הפיננסי של התאגיד באופן רחב, לרבות מצבו המאזני.

לעומת זאת, אם בית המשפט יגיע למסקנה לפיה יש לדחות את הבקשה וכן כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב, הוא יהיה רשאי לחייב את מגיש הבקשה בהוצאות עונשיות. זאת, בשל הנזק הרב שבקשת סרק כזו עלולה לגרום לתאגיד ועל מנת להרתיע נושים מפני הגשת בקשה כזו.

תוכנו של צו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד

בהתאם לסעיף 23 לחוק, במסגרת הצו לפתיחת הליכים, על בית המשפט להורות גם על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי או על פירוק התאגיד.

החלטת בית המשפט אם להפעיל את התאגיד לשם שיקומו הכלכלי או להורות על פירוקו המיידי, הנה אחת ההחלטות המהותיות ביותר בהליך חדלות הפירעון.

מהחלטה זו נגזר למעשה אופיו של ההליך כולו. לא פעם מדובר גם בהחלטה בלתי הפיכה, במיוחד כאשר ההחלטה היא להורות על פירוק התאגיד. לפיכך נקבע בחוק כי בית המשפט יקבל את ההחלטה בדבר שיקום או פירוק התאגיד מיד עם מתן הצו לפתיחת הליכים ובמסגרתו.

בית המשפט יורה על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי במידה והוא שוכנע שכל התנאים המצטברים הבאים מתקיימים:

• יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד
• אין חשש סביר שהפעלת התאגיד תפגע בנושים
• יש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד

לעומת זאת, במידה ובית המשפט לא יהיה משוכנע שמתקיימים כל התנאים לשיקומו הכלכלי של התאגיד, עליו להורות על פירוקו, וזאת כאמור בסעיף 23(2) לחוק.

במידה ובית המשפט יורה על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי, עליו גם לקבוע את משך הפעלת התאגיד, וזאת לתקופה שאינה עולה על 9 חודשים.

עם זאת, בית המשפט יהיה רשאי להאריך מעת את תקופת הפעלת התאגיד, בתקופות נוספות שלא יעלו על 3 חודשים כל אחת, אם הוא מצא שההארכה נדרשת לשם הכנת התכנית לשיקום כלכלי של התאגיד או מכירת פעילותו העסקית של התאגיד.

מטרת הוראה זו, אשר מבוססת על סעיף 350ב(ב) לחוק החברות, הנה להגביל את הזמן שבמהלכו ניתן להפעיל את התאגיד במסגרת הליכי חדלות הפירעון ולהבהיר כי מדובר במצב זמני בלבד.

בהתאם לסעיף 24 לחוק, במידה ובית המשפט יהיה סבור כי קיימים אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת זמנית של התאגיד, ואין חשש סביר שהפעלת התאגיד תפגע בנושים, אך אין בפניו את מלוא המידע הדרוש כדי להחליט האם יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד, עליו להורות בצו לפתיחת הליכים על הפעלתו הזמנית של התאגיד.

על הנאמן יהיה להגיש לבית המשפט תוך 30 יום חוות דעת ראשונית לעניין סיכויי השיקום הכלכלי של התאגיד.

כלומר, במקרה שבו קיים בשלב הראשון חוסר בהירות לגבי ההליך המתאים ביותר לתאגיד, יוכל בית המשפט להמשיך בהפעלה קצרה של התאגיד, ולבקש מהנאמן להגיש לו דו"ח ראשוני לגבי מצבו הכלכלי של התאגיד. בהתאם לממצאי דו"ח זה יקבע בית המשפט אם להורות לנאמן לפעול לשיקום התאגיד, או לפירוקו.

תוצאות צו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד

בהתאם לסעיף 25(א) לחוק עם מתן צו לפתיחת הליכים, ייכנסו לתוקף ההוראות הבאות:

• נכסי קופת הנשייה יעמדו לפירעון חובות העבר של התאגיד והוצאות הליכי חדלות הפירעון וזאת בלבד
• לא ייפרעו חובות העבר של התאגיד מנכסי קופת הנשייה אלא לפי הוראות החוק
• יינתן צו להקפאת כל ההליכים נגד התאגיד
• בית המשפט ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של התאגיד

תוצאות אלו של הצו לפתיחת הליכים הינן אבני היסוד של המשטר המשפטי הייחודי החל על התאגיד עם מתן הצו בכל הנוגע ליחסיו עם הנושים וזאת לאור המעבר מהליכים יחידניים להליכים קולקטיביים.

כלומר, החל ממועד מתן הצו מוסדרים יחסיו של התאגיד עם נושיו תחת מסגרת כוללת וקולקטיבית, אשר קובעת את סדר פירעון החובות, ואת ההליכים שניתן לנקוט לשם פירעונם.

עם זאת יובהר כי אין בצו לפתיחת הליכים כדי לפטור את התאגיד מחובתו לקיים כל הוראה לפי דין ובכלל זה החלטה מינהלית, למעט חובה לתשלום חוב עבר בכפוף להוראות סעיף 31 לחוק. כך קובע סעיף 25(ב) לחוק.

הליכי חדלות הפירעון אמנם קובעים משטר משפטי ייחודי החל על התאגיד ואולם משטר זה תחום למערכת היחסים שבין החייב לבין נושיו בלבד. לעומת זאת, המשטר הרגולטורי שהחייב כפוף לו מחוץ להליכי חדלות הפירעון אינו משתנה או נסוג כתוצאה מפתיחת הליכים אלו, ועל כן עליו להמשיך ולקיים כל הוראה לפי הדין.

חריג לכך מתקיים כאשר החובה שבדין החלה על התאגיד מחייבת אותו לשלם חוב עבר. לדוגמא, כאשר חלה על התאגיד חובת תשלום מס במועד שלאחר מתן הצו לפתיחת הליכים, אזי חובת התשלום תוקפא וזאת כדי שהיא לא תפגע בסדר הפירעון ובעקרון השוויון בין הנושים.

לחצו כאן לקבלת ייעוץ משפטי אישי