ניהול עזבונו של נפטר וגביית חובות שהשאיר אחריו

כשאדם הולך לעולמו ומותיר אחריו אדמה חרוכה של עסק קורס וחובות כספיים, מעניק החוק הגנה לנושים, ומפנה אותם לכתובתם של היורשים.

הגנת החוק לוקחת בחשבון את זכויות יורשיו של המנוח, אך גם מונעת מהם, בתזמון הנכון, מלרוקן את קופת הנפטר החייב.

הוצאה לפועל ופשיטת רגל הינם הליכים המתמשכים על פני תקופת זמן ארוכה, כך שלעיתים קורה שהחייב, הנמצא בעיצומם של הליכי פשיטת רגל, נפטר בשעה שטרם הסתיים הליך פירעון חובותיו.

באופן עקרוני, פטירת החייב אינה מונעת אפשרות של פתיחה בהליכי הוצאה לפועל או פשיטת רגל ואין בה בכדי לגרום להפסקת הליכים אלו במידה והם מתנהלים כבר זמן מה נגד החייב.

למעשה, על פי פקודת פשיטת רגל, אם ההליך שמתנהל כנגד החייב החל עוד בטרם פטירתו, עצם הפטירה לא תהווה סיבה להפסקת ההליך או עיכובו והליך פשיטת הרגל ימשיך כאילו המנוח עודו בחיים.

בנסיבות של פטירת החייב, ימשכו ההליכים נגד עזבונו, גם אם חולק וגם במקרה בו טרם חולק, כאשר כל מקרה נבחן לגופו באשר לאופן בו ניתן לעשות שימוש בעיזבון ולהביא לפירעון החובות לנושים.

בקשה לניהול עזבון הנפטר בהליך פשיטת רגל

פקודת פשיטת הרגל והתקנות הנובעות מכוחה של הפקודה קובעות סטנדרטים חוקיים חד משמעיים לגבי אופן ניהול העיזבון לאחר פטירת החייב.

על פי החוק, כל נושה רשאי להגיש בקשה לניהול עזבון, כאשר הרציונל המנחה הינו כי מותו של החייב לא יעכב את מימוש הליכי פשיטת הרגל ויש להמשיך בקיום ההליך באופן בו היה נמשך לו נותר החייב בחיים.

המשכו של ההליך תלוי בשאלה האם הוכרז החייב כפושט רגל טרם פטירתו.

במידה והחייב כבר הוכרז כפושט רגל, הרי שנכסיו מנוהלים בפועל על ידי כונס הנכסים והנאמן, אותם מינה בית המשפט.

ההליך ימשיך עד לסיומו בהשגת הסדר חובות, לשביעות רצון הנושים או מחיקת חובות העבר של החייב בצו הפטר.

קראו בהרחבה: פושט רגל שנפטר - מעמד היורשים וסעיף 79 לפקודה

לעומת זאת, במידה והחייב נפטר לפני שהוכרז באופן רשמי כפושט רגל, רשאים כל אחד מן הנושים להגיש בקשה לניהול עיזבון.

הבקשה לניהול עיזבון הנפטר תופנה לערכאות באותו האופן בו מוגשת נגד חייב בקשה להכרזה על פשיטת רגל, קרי, הנושה יצטרך להוכיח את החוב הקיים כלפיו.

ההבדל הוא, שבניגוד לפרוצדורה הרגילה, במקרה הספציפי של חייב שהלך לעולמו, ניתן להסתפק לצורך חובת ההוכחה בהעלאה של מכלול העובדות, הנימוקים והטיעונים שמאפשרים ביסוס של החוב ואין צורך מהותי בהצגה של פסק דין או שטר לטובת הנושה.

בבואו לדון באישור הבקשה, יקבע בית המשפט האם להעניק צו ניהול עזבון בהליך פשיטת רגל. בהקשר זה, אין משמעות לגודל החוב או שווי העיזבון, גם אם שווים של מכלול נכסי העיזבון לא יאפשרו פירעון מלא של החוב.

מירב המשמעות בשיקול זה, תינתן דווקא לאופיו של החוב. במקרים בהם קיים קושי להוכיח את קיומו, הנסיבות בהן נוצר והיקפו המדויק, בית המשפט עלול לסרב לבקשה. במצב זה, יאלץ המבקש לפנות תחילה לבית המשפט ולהמציא פסק דין לזכותו, המגדיר את גובה החוב.

קראו בהרחבה: תביעת חוב בהליך פשיטת רגל

אי עמידה בדרישות הוכחת החוב תצריך פניה לבית המשפט על מנת לקבל פסק דין הצהרתי, המעיד על עצם קיום החוב וגובהו. החלטת בית המשפט על מתן צו ניהול עיזבון תוביל למינוי כונס נכסים ונאמן, כנהוג בהליכי פשיטת רגל.

בית המשפט רשאי לאשר או לדחות את הבקשה. בין השיקולים שיובילו לקבלת ההחלטה: הוכחה מספקת לקיומו של החוב, הצבעה על גודלו המשוער ונסיבות היווצרותו וכן עיזבון בסדר גודל, שאינו מספיק לכיסוי החובות לנושים ומצריך פתיחה בהליכי פשיטת רגל.

בטרם הגשת בקשה לניהול עזבון בהליך פשיטת רגל, המהווה הליך גבייה מורכב וחריג באופיו, מומלץ לפנות אל עורכי דין בעלי ידע וניסיון בתחום פשיטת רגל.

ניהול נכון של ההליך עשוי לשפר בצורה ניכרת את הסיכויים לקבלת האישור לבקשה. 

חלוקת העיזבון בין הנושים: הסוד נעוץ בתזמון

במקרה זה נודעת חשיבות מכרעת לתזמון הבקשה, כך שתתבצע במועד המוקדם האפשרי, ובסמוך ככל הניתן למועד פטירת החייב, היות ועד שהבקשה לא מוגשת בפועל, מוקנית ליורשי החייב רשות חוקית מלאה לעשות ברכוש כבשלהם.

זאת ועוד, יורשים המודעים למגבלה זו של החוק, ומעוניינים להציל עד כמה שניתן את הנכסים שניתנו להם בירושה, ממהרים לא פעם לנצל את מרווח הזמנים הבעייתי לתועלתם, למכור, להעביר או למסור את הנכסים הללו.

רק לאחר שהוגשה הבקשה, אך עוד לפני שבית המשפט החליט בעניינה, יכולת היורשים לעשות שימוש ברכוש החייב, מוקפאת לאלתר.

למעשה, מרגע הגשת הבקשה, כל משיכה של כספים או העברה של רכוש מהעיזבון, תטיל על היורשים אחריות לחובות כלפי הנושים. מטרת אחריות זו הנה למנוע מהיורשים לרוקן את קופת העיזבון מכספים ומרכוש ולשבש את היכולת להביא לפירעון החובות של הנפטר.

לפני שיילקח מן העיזבון של המנוח חלקם של הנושים, יופרשו כספים לצורך כיסוי הוצאות סבירות שנדרשו להלווייתו ולהקמת מצבה, כמו גם לצורך תשלום האגרות בגין ניהול העיזבון. רק לאחר הפרשה זו, המתחייבת על פי חוק, תתבצע חלוקה של כספי העיזבון בין הנושים עד לפירעון מלא של החוב.

במקרים בהם החוב עולה על שווי העיזבון שנותר, תתבצע חלוקת הכספים עד לפירעון אופטימלי של החובות.

בדומה לנהוג בהליכי פשיטת רגל סטנדרטיים, חלוקת הכספים בין הנושים השונים תעשה באופן יחסי, תוך התחשבות בשיקולים של סדר הקדימות ביניהם.

הראשונים בסדר העדיפות לזכות בכספי העיזבון הם עובדים לשעבר של פושט הרגל, כתשלום בעבור שכר עבודתם ומתן פיצויי פיטורין כחוק, לאחר מכן ישולמו מיסים עירוניים ובהמשך הרשימה דמי מזונות.

שאלות? פנה/י לשיחה אישית עם עורך דין: 072-334-1001