מתי אפשר לפתוח הליך חדש לאחר ביטול הליך פשיטת רגל?

חייב בהליך פשיטת רגל שההליך שלו בוטל עקב ניצולו לרעה ובשל היעדר שיתוף פעולה ותום לב מצידו, יאלץ להמתין שנה עד שנתיים וחצי, לפי חומרת נסיבות המקרה, עד לפתיחת הליך חדש לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018.  

זהו המחיר שעל החייב לשלם בגין זלזולו בחובות שהוטלו עליו במסגרת הליכי פשיטת הרגל ולמחיר הזה עשויה להיות משמעות רבה.

במסגרת פסק הדין שניתן על ידי השופט מאור ביום 1.1.2020 בתיק פש"ר 36106-05-17 בן דוד נ' כנ"ר ת"א שהתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב, התקיים דיון מפורט בשאלה מתי ניתן לפתוח הליך פשיטת רגל חדש, בהתאם להוראות חוק חדלות פירעון ולאחר שהליך פשיטת הרגל הראשון של החייב בוטל כאמור.

בסקירה שלפניך נסביר את פסק הדין החשוב, המשפיע הלכה למעשה על אלפי חייבים שהליכי פשיטת הרגל שלהם בוטלו בשל התנהלותם הבעייתית.

נדגיש כבר עתה כי בכל מקרה של ביטול הליכים רצוי ומומלץ להקדים ולפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין מנוסה, בניסיון לפעול משפטית לביטול והקטנת הנזקים הצפויים לחייב בשל ביטול ההליך.

הרקע העובדתי שהוביל לפסק הדין החשוב

תיק זה עסק בחייב שיזם את הליכי פשיטת הרגל שלו וקיבל צו כינוס במהלך חודש יולי 2017.

החייב ביצע שורה של מחדלים חמורים לכל אורך ההליך שלו, שכללו אי המצאת אישורי המסירה של צו הכינוס לנושים, אי עמידה בצו תשלומים עיתיים בסך של 200 ₪ לחודש, אי הגשת דו"חות חודשיים, ואי התייצבות לחקירה אצל המנהל המיוחד לאחר דרישה ועוד.

על רקע זה הגיש המנהל המיוחד בפברואר 2019 בקשה לבטל את הליך הפש"ר של החייב עקב ניצולו לרעה, אולם בית המשפט החליט לתת לחייב, לפנים משורת הדין, שתי ארכות להסרת המחדלים.

למרות הכל, החייב לא טרח לעשות דבר בעניין זה גם במהלך שתי הארכות שניתנו ואף לא טרח להתייצב לדיון שנקבע בעניינו. בנוסף, גם באת כוחו של החייב הגישה בקשה לשחרורה מייצוגו עקב חוסר שיתוף פעולה מצידו.  

בנסיבות אלו קבע בית המשפט ביום 20.1.20 כי אין מנוס מלהורות על ביטול הליך פשיטת הרגל של החייב עקב ניצולו לרעה.

כמה זמן צריך להמתין עד שאפשר לפתוח הליך נוסף לפי החוק החדש?

מאחר שחוק חדלות הפרעון החדש, אשר החליף את פקודת פשיטת הרגל, נכנס לתוקף כבר ביום 15.9.2019 התעוררה השאלה מהו משך תקופת ההמתנה שבין ביטול הליך פשיטת הרגל עקב ניצולו לרעה ועד שהחייב יוכל לפתוח בהליך חדש בהתאם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי וזאת בהיעדר פסיקה בעניין זה לגבי החוק החדש.  

בית המשפט קבע שעצם המעבר מפקודת פשיטת הרגל לחוק החדש אינו מבטל את הלכות בית המשפט העליון שנקבעו לגבי פקודת פשיטת הרגל, כך שהן מחייבות גם לגבי החוק החדש, אם כי בשינויים המחוייבים ובהתאם לכך החיל את הלכת אלקצאצי גם על החוק החדש.

במסגרת הלכת אלקצאצי, אשר ניתנה בהליך ע"א 8673/13 גמיל אלקצאצי נ' הכנ"ר קבע בית המשפט העליון שככלל, התקופה שיש להמתין עד חידוש הליך פשיטת רגל שבוטל עקב ניצולו לרעה, תהיה בין שנה לשנה וחצי לפי שיקול דעתו של בית המשפט ובמקרים חמורים יותר עד שנתיים וחצי.

תחולת הלכת אלקצאצי גם על החוק החדש מקבלת חיזוק בפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט העליון בהליך ע"א 6892/18 רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן ואשר קבע שעקרון תום הלב ממשיך לחול גם לאחר כניסת חוק חדלות פירעון לתוקפו וכי הדרישות בכל הנוגע לתום לב החייב נותרו על כנן גם לגביו.

לפיכך, בכל מקרה בו חייב שהליך קודם שלו בוטל עקב ניצולו לרעה פונה בבקשה חדשה להליך חדלות פירעון נוסף לפי החוק החדש, על הממונה או על רשם ההוצאה לפועל שדן בבקשה שלו לבחון שאכן חלפו בין שנה לשנה וחצי במקרה הרגיל, או שנתיים וחצי במקרים חמורים יותר, לפי שיקול דעתם, בין מועד ביטול ההליך הקודם לבקשה לפתוח בהליך חדש, כאמור בהלכת אלקצאצי וזאת עוד לפני כניסת חייב להליך של חדלות פירעון ומתן צו לפתיחת הליכים.

חשיפת החייב להליכי הוצאה לפועל עד לפתיחת הליך פשיטת רגל חדש

בית המשפט התייחס גם לתיקון העקיף שהחוק החדש ביצע בחוק ההוצאה לפועל ולפיו החייב אינו יכול עוד לבקש מרשם ההוצאה לפועל להכריז עליו כעל חייב מוגבל באמצעים, כפי שניתן היה לפני כניסת החוק החדש לתוקף.

בית המשפט ציין וקבע כי המשמעות המעשית היא שמי שהליך פשיטת הרגל שלו בוטל, יהיה גם חשוף להליכי הוצאה לפועל נפרדים שיינקטו נגדו, בלא שיתאפשר לו לנהל הליך קולקטיבי מול הנושים ביחס להליכים אלו וזאת למשך כל פרק הזמן עד לכניסתו, אם וכאשר, להליך פשיטת רגל חדש.

בית המשפט הבהיר שתוצאה זו מתבקשת מאחר שמצופה מחייב לעמוד בחובותיו במסגרת הליך פשיטת הרגל שלו ועל כן, זלזול בחובות אלו יגרור לא רק ביטול ההליך בשל ניצולו לרעה אלא גם חשיפה להליכי הוצאה לפועל בכל תיק בנפרד.

לפיכך, חייב שמעוניין להימנע מכך, מתבקש להפנים את חשיבות שיתוף הפעולה עם בעל התפקיד בהליך הפש"ר, לנהוג בתום לב, לעשות מאמצים ולעמוד בחובותיו בהליך.  

כך למשל, חייב שלא יכול לעמוד בתשלום שנקבע מסיבות שונות, יכול לפנות לבית המשפט בבקשה להפחית את התשלומים החודשיים. חייב שלא יכול להגיע לחקירה אצל המנהל המיוחד ידאג לתאם מועד חדש.

חייב שלא יכול להגיש את הדו"חות במועד מסיבות כלשהן, יפנה בבקשה לקבלת ארכה קצרה.

בכל מקרה, אין להתעלם מהליך פשיטת הרגל והדרישות הקבועות בו, מאחר שהתוצאה של ביטול ההליך עלולה להיות קשה מבחינת החייב.

קראו עוד: מתי אפשר לפתוח הליך חדש, לאחר ביטול ההליך הראשון?     מה ניתן לעשות במקרה של ביטול הליכי פשיטת רגל?