דחיית בקשת הפטר של חייב מוגבל באמצעים

טרם כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון, חייב מוגבל באמצעים בהוצאה לפועל היה רשאי לבקש הפטר מחובות בהוצאה לפועל, בהתאם להוראות החוק ובכפוף למספר כללים והוראות.

שיקול הדעת לגבי מתן ההפטר נתון במקרה כזה לרשם ההוצאה לפועל ובאפשרותו לקבל או לדחות את בקשת החייב.

במקרה שלפנינו, רשם לשכת ההוצאה לפועל בחדרה החליט לדחות בקשה לקבלת הפטר של סטודנט למשפטים מחוב של כ-350,000 ₪ וזאת מאחר שהוא צבר את חובותיו בחוסר תום לב והתנהל בחוסר תום לב גם במהלך הליך ההוצאה לפועל עצמו וכן לאור פוטנציאל ההשתכרות הגבוה שלו בעתיד כעורך דין.

כך נקבע במסגרת הליך 512786-12-15 החייב נ' בנק לאומי. יובהר כי תיק זה נפתח במהלך חודש דצמבר 2015, הרבה לפני כניסתו לתוקף של חוק חדלות הפירעון ביום 15.9.2019 ועל כן הליכיו כפופים עדיין לדין הקודם.

הבקשה להפטר מצד החייב והתנגדותו של בנק לאומי

תיק זה עסק בחייב שנפתחו כנגדו מספר תיקי הוצאה לפועל והוא הוכרז כחייב מוגבל באמצעים. החייב הגיש בדצמבר 2019 בקשה לקבלת צו הפטר מחובותיו. באותה עת עמדו חובותיו על סך של כ-350,000 ₪, במסגרת 14 תיקי הוצאה לפועל, לרבות כלפי בנק לאומי.

בנק לאומי היה הנושה היחיד שהתנגד לבקשה וזאת בטענה שהחייב התנהל לכל אורך ההליך בחוסר תום לב ותוך ניצול לרעה של ההליכים בכמה וכמה מישורים ובין השאר:

• הוא לא עשה כל מאמץ להעשיר את קופת הנושים
• צבר פיגורים בתיק האיחוד
• צבר תיקי הוצאה לפועל חדשים לאחר שכבר הוכרז כחייב מוגבל באמצעים
• צבר חוב לכביש אגרה בשעה שטען שאין לו רישיון נהיגה ואין לו רכב
• טען שהשתמש בכספי הלוואה שנטל מבנק לאומי לצורך ניהול עסק שלו שקרס בשעה שהשתמש בהם בעיקר לצורך מימון שכר לימוד למכללה למשפטים שבה החל ללמוד.

עוד טען הבנק שאין מקום לתת לחייב הפטר גם לאור כושר השתכרותו הפוטנציאלי בעתיד כעורך דין, שיאפשר לו לשלם את חובותיו.

לעומת זאת החייב טען שמי שלמעשה צבר את החובות על שמו היה אביו, שפתח עסק על שמו בשעה שהיה בן 19 בלבד, מאחר שהוא עצמו היה מסובך באותה עת וכי אביו הוא שנטל הלוואות בשמו, חתם על שיקים בשמו, וסיבך אותו כלכלית.

החייב נימק את המשך צבירת חובותיו לאחר הכרזתו כחייב מוגבל באמצעים בכך שעליו להישמע להוראות אביו וכי בתרבות הערבית מקובל שהוא ורכושו שייכים לאביו.

עוד טען החייב שהוא גם לא ידע על קיומו של הרכב וצבירת החוב לכביש האגרה וכי בנק לאומי הוא הנושה היחידי שמתעקש שלא לצורך להשאיר אותו בתיק האיחוד, בשעה שיש לתת לו הזדמנות לצאת לדרך חיים חדשה וללא חובות כספיים כבר עכשיו.

החייב אינו זכאי להפטר בשל חוסר תום לב ופוטנציאל השתכרותו

רשם ההוצאה לפועל קבע שטענותיו של החייב לפיהן הוא צבר את כל חובותיו רק בגלל אביו ועבור העסק של אביו, סותרות את הראיות שהוגשו בתיק ומהן עלה שכספי חובותיו שימשו למעשה לצרכיו האישיים ולא היה להם כל קשר לאביו.

מן הראיות שהוצגו בתיק עולה כי חלק ניכר מחובו לבנק לאומי היה בגין הלוואה שהוא נטל מהבנק בסך של 15,000 ש"ח והשתמש בה לצורך תשלום שכר הלימוד שלו למכללה למשפטים, הוא לא הגיש התנגדות לגבי שיקים על שמו שהוגשו לביצוע למרות שטען שלא הוא חתם עליהם, ואף לא הוכיח מתי בדיוק פעל אותו עסק שאביו הפעיל כביכול על שמו ומה היה חלקו בניהולו.

בנוסף דחה הרשם את טענות החייב לגבי המשך צבירת חובותיו לאחר שכבר הוכרז כחייב מוגבל באמצעים, לפיהן הדבר אירע מאחר שעליו להישמע להוראות אביו וכי בחברה הערבית מקובל שהוא ורכושו שייכים לאביו.

הרשם קבע שגם בתור בן שנשמע ומכבד את אביו, עליו לעשות אך ורק פעולות חוקיות ואין בתרבות הערבית כדי לפטור מחובות במקרה בו שהאב עושה פעולות לא ראויות בשמו של בנו.

לאור כל האמור לעיל קבע הרשם כי החייב לא הוכיח שחובותיו נוצרו בתום לב ולכן אין מקום לתת לו הפטר לפי סעיף 69י4(א)(1) לחוק ההוצאה לפועל.

עוד קבע הרשם שלא ניתן להתעלם מפוטנציאל ההשתכרות העתידי של החייב, שנמצא כיום בסוף לימודי המשפטים שלו ועתיד להשתלב במעגל התעסוקה כעו"ד ולפרוע את חובותיו במלואם או לפחות את חלקם.

הפסיקה אמנם מכירה בזכותם של חייבים צעירים לצאת לדרך חיים חדשה וללא חובות, אולם היא גם לא התעלמה מזכותם של הנושים לקבל את חובם.

לפיכך, ומאחר שלא להתנות את ההפטר בהליך זה בתשלום נוסף ומשמעותי לנושיו, יש לדחות את הבקשה למתן הפטר גם מאחר שטרם מוצו ההליכים ואפשרות הגבייה מהחייב.

לאור כל האמור לעיל, דחה הרשם את בקשת החייב לקבלת צו הפטר מחובותיו, אולם הוא גם מצא לנכון ליידע אותו בדבר האפשרות לפנות להליך חדלות פרעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

קריאה נוספת: תנאי הסף לקבלת הפטר בהוצאה לפועל