אחת השאלות וההתלבטויות הנפוצות ביותר בקרב חייבים אשר מתקשים לפרוע את חובותיהם לנושיהם, הינה מהו ההליך עדיף להם לנקוט כדי להיחלץ בסופו של דבר מחובותיהם, ולשקם את עצמם כלכלית: הליך איחוד תיקים או הליך פשיטת רגל.
על מנת לדון בשאלה זו, ראשית נבהיר במה כרוכים הליכים אלו, וזאת על מנת להבהיר מהם היתרונות והחסרונות של כל אחד מההליכים האלו, ובהתאם לכך, להסיק מהו ההליך העדיף מביניהם לחייב, בהתאם לנסיבותיו האישיות.
נדגיש כבר כעת, כי ההחלטה בין ההליכים הנה החלטה כבדת משקל, שתשפיע רבות על מקבל ההחלטה באופן אישי, כלכלי, משפחתי, נפשי ועוד!
לפני שמקבלים החלטה, בכל מקרה לגופו ולפי נסיבותיו, חשוב לפנות להתייעצות עם עורך דין המתמחה בהליכי פשיטות רגל וחדלות פירעון. רק בפגישה אישית מול עורך דין ניתן לבחון את מהות החובות, להבין מי הם הנושים ומה היא יכולת ההחזר שלך נכון להיום ובראייה עתידית.
נכון שהסקירה שלפניך נותנת זווית מעניינת ומסבירה היטב כיצד בוחרים בין איחוד תיקים להליך פשיטת רגל, אך למרות זאת, המדובר על דרך הכלל כאשר ישנם מקרים רבים שהנם בגדר יוצא מן הכלל ומצריכים התייחסות שונה בתכלית.
הליך איחוד תיקים בהוצאה לפועל הינו הליך שמטרתו לאחד ולרכז את כל תיקי ההוצל"פ הקיימים כנגד החייב, לתיק אחד בלבד, במסגרתו על החייב לשלם לנושיו תשלום חודשי מסויים, ובכך לאפשר לחייב לנהל חיים תקינים תוך כדי פירעון חובותיו במקביל.
איחוד התיקים מקל מאד על החייב כבר מהבחינה הפורמאלית, מאחר וביכולתו להתגונן בפני כל התיקים הללו במסגרת תיק אחד, ולא בנפרד, דבר המסב לו סבל רב, בהיותו כרוך בהליכים רבים ומייגעים ביותר.
התשלום החודשי שעל החייב לשלם לנושיו נקבע על ידי רשם ההוצאה לפועל במסגרת צו התשלומים, וזאת באחוזים מסך כל חובותיו.
חלקו היחסי של כל נושה בסכום שנקבע בצו התשלומים נקבע בהתאם לחלק היחסי של חובו מסך החוב הכללי, ולא פעם מדובר בסכומים זעומים יחסית. כל עוד החייב עומד בצו התשלומים החודשי, תעוכבנה רוב פעולות ההוצאה לפועל נגדו.
ניתן להיכנס להליך איחוד תיקים, באמצעות שתי דרכים: התחייבות לתשלום חודשי במסגרת צו התשלומים בסך של 3% מסך כל חובות החייב, שהינה התחייבות שרבים מהחייבים מתקשים לעמוד בה, או על ידי הכרזתו על החייב כמוגבל באמצעים, וזאת לבקשתו או במסגרת הליך חקירת יכולת.
במידה והוא מוכרז כחייב מוגבל באמצעים, מוטלות עליו סנקציות ומגבלות שונות שמטרתן מניעת צבירת חובות נוספים, כגון צו עיכוב יציאה מן הארץ, הכרזתו כמוגבל חמור בבנק על פי חוק שיקים ללא כיסוי, איסור שימוש בכרטיסי אשראי ועוד.
עם זאת יצויין כי ביום 28.7.2015 אישרה מליאת הכנסת את תיקון מס' 47 לחוק ההוצאה לפועל בדבר מתן הפטר לחייב מוגבל באמצעים.
תיקון זה , אשר בשלב זה נקבע כהוראת שעה למשך שלוש שנים, ייכנס לתוקף ביום 6.9.2015, כך שהוא יחול עד ליום 6.9.2018.
תיקון זה נועד להסמיך את רשמי הוצאה לפועל לתת הפטר חוב לחייבים אשר הסתבכו בתום לב בחובות, הוכרזו כמוגבלים באמצעים, ואשר עומדים בצו החיוב בתשלומים, אך גם עמידתם בו לא תביא לשיקומם, וזאת בתנאי שהם עומדים בתנאים המצטברים הבאים:
הליך פשיטת רגל הינו הליך בו רשאי לנקוט החייב או הנושה, אך אנו נתמקד ונסביר אודות ההליך שננקט ביוזמתו של החייב, בניסיון לחסל את חובותיו.
במסגרת הליך זה, עותר החייב להכרזתו כפושט רגל, במטרה להגיע להסדר נושים נח מבחינתו אשר יאפשר לו לעמוד בתשלומיו לנושיו, וכן לקבל בסופו של דבר צו הפטר, אשר ימחוק את יתרת החובות שאותם אין ביכולתו לפרוע.
על מנת שהחייב יוכרז כפושט רגל, עליו לעבור הליך ממושך ומייגע אשר יחקור לעומק את חובותיו, עסקיו, ונכסיו, במטרה לוודא כי חובותיו לא נוצרו עקב מעשי מרמה, וכי אכן אין באפשרותו לפרוע את מלוא חובותיו לנושיו.
כמו כן נערכות חקירות על מנת לשלול את האפשרות כי החייב מסתיר את נכסיו, וכן על מנת לבדוק חשדות בדבר הברחת נכסים ו/או העברת נכסים בלתי חוקית לקרובי משפחתו וכיו"ב.
במידה ובית המשפט מקבל את בקשת החייב ומכריז עליו כעל פושט רגל, מוטלות עליו מגבלות שונות, כגון איסור משיכת שיקים, איסור שימוש בכרטיסי אשראי, עיכוב יציאה מהארץ ועוד.
עם זאת, ניתן גם צו להקפאת כל ההליכים המשפטיים נגדו, וכן צו לכינוס כל נכסיו לשם העברתם לידי הנאמן, אשר מוכר אותם ומחלק את תמורתם בין הנושים.
כאשר לא נותרו לחייב נכסים שמהם יוכלו הנושים להיפרע, בית המשפט יכול להעניק לו הפטר מחובותיו, דהיינו, למחוק את כל יתרת חובותיו, מלבד חריגים מסויימים, כגון קנס, חוב הנוצר כתוצאה ממעשה מרמה, ותשלומי מזונות אשר נפסקו בפסק דין, וזאת על מנת שהוא יוכל לצאת לדרך חדשה ולשקם עצמו מבחינה כלכלית.
כאמור, לכל הליך יש את היתרונות והחסרונות שלו. לפיכך, על מנת לבחור בהליך העדיף לחייב, יש לשקול יתרונות וחסרונות אלו בהתאם לנסיבותיו הספציפיות של החייב.
כאשר מדובר בהליך פשיטת רגל, היתרונות ברורים ומפתים למדי: בסיום ההליך, ובמיוחד במידה וניתן צו הפטר, יכול החייב להיחלץ ממעגל החובות, לשקם את עצמו כלכלית, ולצאת לדרך חדשה.
כלומר, ביכולתו של החייב להישאר נקי חובות בסיום ההליך, וזאת גם מבלי לפרוע את מלוא חובותיו. כמו כן, באפשרות החייב להגיע להסדר נושים לפירעון חובותיו גם בהסכמת רוב של בעלי 75% מהחובות מקרב הנושים, ואין מחובתו לקבל את הסכמת כולם לשם כך.
עם זאת, מבחינת החסרונות, על מנת להיות מוכרז כפושט רגל, על החייב לחשוף את כל הפרטים הכלכליים שלו בצורה מפורטת וחודרנית ביותר, ולעמוד בהליך מאד ארוך ומייגע, אשר כולל חקירות לעומק אודות כל נכסיו, עסקיו, ואופן היווצרות חובותיו, וכן חקירות צולבות שלו עצמו.
עליו גם להיות מוכן לאפשרות לפיה תיחשפנה כל מיני פעילויות בלתי חוקיות שבוצעו במסגרת עסקיו, בין ביוזמתו או בידיעתו ובין אם לאו.
לעומת זאת, כאשר מדובר בהליך איחוד תיקים, כל החקירות העמוקות הצולבות אודות מצבו הפיננסי של החייב, נחסכות ממנו, כך שהמדובר בהליך דיסקרטי בהרבה.
במידה והוא עומד בצו התשלומים, רוב הליכי ההוצאה לפועל יעוכבו כנגדו, והוא לכאורה יוכל לחיות את חייו באופן שקט, מבלי להיות מופרע מאימת הנושים. כמו כן, ובמידה והוא הוכרז כחייב מוגבל באמצעים, ואף עומד בתנאי תיקון מס' 47 לחוק ההוצאה לפועל, הוא יכול לקבל הפטר מחובותיו כפי שצויין לעיל.
לעומת זאת, באם החייב ירצה להגיע להסדר נושים לפירעון חובותיו, עליו לקבל לשם כך את הסכמת 100% מהנושים, אחרת יחשב הדבר בגדר העדפת נושים.
באופן כללי ניתן לומר כי ככל שסך כל החובות של החייב גבוה יותר, ואילו ערך נכסיו לפירעון החובות נמוך יותר, כך הנטיה הנה לכיוון של הליך פשיטת רגל.
לעומת זאת, במצב הפוך ובמקרה שבו סך כל החובות של החייב נמוך יותר, ואילו ערך נכסיו לפירעון החובות גבוה יותר, כך מומלץ יותר לחשוב בכיוון של איחוד תיקים.
הליך זה מומלץ גם כאשר ברצון החייב לקנות שקט מנושיו למשך תקופה מסויימת, במהלכה הוא מאמין שיוכל להשתקם כלכלית ולהציע הסדר נושים אטרקטיבי יחסית, שכל נושיו יסכימו לקבלו.
בכל מקרה, כפי שציינו בתחילה, יש לבחון את הנסיבות לגופן ולא לקבל החלטות נחפזות. מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי בטרם נקיטת פעולות כלשהן.
להתייעצות אישית עם עורך דין חייג/י: 072-334-1001
