חשבת על מימון חוץ בנקאי?

מימון חוץ בנקאי הינו מימון הניתן על ידי גופים פיננסיים שונים שאינם בנקים. מימון זה ניתן לקבל מחברות אשראי וחברות ביטוח, חברות מימון פרטיות, אנשים וחברות פרטיות.

מי שפונה ללקיחת הלוואה חוץ בנקאית הם לרוב בעלי חברות ואנשים פרטיים שנקלעו לבעיה תזרימית, המקשה עליהם להתמודד מול הבנק - בתוך מסגרת האשראי שהוקצתה וככל הנראה הגיעה לגבול התחתון.

כשהבנק לא מוכן להגדיל את החשיפה שלו ומסגרת האשראי, לא מעט אנשים פונים לחפש אפשרויות מימון אחר - מחוץ לבנק.

מימון חוץ בנקאי והחוק בישראל

בשנת 1989 התחוללה רפורמה בשוק ההון אשר אפשרה לראשונה לחברות חיצוניות לבנק כגון חברות ביטוח ופיננסים שונות – להעניק ללקוחותיהן הלוואות לתקופות ארוכות ובסכומי כסף גדולים.

חברות ביטוח גדולות נכנסו ראשונות לתחום ואולם כיום ישנו מגוון גדול של גופים המעניקים הלוואות במימון חוץ בנקאי, המוסדרות ופועלות על פי חוק.

חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג–1993 הוא החוק המסדיר את מתן האשראי בשוק החוץ בנקאי. על פי חוק זה נקבע כי העלות המרבית הכוללת של אשראי בהלוואה חוץ בנקאית תהיה פי שניים ורבע מהעלות הממוצעת הניתנת על ידי הבנקים לציבור.

בנק ישראל מפרסם את העלות הכוללת הממוצעת של האשראי לציבור מדי חודש לצורך מטרה זו.

אף על פי שנושא ההלוואות החוץ בנקאיות מוסדר בחוק, ישנם גורמים פיננסיים שונים המעניקים הלוואות בריביות גבוהות ופועלים שלא על פי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, בין אם באופן קביעת גובה הריביות והעמלות ובין אם באופן גבייתן.

בין המקרים הלא חוקיים של מימון חוץ בנקאי נמצא גופים אשר מהימנותם מוטלת בספק, בין שמדובר בחוזים שאינם תקפים, במקרים של עושק והפרת חובת הגילוי הנאות הקבוע בחוק, ובין אם מדובר במקרים של קביעת שיעורי ריבית מופקעים החוצים את תקרת הריבית המקסימלית הקבועה בחוק.

גופים אלה מוכרים בכינוי השוק האפור.

מהם היתרונות של מימון חוץ בנקאי?

היתרון המרכזי הטמון במימון חוץ בנקאי הינו החסכון המשמעותי בריביות ועמלות שונות הנגבות בבנקים ובהלוואות הניתנות על ידם.

מימון חוץ בנקאי הינו בעל יתרון אדיר של היעדר השפעה על האובליגו העסקי משום שההלוואה ניתנה על ידי גורם חיצוני בו אין לעסק חשבון בנק פעיל.

כמו כן, מימון חוץ בנקאי אינו מעמיס על ההתחייבויות הקיימות בבנק כך שניתן בו זמנית להגדיל את מסגרות וערוצי האשראי במקביל למימון החוץ בנקאי – כמובן כל עוד ערוצים אלו מנוהלים כהלכה.

יתרון נוסף הקיים במימון חוץ בנקאי הינו הקטנת התלות במערכת הבנקאית ולפיכך הגדלת יכולת המיקוח מול חברות שונות ומול הבנק עצמו.

ריביות הנגבות מחברות האשראי החוץ בנקאיות על ניכיון שיקים, פקטורינג והלוואות נמוכות יותר מאשר אלו אותם גובים הבנקים.

כמו כן, ההלוואות הניתנות על ידי גופים חוץ בנקאיים מועברות ללקוח בתוך זמן קצר, ללא המתנה ארוכה וללא צורך באספקת בטחונות רבים.

הערבויות והביטחונות הנדרשים משתנים אמנם, מחברה לחברה, אולם באופן כללי תנאי מתן ההלוואה המועברת על ידי גופים חוץ בנקאיים הינם גמישים הרבה יותר.

מהם החסרונות של מימון חוץ בנקאי?

שמן של החברות החוץ בנקאיות הוכתם ובאופן כללי יש להיזהר עד מאד בבקשת מימון חוץ בנקאי מחברות שונות.

ישנן לא מעט חברות לא מהימנות המציעות שירותים הגובלים בפעילות השוק האפור. חסרון משמעותי נוסף הינו הריבית הגבוהה המוצמדת להלוואות אלו, כאשר ברוב המקרים מדובר בהלוואות בריבית עצומה ולעתים, כאמור, ברביות העולות מעל הגובה המותר בחוק.

בשל סיבה זו חשוב ביותר לערוך השוואה, טרם לקיחת הלוואה, בין חברות אשראי, חברות ביטוח ואחרות המעניקות מימון חוץ בנקאי. חשוב לבדוק באשר לגובה הריביות, גובה המימון המקסימלי, האפשרויות לפריסת תשלומים ועוד.

אילו גורמים נותנים מימון חוץ בנקאי?

כיום ישנו מספר גדול של גופים שונים המעניקים מימון חוץ בנקאי וביניהם ישנם גופים חוקיים יותר ופחות. חשוב לשים לב למאפייני ההלוואות הניתנות על ידי כל אחד מהגופים השונים כאשר כל הלוואה ניתנת בתנאים יחודיים.

חברות אשראי – חברות האשראי מציעות ברובן הלוואות חוץ בנקאיות בתהליכים מזורזים וקצרים ובריביות גבוהות עד מאד. תהליך קבלת ההלוואה כולל פעמים רבות לא יותר מהרמת טלפון וללא הצורך במילוי טפסים או צירוף ערבויות ובטחונות שונים.

כמו כן, קבלת ההלוואה אינה תלויה באישור הבנק אלא בבדיקות מהירות ויעילות של חברת האשראי. היתרונות העיקריים של הלוואות אלו הינם הפשטות והמהירות שבקבלת ההלוואה ואילו החסרונות מתמצים בעיקר בריביות אסטרונומיות לעיתים.

חברות ליסינג ופקטורינג – חברות פקטורינג הינן חברות המעניקות הלוואות ואשראי לגופים עסקיים בעיקר. הלוואות אלו ניתנות ברובן לגופים עסקיים הנמצאים בתהליכי הקמה כאשר האישור הבנקאי מתעכב להגיע. הלוואות של חברות פקטורינג מאפשרות את התחלת הפעילות בלי עיכובים מיותרים.

חברות ליסינג מעניקות בדרך כלל אשראי לרכישת כלי רכב או ציוד מכני כאשר מודל ההלוואה מבוסס על השכרת הרכוש מחברת הליסינג.

קרנות הון סיכון – קרנות הון סיכון מעניקות הלוואות ומימון חוץ בנקאי בעיקר לתחומי ההיי טק והטכנולוגיה המתקדמת לאוכלוסיות כגון יזמים צעירים העובדים על פיתוחים והמצאות. קרנות הון סיכון מעניקות הלוואות לתמיכה ביישום של פיתוחי מוצרים חדשים והפצתם.

קרנות פנסיה – גופי פנסיה שונים מהווים ערבונות ובטחונות כאשר מדובר בקופות גמל, ביטוחי מנהלים וחסכונות אחרים היכולים לעמוד כנגד הלוואה חוץ בנקאית. באמצעות כספים אלו ניתן לקחת הלוואה בסכום כסף משמעותי.

השוק האפור – השוק האפור מהווה אפיק ללקיחת הלוואות הנמצא בספק ומעמיד את נוטל ההלוואה בסיכון משמעותי. זאת משום שרוב הגורמים הפעילים במסגרת השוק האפור משתמשים באמצעים לא חוקיים למתן ההלוואות וכן לצורך גבייתן, המעמידים את נוטל ההלוואה בסיכון משמעותי.

מי זקוק למימון חוץ בנקאי?

מימון חוץ בנקאי הינו אמצעי ללקיחת הלוואות לצרכים שונים במקרים בהם הבנקים אינם נאותים להענקת הלוואות אלו.

מדובר במקרים בהם ללווה אין די ערבונות ובטחונות כגון מקרים של חשבונות בנק מוגבלים. אנשים פרטיים נעזרים באופציות מימון חוץ בנקאיות כאשר חשבון הבנק שלהם מוגבל או במקרים אחרים בהם הלווה אינו יכול לספק די בטחונות לבנק.

גופים עסקיים שונים נעזרים באפשרויות מימון חוץ בנקאיות כגון חברות פקטורינג או חברות אשראי בתקופות של תזרים מזומנים חלש המשתקף בבנק ומקשה על קבלת הלוואה סטנדרטית, במקרים של עסקים חדשים שעוד אינם בעלי היכולת להציג בטחונות שונים ובמקרים של הכרח להחזרי הלוואות או לצרכי מינוף העסק, כגלגל הצלה ועוד.

קיראו בהרחבה: לקוח מוגבל בבנק

מהם תנאי האשראי המקובלים בתחום?

התנאים למתן הלוואה חוץ בנקאית אינם זהים בכל הגופים המעניקים אותם אולם ניתן למצוא קווים כלליים וזהים המאפשרים השוואה בין הגופים השונים.

כל גוף המעניק מימון חוץ בנקאי קובע תנאים יחודיים משל עצמו כגון ריביות בגבהים שונים ותנאי החזר יחודיים.

המאפיינים של כל הגופים החוץ בנקאיים המעמידים הלוואות הינם דרישה לעבודה רציפה כשכיר באותו מקום כחצי שנה או לחילופין, עסק עצמאי הפעיל מזה כשנה, הכנסה של 5,000 ₪ מדי חודש לכל הפחות וכן היעדר הגבלות בנקאיות קודמות.

האם מימון חוץ בנקאי הוא בהכרח שוק אפור?

תודות לרפורמה שהתחוללה במשק בשנת 1989 והתירה את מתן ההלוואות ארוכות הטווח על ידי גופי ביטוח שונים, כמו גם בזכות חוק הסדרת ההלוואות הבנקאיות משנת התשנ"ג – 1993 ניתן לראות כיום לא מעט גופים חוץ בנקאיים הרשאים להעמיד הלוואות ארוכות טווח לפרטיים ולגופים עסקיים.

הלוואות אלו הינן חוקיות לגמרי וביניהן נמנות חברות האשראי, חברות הביטוח, קרנות הון סיכון שונות וגופים פרטיים. באשר לגופים פרטיים המעניקים הלוואות חוץ בנקאיות – יש לשים לב שלא מדובר בגופים הפעילים בשוק האפור.

דוגמא מתוך פסק דין

המשפט עוסק בשני צ'קים שניתנו על סך 10,000 כל אחד מהם כאשר נותן הצ'קים סירב לפדותם. מקבל השיקים הינו אדריכל אשר נקלע למצוקה ונאלץ להיעזר במימון אשראי אותו ביקש מחברו משה שלומזון.

מקבל השיקים שילם סכום כולל של 936,500 ₪, סכום העולה על סך ההלוואה המקורית אותו העריך מקבל השיקים בפחות מ-850,000 ₪. מקבל השיקים טען כי ניתנה לו הלוואה נוספת בתאריך 2.9.10 ותוספת להלוואה ביום 14.10.10 בסכום כולל של 250,000. מקבל הצ'קים טען כי בגין הלוואה זו שילם 118,250 ₪.

המקבל טוען כי בפועל, הועברו אליו פחות מ-250,000 ₪ בעוד כי הסכומים ששילם על סך ההלוואות עולים על 118,250 ₪. כמו כן טען מקבל הצ'קים כי מתוך תשלום של 75,000 ₪ זקף מעביר השיקים לחשבון הקרן 50,000 ₪ כך שנותרה יתרה שחייב מקבל הצ'קים על סך של 200,000 ₪. מקבל הצ'קים טען כי העביר את הסכומים כולם.

לטענת מקבל הצ'קים בקשתו של המשיב לפדיית הצ'קים אינה עומדת בהוראות סעיף 8 לחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, התשנ"ג- 1993 ולכן עליה להימחק או להידחות על הסף, וכמו כן לטענת מקבל השיקים הסכם ההלוואה החוץ בנקאית שלקח ותנאי הריבית שניתנו לו הינם בלתי חוקיים ונוגדים את סעיפי החוק להסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות.

על-כן מסיבה זו הצ'קים שניתנו להבטחת ההלוואה, דינם להתבטל כאמור בסעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.

מעביר הצ'קים לעומתו טען כי נחתם הסכם פשרה בין השניים ומאחר ולא הגיש ערעור קודם לכן ובמסגרת המועדים הקבועים בחוק, אין לבית המשפט עניין להתערב.

ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי אישי מעורך דין מנוסה!