מי שזכאי לקבל דמי מזונות מחייב שנמצא בהליך פשיטת רגל, כגון אשה גרושה וילדיה הקטינים, רשאי לפנות לבית המשפט שדן בתיק פשיטת הרגל שלו לאחר מתן צו הכינוס, ולבקש שבית המשפט יורה על קציבת תשלומי מזונות עבורו.
את בקשת קציבת סכום המזונות יש להגיש בהתאם לסעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980, אשר קובע כך:
(א) ניתן צו כינוס, רשאי בית המשפט, לפי בקשתו של אדם שמגיעים לו מחייב על פי פסק דין מזונות שזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, להקציב לאותו אדם מזמן לזמן מתוך נכסי החייב או מתוך הכנסותיו סכומי כסף שימצא לנכון.
(ב) הקצבה לפי סעיף קטן (א), דינה כדין תשלום על פי פסק הדין.
כלומר ובהתאם לסעיף 128 לפקודה בית המשפט מוסמך לקצוב את סכום תשלומי המזונות שעל החייב לשלם על פי פסק דין שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני ואשר זמן תשלומם חל לאחר מתן צו הכינוס.
בעניין זה יש להבדיל בין תשלומי מזונות לפני מתן צו הכינוס לבין תשלומי מזונות לאחר מתן צו הכינוס:
1. כדי לגבות תשלומי מזונות שנוצרו לפני מתן צו הכינוס, יש להגיש לגביהם תביעת חוב במסגרת הליך הפש"ר. במידה ותביעת חוב זו מאושרת, היא תזכה לעדיפות ודין קדימה בעת חלוקת נכסי החייב, כאמור בסעיף 78 (ד) לפקודה.
2. כדי לגבות תשלומי מזונות לאחר מתן צו הכינוס, יש לפנות לבית המשפט בבקשה לקצוב את סכומם, בהתאם לסעיף 128 (א) לפקודה, כאמור לעיל. במידה וסכום הקצבת המזונות לא ישולם על ידי החייב, ניתן לנסות לגבותו במסגרת הליכי הוצאה לפועל, מאחר שדין הקצבה הינה כדין תשלום לפי פסק דין, כאמור בסעיף 128 (ב) לפקודה. בנוסף, בית המשפט עלול אף לבטל את הליך הפש"ר בשל אי תשלום סכום הקצבת המזונות, במידה והדבר יחשב בעיניו כניצול לרעה ו/או בחוסר תום לב בהליכי הפש"ר.
יובהר כי במסגרת סעיף 128 לפקודה בית המשפט המחוזי שדן בתיק פשיטת הרגל איננו משנה את סכום המזונות אשר נקבע במסגרת פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, אלא הוא רק קובע כמה ישולם מתוך סכום זה בפועל ובאופן זמני בלבד, בעת שהחייב מצוי בהליכי פשיטת רגל.
כך נקבע בעניין זה במסגרת הליך פש"ר 1831/00 סקס נ' סקס:
"סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל אינו הופך את בית המשפט של חדלות פרעון לערכאה המחליפה את בית המשפט למשפחה בכל האמור בקביעה הראשונית של שיעור המזונות. בעניין זה, המצב המשפטי הינו ברור ואין כל צורך להכביר על כך מילים. בית המשפט למשפחה, הוא שרואה לנגד עיניו את בני הזוג לשעבר וילדיהם (ואותם בלבד), ובהתאם לעובדות המוכחות באותה "התדיינות פנימית" ביניהם קובע את שיעור המזונות. מאידך גיסא, במידה שחייב המזונות נקלע להליכי פשיטת רגל, הרי שבית המשפט של חדלות פרעון נכנס לתמונה כמי שתפקידו לערוך איזון שני ונוסף , הפעם בין צרכיהם של הזכאים למזונות מן החייב לבין ציבור נושיו האחרים. זאת, בהתאם לסמכותו שבסעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל".
במסגרת הבקשה לקציבת סכום המזונות על בית המשפט לאזן בין האינטרסים של הזכאים לתשלום המזונות קרי, הגרושה וילדיה הקטינים, לבין האינטרסים של החייב, נושים, כונס הנכסים והנאמן או המנהל המיוחד.
לשם כך על בית המשפט לשקול בין היתר את השיקולים הבאים:
בהתחשב בקריטריונים שלעיל בית המשפט יכול לקבוע שסכום המזונות שיוקצב יהיה קטן ואף באופן משמעותי מהסכום שנקבע בפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.
מצד שני שני חשוב לזכור כי עמידתו של החייב בתשלומים אלו נבדקת על ידי כונס הנכסים ובית המשפט, דבר שיכול להוות תמריץ לגביו לשלם את הקצבת סכום המזונות, כדי שלא יגיע למצב של ביטול הליכי פשיטת הרגל שלו או שיעכב וימנע מעצמו להגיע ליום קבלת ההפטר.
קראו עוד: האם ניתן לפטור פושט רגל מערבות שנתן לחוב מזונות?
שאלות לגבי הקצבת מזונות? חייג/י: 072-334-1001
