במהלך התקופה שלאחר מתן צו הכינוס ועד למועד הדיון בבקשה לפשיטת רגל, כונס הנכסים הרשמי מכנס אסיפות נושים ראשונות, וכן מבצע חקירות כלכליות מקיפות אודות נכסיו וחובותיו של החייב, וזאת על מנת להגיש לבית המשפט חוות דעת מטעמו בהתבסס על ממצאי החקירות הללו, כאמור בסעיף 18ג לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980.
לעיתים החקירות מתבצעות כבר לאחר הגשת הבקשה לפשיטת רגל וזאת לשם קביעת סכום התשלום החודשי שיהיה על החייב לשלם לקופת הכינוס.
על חוות הדעת של הכנ"ר לפרט את ממצאי החקירה שניהל ובכלל זה:
בהתאם לסעיף 18ד לפקודה, חוות הדעת של הכנ"ר תוגש לבית המשפט כ-15 ימים לפחות לפני מועד הדיון בבקשת פשיטת הרגל.
בהסתמך על חוות הדעת של הכנ"ר, בין היתר, מחליט בית המשפט האם לקבל את הבקשה ולהכריז על החייב כפושט רגל או לדחות אותה כאמור בסעיף 18ה לפקודה.
כאשר בית המשפט דן בבקשת פשיטת רגל של חייב השאלה העיקרית שעליו לבחון הנה האם נהג החייב בתום לב, וזאת לאור סעיף 18ה(2) לפקודה, אשר קובע כי בית המשפט רשאי לדחות את הבקשה, אם הוא שוכנע שהיא הוגשה שלא בתום לב, ובמטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל.
תום הלב של החייב של החייב נבחן הן לגבי תקופת יצירת חובותיו לפני הליכי פשיטת הרגל, והן לאחר מכן, במהלך ההליכים עצמם.
לפיכך הליך החקירה נועד לחקור לעומק את חובותיו, עסקיו, ונכסיו, של החייב, כולל נכסים שהיו ברשותו בעבר ונכסים שהיו לו בשיתוף עם אחרים, וזאת במטרה לוודא כי חובותיו לא נוצרו בחוסר תום לב, וכי אכן אין באפשרותו לפרוע את מלוא חובותיו לנושיו.
כמו כן נערכות חקירות על מנת לשלול את האפשרות כי החייב מסתיר את נכסיו, וכן על מנת לבדוק חשדות בדבר הברחת נכסים ו/או העברת נכסים בלתי חוקית לקרובי משפחתו וכיו"ב.
הליך החקירות הכלכליות הינו הליך ממושך ומייגע, אשר כאמור נועד לחקור בצורה מעמיקה ומקיפה את מצבו הכלכלי של החייב ובני משפחתו, במטרה לקבל את תמונת המצב המלאה והמפורטת ביותר אודות מצב זה.
לשם כך עומדים לרשות כונס הנכסים הרשמי סמכויות וכלים רבים כפי שנפרט ונסביר מיד.
עם מתן צו הכינוס מתפרסם מתן צו הכינוס ומועד אסיפת הנושים הראשונה ולאחר הפרסום נפתח תיק חקירות ביחידת החקירות של הכנ"ר.
התיק מועבר לממונה על החקירות בכנ"ר אשר בוחן את מורכבות התיק, מקטלג את החייב כנחקר לפי דרגות א, ב, ו-ג, מעיר הערות, מדגיש נקודות הראויות לחקירה ומעביר את התיק לראש הצוות, שמעיר הערות משלו וממנה חוקר לכל תיק.
המידע המתקבל אצל הכנ"ר אודות מצבו הכלכלי של החייב מורכב בדרך כלל ממספר מקורות שונים, ולרבות גופים ציבוריים שונים אשר מחזיקים בנכסים או חובות של החייב, הנושים של החייב, והחייב עצמו.
המידע המתקבל מטעם הגופים הציבוריים נמסר לכנ"ר בהסתמך על כתב ויתור הסודיות שעל החייב למסור לכנ"ר. לשם כך, עם פתיחת תיק החקירות בכנ"ר ובהסתמך על כתב ויתור הסודיות של החייב, נשלחות אוטומטית מטעם הכנ"ר דרישות לקבלת מידע אודות מצבו הכלכלי של החייב לכל ההנהלות הראשיות של הבנקים, בנקים למשכנתאות, חברות ביטוח, רשויות המס ועוד.
התגובות לדרישות קבלת המידע מתקבלות אצל הכנ"ר בדרך כלל תוך חודש מיום שיצאו. בהסתמך על המידע שמתקבל בתגובות הללו, כגון קיומם של חשבונות בנק, פוליסות ביטוח, ונכסים או כספים המוחזקים ע"י צדדים שלישיים למיניהם, מטיל הכנ"ר עיקולים על נכסים אלו וכן דורש לקבל תדפיסי חשבון, תדפיסי פעולות כרטיסי אשראי וכדומה.
בנוסף הכנ"ר רשאי לדרוש מידע או מסמך מכל אדם שיש יסוד סביר להניח כי אכן יש לו מידע או מסמך בנוגע לחייב, ואף לקבל מידע מהלשכה להוצאה לפועל, כאמור בסעיף 18ג לפקודה.
מידע נוסף מתקבל לעתים אצל חוקרי הכנ"ר מטעם הנושים של החייב, אשר מוסרים להם נתונים שנודעו להם אודות נכסיו של החייב כגון רכב יוקרתי שלפתע החייב נמצא נוהג ומשתמש בו למרות שאינו רשום על שמו.
המידע המתקבל מטעם החייב עצמו מופיע במסגרת דו"ח החובות והנכסים שעליו לצרף לבקשת פשיטת הרגל שלו. דו"ח זה איננו מתקבל אצל הכנ"ר במידה ובקשת פשיטת הרגל הוגשה מטעם הנושים של החייב.
כמו כן, כחודש וחצי לאחר מתן צו הכינוס יקבל החייב הזמנה לחקירה במשרדי הכנ"ר, במסגרתה ידרש החייב לעדכן ולהשלים מסמכים הדרושים לצורך החקירה.
אם החייב לא יתייצב לחקירה כפי שנדרש ממנו בית המשפט רשאי לקבלת את בקשת הפש"ר אם הנושים הגישו אותה, או לדחות את הבקשה אם החייב הגיש אותה, וזאת כאמור בסעיף 18ג(ג) לפקודה. בנוסף, יתכן שחוקר הכנ"ר יזמן לחקירה גם קרובי משפחה ונושים שונים של החייב, על מנת לאסוף מידע נוסף אודותיו.
לעיתים יתכן שחוקרי הכנ"ר אף יעשו לחייב ביקורי בית, על מנת לעמוד על מצבו הכלכלי מקרוב. עם זאת, הדבר יעשה לרוב ללא צו מטעם בית המשפט, ועל כן ההחלטה האם להכניסם לבית או לאו תלויה במקרה כזה בשיקול דעתו של החייב, אם כי עליו לזכור כי החלטתו בעניין זה תשליך על אופן התרשמות הכנ"ר ממידת שיתוף הפעולה של החייב עמו.
כמו כן, הכנ"ר רשאי לזמן את החייב לחקירה פומבית במסגרת בית המשפט, וזאת לשם השלמת גילוי פרטי מצבו הכלכלי של החייב, כאמור בסעיף 27 לפקודה.
במסגרת החקירה הפומבית רשאים בית המשפט, הכנ"ר, הנאמן אם נתמנה כזה וכן כל נושה שהגיש תביעה לחקור את החייב על עסקיו, נכסיו ונכסי בני משפחתו ובדבר התנהגותו וסיבות כשלונו, כאמור בסעיף 29 לפקודה.
כאמור בית המשפט מחליט האם לקבל את הבקשה ולהכריז על החייב כפושט רגל או לדחות אותה, בין היתר בהסתמך על חוות דעתו של כונס הנכסים הרשמי.
הכנ"ר הנו גוף ממשלתי ועל כן חוות דעתו נחשבת כאובייקטיבית ומהימנה מבחינת בית המשפט ובכל דיון משפטי.
כתוצאה מכך המשקל שניתן לחוות הדעת הנו רב מאד, ומכאן גם נובעת משמעותו וחשיבותו הרבה. ואכן, ברוב המקרים בית המשפט מקבל את החלטתו בהסתמך על חוות הדעת, אם כי יובהר כי הוא אינו כבול אליה, ועל כן הוא רשאי לסטות ממנה ולקבוע בניגוד לה, כפי שאכן גם קורה לעתים.
שאלות? חייג/י לשיחה אישת עם עורך דין: 072-334-2000
