עיקולים הנם כלי משפטי אשר נועד לתפוס נכסים וזכויות של החייב, לרבות חשבונות הבנק שלו, במטרה להבטיח את פירעונם של חיוביו של החייב כלפי הגורם המעקל, שהינו גם הזוכה / הנושה.
נכון להיום, אין עדיין בחוק הגדרה מפורשת של המונח עיקול. הלכה למעשה המדובר בפעולה משפטית לגבי נכס של החייב, המופנית נגד החייב או המחזיק בו ואשר נועדה להגביל את הסחירות של הנכס ואת יכולת השימוש בו.
כל זאת על מנת שהזוכה יוכל להיפרע באמצעותו מחוב המגיע לו. כך נקבע למשל במסגרת הליך ע"א 1167/01 עירית ראשל"צ נ' בנה"פ ואח'.
כאמור, במסגרת הליכי העיקול, ניתן לעקל גם את חשבונות הבנק של החייב, לרבות חשבון עו"ש או חסכונות, במטרה לתפוס כספים השייכים לחייב לשם גביית חובות כלפי הזוכה.
עיקול כזה נקרא עיקול צד שלישי, הואיל והמדובר על עיקול נכס של החייב אשר מוחזק ע"י צד שלישי, הוא הבנק.
את העיקול על חשבון הבנק ניתן להטיל בכל מקרה שבו לחייב יש חיוב כספי כלשהו כלפי הנושה. חיוב זה יכול לנבוע מקיום קשרים וחבויות במישור הפרטי, כגון קשרי מסחר, קשרי משפחה, חבות נזיקית וכיו"ב.
כמו כן יכול העיקול בבנק לנבוע מהתחייבויותיו של האזרח כלפי הרשויות השונות, כגון חיובי מסים וכד'.
מטבע הדברים, בשל חסיון הבנקים, לא ניתן לקבל מהם פרטים אודות חשבונות של חייבים. לשם כך ניתן להיעזר בחוקרים פרטיים שהינם בעלי מיומנות באיתור חשבונות בנק ספציפיים של חייבים.
כיום ישנם שני מקורות חקיקה עיקריים אשר מכוחם ניתן להטיל עיקולים, לרבות על חשבון בנק:
צו העיקול הזמני שמכח תקנות סד"א מוטל עוד בשלבי התביעה ובטרם ניתן פסק דין, ובמטרה לייחד את הנכסים המעוקלים לשם הקלת מימוש פסק הדין לכשיינתן כזה.
כלומר, עיקול זה ניתן בשעה שאין עדיין חוב פסוק, כך שהוא נועד בעיקרו רק על מנת לתפוס את הנכס, וזאת במטרה למנוע שינוי במצבו המשפטי עד להכרעה בתובענה, ולהבטיח את ביצועו היעיל של פסק הדין אם וככל שבכלל יינתן כזה.
לעומת זאת, צו העיקול מכח חוק ההוצאה לפועל מוטל לאחר שכבר ניתן פסק דין, כך שכבר יש חוב פסוק, ועל כן הוא מוטל לא רק במטרה לתפוס כבר את הנכס, אלא גם במטרה לממשו סמוך לאחר כן לשם גביית החוב בפועל.
כך גם נקבע לדוגמא בהליך ע"א 1167/01 עיריית ראשון לציון נגד בנק הפועלים בע"מ ואח'.
כתוצאה מכך, צו עיקול זמני של חשבון בנק מכח תקנות סדר הדין האזרחי תופס רק את הכספים שהיו מצויים בחשבון הבנק במועד הטלת העיקול ותו לא.
מאידך, צו עיקול מכח חוק ההוצאה לפועל תופס כספים שנכנסים לחשבון הבנק גם במשך 3 חודשים שלאחר יום הטלת העיקול, וזאת כאמור בסעיף 44 לחוק ההוצל"פ, וכן כפי שנקבע בהליך רע"א 10826/05 אדר גלוב בע"מ נ' רשות הדואר בע"מ.
עם פתיחת התיק בהוצאה לפועל לביצוע פסק הדין או לצורך מימוש שטר נשלחת לחייב אזהרה בנוגע לחוב, במקרה של ביצוע פסק דין או 30 יום במקרה של ביצוע צ'ק, על החייב לפרוע את החוב תוך 20 ימים או לנקוט בפעולות אחרות המוגדרות בחוק.
במידה והחייב לא פעל כאמור, זכאי הזוכה לבקש להוציא צו לעיקול נכסים של החייב כגון רכב, מקרקעין ולרבות עיקול על חשבון הבנק של החייב.
במידה ובקשה זו מתקבלת ראש לשכת ההוצל"פ שולח הודעת עיקול לבנק בו מתנהל החשבון.
עם קבלת הודעת העיקול בבנק, הבנק מקפיא את חשבון הבנק ולא מאפשר לבצע בו פעולות, למעט הפקדת כספים, אשר אף הם יחשבו מעוקלים במידה והם יתקבלו במהלך 3 החודשים שלאחר הטלת העיקול, ויופנו לצורך סילוק החוב של החייב.
בנוסף, על הבנק למסור ללשכת ההוצאה לפועל תוך 10 ימים, פרטים מלאים אודות חשבון הבנק המדובר, לרבות בדבר מהות החשבון, היקף הכספים המופקדים בו וכד'.
לאחר שלושה חודשים, הזוכה רשאי להגיש לראש ההוצל"פ בקשה למימוש הכספים שהצטברו בחשבון, לצורך פירעון חובו.
עם אישורה של הבקשה על ידי ראש ההוצל"פ, הבנק מעביר את הכספים לידי ההוצאה לפועל ומשם הם מועברים לזוכה.
קראו בהרחבה: האם ניתן לעקל חשבון בנק משותף בגלל חוב של אחד השותפים?
כפי שצויין לעיל, עיקול חשבון בנק כרוך בהקפאת כל פעילות בחשבון הבנק, למעט הפקדת כספים לתוכו, שאף הם מופנים לצורך סילוק החוב, ככל שהם הצטברו בחשבון במהלך 3 החודשים שלאחר הטלת העיקול.
כתוצאה מכך, החייב שחשבונו עוקל איננו יכול למשוך כספים מהחשבון ו/או לעשות העברות בנקאיות.
בנוסף, הוא איננו רשאי להתנהל עם פנקס שיקים וכרטיסי אשראי ביחס לאותו חשבון בנק.
אם חשבון הבנק שלך עוקל ולא עקב טעות, הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לשכור עורך דין המתמחה בתחום, שיטפל בנושא מול הבנק ומטעמך.
ישנן מספר דרכים נוספות באמצעותן ניתן להתמודד עם עיקול חשבון בנק, וביניהן:
כפי שציינו מראש, על מנת לבחור את דרך הפעולה המומלצת ביותר עבור החייב בכל מקרה נתון, מומלץ לשכור את שירותיו של עורך דין מנוסה בתחום.
לקבלת ייעוץ משפטי מהיר בעקבות עיקול בבנק חייג/י: 072-334-1001
