השימוש בצ'קים נפוץ מאד, במיוחד במגזר העסקי אך לא רק. פקודת השטרות היא שמסדירה את הוראות החקיקה באשר לאופן השימוש בצ'קים והכלל הוא, שאסור לבטל צ'ק שניתן לאדם או לעסק. מעבר לכך, ישנם כללים ברורים לגבי השימוש בצ'קים והסבתם לגורם שלישי.
במקרה של ביטול צ'ק או במקרה של צ'קים חוזרים ניתן לפעול לצורך מימוש הצ'קים בהליך מיוחד במסגרת ההוצאה לפועל.
בית המשפט השלום בתל אביב הורה על דחיית בקשה לביצוע צ'ק לאחר שבין היתר הסתבר שהצ'ק נמסר לתובע כשהוא ריק מפרטים למעט חתימה בלבד וכי התובע הוא שהשלים את פרטיו.
כך נקבע במסגרת פסק הדין בהליך תא"מ 64892-05-19 פניגשטיין נ' חמו שאת עיקריו נסביר בסקירה שלפניך.
חשוב להדגיש כי לפני פניה ללשכת ההוצאה לפועל לצורך מימוש שטר, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בהליכי הוצאה לפועל ולפעול בהתאם לעצתו.
תיק זה עסק בתובע שבשנת 2019 הגיש בפני לשכת ההוצאה לפועל בעיר פתח תקווה בקשה לביצוע צ'ק בסך של 30,000 ₪, שנמשך מחשבונו של הנתבע ושמועד פרעונו נקבע לדצמבר 2018. בבקשתו ציין התובע שהצ'ק לא נמסר לו במסגרת חוזה הלוואה.
הנתבע הגיש התנגדות למימוש שטר [צ'ק] בטענה שמדובר בצ'ק מזוייף וכי הוא מעולם לא מסר אותו לתובע וכלל לא ידוע לו כיצד הצ'ק הגיע לידיו.
לדבריו, הצ'ק נגנב ממנו, הוא מעולם לא חתם עליו, מעולם לא קיבל תמורה כלשהי עבורו ומעולם גם לא נתן הרשאה למלא בו פרטים ועל כן התובע אינו אוחז כשורה.
בהתאם להוראות החוק והתקנות, התיק הועבר לדיון בבית משפט השלום בתל אביב, שם טען התובע שהוא קיבל את הצ'ק מחברו של הנתבע, כשהוא חתום בלבד ומעבר לכך הוא היה ריק לחלוטין, כך שהוא זה שהשלים את פרטיו.
התובע טען שהצ'ק ניתן לו כצ'ק ביטחון וכערובה להבטחת פירעון הלוואה שהוא נתן לחברו של הנתבע וזאת בניגוד להצהרתו של התובע במסגרת הבקשה לביצוע הצ'ק לפיה הצ'ק לא נמסר לו מכח הלוואה.
בנוסף טען התובע שהוא שוחח טלפונית עם הנתבע ווידא עמו שהוא באמת מודע לשיקים שהלווה מוסר לו ושהוא באמת אחראי לפירעון ההלוואה.
בית המשפט הבהיר שככלל, נטל ההוכחה בתביעה לביצוע צ'ק מוטל על המתנגד לביצוע הצ'ק. אולם, כאשר המתנגד מעלה טענת זיוף ו/או טענה לחתימה ללא הרשאה, נטל ההוכחה עובר לצד השני להוכיח שאין המדובר בזיוף ו/או בהיעדר הרשאה.
לפיכך, היה על התובע במקרה דנן להוכיח שהחתימה שעל הצ'ק של הנתבע הנה אמיתית ולא מזוייפת.
לשם כך הגיש התובע תמלילי הקלטה של שיחה שלטענתו הוא ערך עם הנתבע לאחר שהצ'ק חולל ואשר בה הודה הנתבע שהוא חתם על צ'ק. אולם, התובע הגיש את הקלטת השיחה ללא ציון מועד הקלטתה ולפיכך קבע בית המשפט שלא ניתן לקשור באופן חד משמעי בין השיחה המוקלטת לכאורה לשיק מושא התביעה.
בהמשך קבע בית המשפט שהוא מקבל את טענת הנתבע לפיה החתימה שעל גבי הצ'ק מושא התביעה הנה מזוייפת, מאחר שהחתימה שמופיעה על צ'ק זה אינה דומה לדוגמת החתימה שמסר הנתבע לבנק עם פתיחת החשבון שלו, וכן מאחר שאין להתעלם מהעובדה לפיה התובע לא טרח להגיש חוות דעת גרפולוגית שמאשרת את טענתו לפיה החתימה שעל גבי הצ'ק הינה אכן חתימתו של הנתבע.
בית המשפט הוסיף וקבע שהתובע איננו בגדר אוחז כשורה וזאת בשל מספר סיבות שונות.
ראשית, התובע קיבל את הצ'ק כשהוא ריק מפרטים למעט חתימה על גביו והשלים את פרטי השיק בעצמו ועל כן הוא אינו אוחז כשורה לפי הפסיקה.
שנית, התובע קיבל את השיק המשוך מחשבונו של הנתבע מהלווה, שסיחר את השיק כשהעבירו לתובע כשהוא כאמור ריק מפרטים, ללא שם הנפרע על גביו.
לפיכך, ברור שהתובע ידע שהצ'ק בעל פגם קנייני ועל כן הוא אינו אוחז כשורה גם לפי סעיף 28(א)(2) לפקודת השטרות.
שלישית, התובע הציג הסכם הלוואה לפיה הוא נתן ללווה הלוואה בסך של 30,000 ₪ בכפוף לערבות של הנתבע, אולם בתצהיר העדות הראשית שלו הוא טען שהוא נתן ללווה רק 15,000 ₪.
בנוסף, אין חולק שהנתבע לא חתום על הסכם זה, ואין כל הוכחה שהוא הסכים לשמש כערב לחובו של הלווה כלפי התובע, ככל שהוא קיים בכלל. שכן, התובע לא הציג כל ראיה שמעידה על מסירת סכום כלשהו ללווה, מה גם שהלווה סירב להעיד בבית המשפט ולתמוך בגרסתו של התובע.
לאור כל האמור לעיל קבע בית המשפט שהתובע לא הוכיח שהוא נתן בתום לב ערך בעד הצ'ק ועל כן התביעה נדחתה.
עוד בנושא: התנגדות לביצוע צ'ק בטענה לזיוף
