פעמים רבות כאשר אדם נפטר הוא מותיר אחריו לא רק את נכסי המקרקעין, מיטלטלין וזכויות מוחשיות ובלתי מוחשיות אלא גם את החובות שצבר במהלך חייו. נשאלת השאלה מה קורה עם החובות של האדם לאחר מותו.
חובות הנפטר אינם נמחקים מהעולם עם מותו של הפרט, אלא עוברים יחד עם נכסים וזכויות אחרות לעיזבונו. החוק הישראלי, למרות הנזכר לעיל, מקנה הגנה ליורשים ולכן לא מאפשר לגבות מהם באופן ישיר את החובות שהותיר אחריו המוריש אלא מתוך עזבונו.
המטרה היא למנוע מצב שבו יורשיו של הפרט יישאו באחריות לחובות שלא הם יצרו ולכל היותר הם ישארו בלי נכסים מתוכו ולא ימלאו אחרי התחייבויות לא שלהם.
ליחצו כאן לקבלת יעוץ משפטי מיידי!
אי לכך, הנושים יוכלו לגבות את חובות הנפטר מהכספים שלא עברו לעיזבון וכל סכום אחר מעבר לכך יגבה בהתאם להוראות החוק.
חשוב לציין כי סכומים המגיעים לנפטר מחברות בקופת גמל, חברות בקופת פנסיה או מכוח חוזה ביטוח, קרנות השתלמות או ביטוח חיים אינם כלולים בעיזבון ועל כן חובות הנפטר אינם יכולים להגזר מהם.
חוק הירושה קובע בסעיף 104 סדר עדיפות ברור לאופן חלוקת העיזבון וחובות הנפטר. כך, בשלב הראשון יש לנכות את ההוצאות הקשורות בקבורה, בלוויה ובמצבה בהתאם להלכה הנהוגה באותם מקרים.
לאחר מכן לנכות את ההוצאות הקשורות לניהול העיזבון או צו קיום צוואה במידה והן חלות באותו מקרה. בשלב השלישי ישולמו החובות שהנפטר הותיר אחרי שהלך לעולמו.
חובות הנפטר יפרעו בהתאם ליחס החלקי שלהם. העדיפות של חובות ממס ותשלומי חובה אחרים שעלולים להיות, תהיה בהתאם להוראות הקבועות בדינים הספציפיים הרלבנטיים.
העיקרון החשוב הוא שרק אחרי ששולמו החובות, תימשך חלוקת העיזבון בהתאם לשאר תתי הסעיפים של סעיף 104 בחוק הירושה.
הדין לא מאפשר התעלמות מחובות הנפטר ובמידה ויוכח שהפרט נמנע מכיסוי החובות שהותיר המוריש שלא בתום לב, כך יהיה ניתן לחייב את היורש בתשלום החוב גם לאחר חלוקת העיזבון כדי להחזיר את סכום החוב.
כאן גם המקום להדגיש שבמקרה והאדם היה נשוי, אותם חובות כוללים גם את הסכום שנרשם לאישה בשטר הכתובה שלה.
אם היה בין בני הזוג הסכם ממון לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג-1973 האישה תוכל לבחור בין הסכום שמגיע לה בכתובה לבין זה שקבוע בהסכם יחסי הממון. למרות זאת יכולים להיות גם מצבים בהם כותב הצוואה קובע בשלב מסוים בחייו הוראות מסוימות בצוואה שנוגדות התחייבות זו.
להלן כמה וכמה דוגמאות מתוך המאגר המשפטי, באמצעותן ניתן ללמוד עוד על הדרכים להתמודד מול חובות של אדם שנפטר והלך לעולמו.
הדוגמא הראשונה הנה מתוך הליך ת"ע 101551/08 ח' ש' נ' עזבון המנוח ש' צ' ז"ל. הליך זה עסק בבקשה של אשת המנוח לצו מניעה נגד העיזבון ונגד אם המנוח למניעת ביצוע כל פעולה בכספים וברכוש שרשומים על שם המנוח.
הבקשה הוגשה במסגרת תביעה לגביית כתובתה כחלק מהעיזבון.
המנוח והמבקשת התחתנו בינואר 2002 והתגרשו בפברואר 2002, כאשר המנוח התחייב להעביר לה רבע מהכספים שיקבל תמורת מכירת הבית, למרות שרישום הזכויות היה על שמו.
בחתונתם נתן המנוח למבקשת כתובה על סך מאתיים אלף דולר. בשנת 2003 ערך המנוח צוואה והותיר את כל רכושו לאמו.
כמו כן קבע שאם אמו תלך לעולמה, אז הרכוש יועבר למבקשת ולבת. בשנת 2006 המנוח מכר את הבית וקנה במקומו דירה, בשנת 2007 הוא נפטר.
לאחר מתן צו קיום הצוואה הציעה אם המנוח את הדירה למכירה. שופטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הורתה על מתן צו המניעה לצורך בירור זכותה של המבקשת בחוב וקבעה לאחר מכן שיש לה זכות בכספים מהדירה שתימכר.
הסכם ממון הוא מסמך המתיימר לחזות את פני העתיד ולכן חלק מהוראותיו יכולות להתייחס לחלוקת הנכסים במקרה של פטירה. יחד עם זאת, במקרים בהם בן הזוג ויתר על זכויות מסוימות במסגרת ההסכם, בית המשפט יכול להעדיף את הוראותיו גם אם לפי החוק כן הייתה אפשרות לחלק את הנכסים בצורה אחרת.
פסק הדין א.צ. נ' א.מ - עסק בערעור על פסיקה קודמת של בית המשפט לענייני משפחה באשדוד שקבעה שאשתו השנייה תירש מחצית מעיזבון המנוח. המערערים הם הילדים של המנוח מנישואיו הראשונים שוויתרו על החלק שלהם בירושת האם שנפטרה בשנת 1996.
בשנת 1997 נישא המנוח לאשתו השנייה בנישואין אזרחיים. בשנת 1999 חתמו הצדדים הסכם ממון שבו נקבע שלאשתו השנייה לא תהיה כל זכות בעקבות החיים המשותפים שלהם.
בשנת 2008 נפטר המנוח בלי צוואה ואשתו השנייה הגישה צו ירושה על מחצית הדירה. בית המשפט לענייני משפחה קבע שהיא תירש את הזכויות בדירה. בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע בערעור, שבמקרה זה הדירה לא תכלל ברכוש משום שהיא ויתרה עליה בהסכם הממון שנחתם.
עוד בנושא: מינוי מנהל עיזבון לנכסי חייב שנפטר
לעומת פסק הדין שלעיל, במקרים אחרים בית המשפט יכול לקבוע שהוראות ההסכמים שנערכו בין בני זוג מכוח יחסי האישות שלהם יכולים לגבור על הצוואה. בפסק הדין ב.ט. נ' עזבון המנוח א.ט. ז"ל התובעת והמנוח נישאו בשנת 1958 והתגרשו בשנת 2002 ונולדו להם שני ילדים.
בהסכם הגירושין המנוח התחייב להעביר לתובעת סכומים מסוימים של כסף במקרה של פטירה. המנוח הלך לעולמו בשנת 2010 וחברתו לחיים שלאחר הגירושין הייתה היורשת היחידה לפי הצוואה. התובעת ביקשה שישולמו לה הסכומים כפי שהובטחו לה בהסכם הגירושין.
כבוד שופטת בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, קובעת שיש לקיים את הוראות ההסכם והוראות הצוואה לא גוברות עליהן בין היתר משום שבנסיבות מקרה זה ההסכם קיבל בעת הגירושין תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי.
בית המשפט מייחס חשיבות לכספים שמגיעים מכוח הקשר הזוגי אך לא מאפשר לבן הזוג לקבל מעבר לסכומים המגיעים לו. כך בפסק הדין ח.ס. נ' י .ס.- הייתה תביעה לתשלום סכום של 308,759 שקלים מהעיזבון בהתאם לכתובה.
התובעת ובעלה נישאו בשנת 1977 והיו נשואים עד לפטירתו בשנת 2005. לזוג לא היו ילדים והוא הותיר מלבד האלמנה חמישה אחים.
הוא השאיר צוואה שבה השאיר את כל העיזבון לאחד מאחיו. לטענת התובעת במעמד החתונה המנוח חתם על שטר כתובה ששוויו הכספי של מאה אלף לירות הינו בהתאם לסכום שנתבע בשקלים.
שופטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קבעה שהיא לא מוצאת בנסיבות המקרה של בני הזוג סיבה שהייתה יכולה לשלול מהתובעת את הכתובה, אך קבעה ששוויה נמוך יותר מזה ששוערך בכתב התביעה.
סכסוכים על חובות נפטר וכספי העיזבון יכולים להיות מסובכים והיורש עלול למצוא את עצמו מחזיר חובות שלא הוא אחראי להם משלל סיבות שונות ומשונות.
מסיבה זאת ומסיבות רבות נוספות, מומלץ בהחלט לפנות ולהתייעץ עם עורך דין מנוסה שיוכל לסייע להתמודד מול חובותיו של הנפטר באופן יעיל ומבלי להקלע לתסבוכות מיותרות מול נושים.
לשיחה אישית עם עורך דין בנושא חובות של נפטר חייג/י: 072-334-1001
