רשם לשכת ההוצאה לפועל הורה על מתן צו שיקום כלכלי לחייב, למרות שהוא יצר את חובותיו בעיקר לצורך מימון הימורים ואלכוהול.
המדובר בהליך הוצל"פ 802523-11-19 שהתנהל בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה ובסקירה שלפניך נסביר את משמעותה של ההחלטה החריגה והשלכותיה האפשריות על מקרים דומים.
נדגיש גם במקגרה זה, כי בכל מקרה שבו אדם נקלע לחובות כספיים בסכומים גבוהים, מומלץ לפנות ולהתייעץ עם עורך דין מנוסה בהליכי פשיטת רגל וחדלות פירעון על מנת למצוא את הדרך המיטבית לטיפול בחובות ומחיקתם.
תיק זה עסק בחייב בן 53, רווק וללא ילדים, אשר סובל מנכות פסיכיאטרית ומתקיים מקצבת נכות לאחר שנקבעה לו נכות רפואית בשיעור 64% ודרגת אי כושר לעבוד בשיעור 100%.
במהלך שנת 2019 צבר החייב חובות בסך כולל של כ-80,000 ₪ וזאת בגין הלוואות שנטל מחברות אשראי לצורך מימון הימורים ואלכוהול וכן בגין התחייבויות שהתקשר בהן לצורך רכישת ציוד סלולארי.
הנאמנה שמונתה בתיקו ביקשה לבטל את הצו לפתיחת הליכים שניתן לגביו בשל ניצול ההליך לרעה על ידו. לדבריה, החייב נטל את ההלוואות ללא כל יכולת להחזיר אותם ועוד השתמש בהם לצורך מימון אלכוהול והימורים.
בנוסף, הוא קיבל 180,000 ₪ בגין מכירת דירת המגורים של הוריו בשנת 2014, שגם בהם הוא השתמש לצורך מימון הימורים ואלכוהול, בנוסף למימון הוצאות מחיה.
החייב, לעומת זאת, ביקש לקבל צו הפטר בהתאם לחוק חדלות פירעון.
לטענתו, הוא צבר את החובות בשנת 2019 בשל התדרדרות מצבו הנפשי באותה עת וכי הוא נטל את ההלוואות לאחר שהוא פותה על ידי נציגי מכירות ופרסומות ליטול אותן ולבצע רכישות מחברות אשראי וסלולר.
עוד טען החייב שהוא לא ניסה להונות את נושיו וכי המדובר על נושים מוסדיים מקצועיים שיכלו לברר בנקל את מצבו הכלכלי לפני מתן ההלוואות על ידי דרישה להמצאת דפי חשבון.
רשם ההוצאה לפועל דחה את בקשתו של החייב לקבלת צו ההפטר לאלתר וזאת בשל אי עמידתו בתנאי סעיף 167(ב) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
סעיף זה קובע שאין לתת צו הפטר לאלתר לחייב שמתקיים לגביו תנאי מהתנאים שבשלהם אפשר להאריך את תקופת התשלומים לפי סעיף 163(ג) לחוק, אלא בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
לגבי החייב במקרה דנן התקיימו התנאים שמופיעים בסעיף 163(ג)(2)(א) ו-(ב) לחוק, לפיו חובותיו נוצרו כתוצאה מהתחייבויות שהוא ידע שיש סיכוי גבוה שהוא לא יוכל לעמוד בהן וכן כתוצאה מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים שנעשתה בחוסר תום לב.
החייב נטל הלוואות ששימשו אותו בעיקר לצריכת אלכוהול והימורים וכן התקשר בעסקאות לרכישת ציוד סלולארי ושירותים ממספר חברות סלולאריות, מבלי שיכל לעמוד בהן. בנוסף, הוא הציג בפני נושיו מצגי שווא לגבי עבודתו והשתכרותו ובשעה שיכולת ההחזר שלו היתה אפסית.
רשם ההוצאה לפועל גם דחה את ניסיונו של החייב לגלגל את האחריות להיווצרות החוב לנושיו בטענה שהם יכלו לברר בנקל את מצבו הכלכלי לפני מתן ההלוואות לאור היותם נושים מקצועיים.
הרשם הבהיר שלמרות שיש לצפות מנושה מקצועי לפעול באופן זהיר, אזי הטענה בדבר קיומו של אשם תורם של נושה מקצועי בהליך חדלות פירעון טרם הוכרעה בארץ.
מנגד, רשם ההוצאה לפועל גם מצא לנכון לדחות את בקשת הנאמנה לבטל את הליכי חדלות הפירעון של החייב לפי סעיף 183(א) לחוק.
סעיף זה קובע, בין היתר, שניתן לבטל את ההליכים בשל פגמים בהתנהלות החייב במהלך ההליכים שלו, להבדיל מפגמים לגבי אופן יצירת החובות.
רשם ההוצאה לפועל סבר שאין מקום לבטל את הליכי חדלות הפירעון של החייב מאחר שביטול ההליכים לא יביא תועלת לא לנושים, שלא יוכלו להיפרע מחובותיהם במסגרת הליכי הוצאה לפועל ולא לחייב, שהחל בתהליך שיקום לאחר שנגמל מהתמכרותו להימורים, והוא אף מלווה כיום על ידי עובדת סוציאלית ופסיכיאטר.
בסופו של דבר הגיע רשם ההוצאה לפועל למסקנה כי מן הראוי להותיר את הליכי חדלות הפירעון של החייב על כנם ולתת לו צו שיקום כלכלי וזאת לשם מימוש שתי מטרות החוק, בדבר הבאתו ככל האפשר לשיקומו הכלכלי ושילובו מחדש במרקם החיים הכלכליים.
הותרת החייב בהליכים אף תביא למימוש מטרת החוק השלישית, בדבר השאת פירעון החוב לנושים, מאחר שהדבר יאפשר עריכת בדיקה לגבי עיזבון הוריו של החייב וגורלם של כספי מכירת הדירה שלהם.
בנוסף, בהתאם להתקדמות תהליך השיקום של החייב ואפשרותו בשלב מאוחר יותר להשתלב חזרה במעגל העבודה ניתן יהיה להטיל עליו גם חובת תשלום חודשית.
בהתאם לכך הורה רשם ההוצאה לפועל על מתן צו שיקום כלכלי לחייב, שחייב אותו, בין היתר, גם להשתתף בקורס הכשרה כלכלית נכונה, על מנת לקדם את שילובו מחדש במרקם החיים החברתי כלכלי.
קריאה נוספת: מתן צו שיקום כלכלי לעורך דין שהפסיד כספים בבורסה
