יש לך חובות כספיים בסכום שאינו עולה על 150,000 ₪ והגעת למסקנה שהגיע הזמן להתמודד ולפעול לצורך מחיקת החובות? זה בדיוקו הזמן הנכון לקרוא ולדעת יותר על הפרוצדורה החוקית הנדרשת לצורך פתיחת הליכי חדלות פירעון, בהתאם להוראות החוק ובתנאי שהחובות אינם עולים של הסכום האמור.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 אשר נכנס לתוקף ביום 15.9.2019 חולל רפורמה מהפכנית בכל הקשור להליכי חדלות פירעון בארץ.
אחד החידושים הבולטים של חוק חדלות הפירעון מתבטא בכך שמטרתו המוצהרת איננה רק להביא פירעון מקסימלי של החובות לנושים, אלא גם להביא לשיקומם הכלכלי של החייבים ולאפשר להם לפתוח דף חדש בחייהם בהקדם האפשרי.
לשם הגשמת מטרה זו הכליל המחוקק את הליך ההפטר באופן מובנה במסגרת הליכי חדלות הפירעון של החייבים אף הגביל וקצב את זמנם לעד 4 שנים. כל זאת, בתנאי כמובן, שהחייב פעל בתום לב ועמד בכל התחייבויותיו במסגרת ההליכים במלואם ובמועדם.
הליכים אלו נפתחים עם מתן הצו לפתיחת הליכים. לאחר מכן מתחילה תקופה שנמשכת כשנה ומכונה תקופת ביניים, עד למתן הצו לשיקום כלכלי, שקובע את התנאים שאם החייב יעמוד בהם, הוא צפוי לקבל כעבור כ-3 שנים הפטר מיתרת חובותיו.
הליכי חדלות פירעון של חייבים בעלי חוב מעל 150,000 ₪ יידונו בפני הממונה על הליכי חדלות הפירעון, אם הם נפתחו ביוזמת החייב או בפני בית משפט השלום, אם הם נפתחו ביוזמת הנושים.
לעומת זאת, הליכי חדלות הפירעון של חייבים בעלי חובות כספיים בסך של 50,000 ₪-150,000 ₪, שגם מוגדרים כחייבים בעלי חוב נמוך, ידונו בכל מקרה בלשכת ההוצאה לפועל וזאת בפני רשם הוצאה לפועל ייעודי להליכי חדלות פירעון ומיד נסביר את ההליך לפרטיו.
הרשם הייעודי מוסמך לדון גם בהליכי חדלות פירעון של חייבים בעלי חוב נמוך מ-50,000 ₪, אם מתקיימות נסיבות מיוחדות שמצדיקות זאת.
ההוראות העיקריות שעוסקות בחייבים אלו הנן סעיפים 186–208 לחוק חדלות פירעון החדש ותקנות 118-110 לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ט-2019.
נדגיש כבר עתה כי רצוי בהחלט להיות מיוצג בהליך על ידי עורך דין המתמחה בתחום, שאז תחסך ממך הפרוצדורה הבירוקרטית הכרוכה בניהול ההליכים וההליך עצמו יתנהל בצורה הרבה יותר אפקטיבית, כאשר בסוף היום וברוב המקרים, החייב ישלם גם הרבה פחות כסף במסגרת ההליכים ועד לקבלת הפטר.
חייב בעל חוב של עד 150,000 ₪ רשאי להגיש בקשה לקבלת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון בתנאי שהוא נמצא במצב של חדלות פירעון או שהצו יסייע למנוע את חדלות פרעונו.
חדלות פירעון מוגדרת בסעיף 2 לחוק כמצב שבו החייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויותיו, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות, עולות על שווי נכסיו.
ניתן להגיש את הבקשה בכל לשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול חדלות פירעון ואשר שייכת למחוז שבו נפתחו מרבית תיקי ההוצאה לפועל כנגד החייב.
בהיעדר מחוז כזה, יתנהלו ההליכים במחוז שבו מתגורר החייב או שבו נמצאים מקום עסקו העיקרי או נכסיו ובהיעדר מחוז כאמור – בירושלים.
הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרה בסך של 1,600 ₪ נכון לסוף שנת 2020.
לאחר הגשת הבקשה, היא תיבדק על ידי הרשם הייעודי בהוצאה לפועל על מנת לוודא שהיא עומדת בתנאים להגשתה.
ככל שיסתבר שהבקשה עומדת בתנאים אלו, הרשם יתן בתחילה הזדמנות לחייב ולנושים לגבש הסדר תשלומים ביניהם ובמידה שהדבר יצלח, הוא יורה על סגירת תיקי ההוצאה לפועל שמתנהלים כנגד החייב. רק אם הצדדים לא יצליחו לגבש הסדר התשלומים יורה הרשם על מתן צו לפתיחת הליכים כנגד החייב.
במידה שהרשם יחליט לדחות את הבקשה לקבלת צו לפתיחת הליכים, ניתן להגיש ערעור על החלטת הרשם בפני בית משפט השלום תוך 45 יום ממועד קבלתה.
לצורך מתן ההזדמנות לגיבוש הסדר תשלומים, הרשם יורה על זימון ישיבה תוך 30 יום בנוכחות החייב, הנושים שהוא ציין בבקשה שלו ונציג הרשם.
במהלך ישיבה זו ינסו הצדדים לגבש הסדר תשלומים שיחול על כל החובות הכספיים של החייב למעט חובות שאינם בני הפטר.
אם הצדדים יצליחו לגבש הסדר תשלומים שיקבל את הסכמתם של החייב וכל הנושים, יורה הרשם על השהיית / סגירת הליכי ההוצאה לפועל שמתנהלים כנגד החייב ושההסדר חל עליהם.
אם הצדדים יצליחו לגבש הסדר תשלומים שיקבל הסכמתם של החייב ורק חלק מהנושים וכן בתנאי שההסדר איננו חל על חובות מובטחים, ונציג הרשם סבור שיש סיכוי סביר שהוא בכל זאת יאושר לפי הוראות החוק, יש להעביר את ההסדר לאישור הרשם.
אם הרשם יסבור שיש סיכוי סביר לאשר את ההסדר הוא יזמן את הצדדים לדיון, שבסיומו הוא יהיה רשאי לאשר את ההסדר בכפוף למספר תנאים ולרבות בתנאי שההסדר קיבל את הסכמת הנושים שהנם בעלי לפחות 75% מכלל החובות של החייב.
לאחר מכן יורה הרשם על השהיית / סגירת הליכי ההוצאה לפועל שמתנהלים כנגד החייב ושההסדר חל עליהם.
כאמור, רק אם הצדדים לא יגיעו בסופו של דבר להסדר תשלומים, יורה הרשם על מתן צו לפתיחת הליכים כנגד החייב.
מתן הצו לפתיחת הליכים מוביל לתוצאות שונות הכוללות בין היתר, הקפאת כל ההליכים שמתנהלים כנגד החייב ומינוי נאמן לחייב על ידי הממונה על חוק חדלות פירעון.
בנוסף, עם מתן הצו מתחילה תקופה שמכונה תקופת ביניים ונמשכת כשנה, עד למתן הצו לשיקום כלכלי.
במהלך תקופת הביניים, מוטלות על החייב הגבלות שונות, שכוללות איסור שימוש בכרטיסי אשראי, איסור משיכת שיקים, איסור קבלה או חידוש דרכון, צו עיכוב יציאה מהארץ ואיסור הקמת חברה חדשה.
בנוסף, על החייב לעמוד במשך כל התקופה בתנאי הצו הכוללים בין היתר, חובת תשלומים חודשיים, הגשת דו"חות תקופתיים על הכנסות והוצאות ושיתוף פעולה עם הנאמן.
במקביל, על הנושים להגיש תביעות חוב ועל הנאמן להכריע בהן, וכן לכנס את נכסי קופת הנשיה, לערוך בדיקה לגבי מצבו הכלכלי של החייב והנסיבות שהובילו למצבו ובסיומה להגיש לרשם הייעודי דו"ח בדיקה כלכלית וזאת תוך 9 חודשים ממועד מינויו ועוד.
לקראת סיום תקופת הביניים ולאחר הגשת דו"ח הבדיקה הכלכלית של הנאמן, הרשם יקיים דיון בממצאי הדו"ח בנוכחות החייב ונושיו, ויחליט האם יש מקום להורות על מתן צו לשיקום כלכלי של החייב, שיקבע את התנאים שאם החייב יעמוד בהם הוא יהיה זכאי לקבל הפטר.
במידה שהרשם ימצא כי יש מקום להורות על מתן צו כזה הוא יקבע במסגרתו את תקופת התשלומים של החייב וגובהם, ההגבלות שיחולו על החייב בתקופת התשלומים, הנכסים שייכללו בקופת הנשייה, אופן מימושם, חובת קיום הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה, וחובות החייב שלגביהם לא ינתן הפטר במידה שהוא יעמוד בתנאי הצו.
תקופת השיקום הכלכלי אמורה להימשך 3 שנים בדרך כלל, אם כי ניתן לקצר אותה, להאריך אותה ואף שלא לקצוב אותה כלל בזמן. עם סיומה, ישקול הרשם האם יש מקום לתת לחייב צו הפטר.
אם הרשם יחליט להורות על מתן צו הפטר לחייב, הצו יפטור אותו מכל יתרת חובותיו שטרם נפרעו על ידו, למעט תשלומים עונשיים כגון קנסות, חוב שנוצר מעבירת מרמה / גניבה / מין / אלימות חמורה, וכן חוב מזונות לפי פסק דין.
עוד בנושא: תוכנית לשיקום כלכלי של תאגיד בהפעלה
