בית משפט השלום בעיר נתניה הורה בפסק דינו על ביטול הגבלת חשבון בנק של לקוח, עורך דין במקצועו, לאחר שהתקבלה טענתו שבינו לבין הבנק היה נוהל קבוע לפיו הבנק אפשר לו לעיתים לחרוג ממסגרת האשראי של החשבון, בכפוף לכיסוי החריגה באותו היום או תוך מספר ימים ספורים.
פסק דין זה ניתן על ידי בית משפט השלום בנתניה בהליך עש"א 3993-05-17 נאטור נ' בנק הפועלים, כאשר בסקירה שלפניך נסביר את טענותיו של הלקוח במסגרת הערעור שהגיש לאחר שחשבונו הוגבל, את תגובתו וטענותיו של הבנק והכרעת השופט, שיכולה להיות רלוונטית למקרים רבים נוספים.
חשבון הבנק של עורך הדין בבנק הפועלים התנהל תחת מסגרת אשראי של 50,000 ₪ שאושרה על ידי הבנק.
במהלך חודש מאי 2017 הודיע הבנק לעורך הדין על הגבלת חשבונו, לאחר שהוא סירב לכבד 10 שיקים שנמשכו ממנו עקב אי כיסוי מספיק.
עורך הדין הגיש ערעור על הגבלת החשבון וביקש מבית המשפט לבטל את ההגבלה לפי הסיפא של סעיף 10(א)(3) לחוק שיקים ללא כיסוי, שקובע כי ניתן לבטל הבאת שיק במניין השיקים שסורבו אם ללקוח היה יסוד סביר להניח שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו.
עורך הדין טען שהוא דאג לנהל את חשבון הבנק שלו באופן תקין וללא חריגות יוצאות דופן וכי בינו לבין הבנק גם היה נוהל לפיו בכל הפעמים שבהן החשבון נכנס לחריגות אשראי, הוא תמיד דאג לכסות אותן כבר באותו היום או תוך מספר ימים וזאת בתיאום מלא מול הבנק.
בנוסף טען עורך הדין שהוא הפקיד בחשבון שלו בחודש נובמבר 2016 שיק שקיבל מלקוח בסך של 42,500 ₪ ובהסתמך עליו, הוא הוציא חמישה שיקים עבור עובדי משרדו והוצאותיו. אולם, לצערו השיק של הלקוח חזר וגם עקב כך חזרו 5 שיקים, אשר נכללו בעשרת השיקים שהובילו להגבלת החשבון.
הבנק טען שהוא לא נתן ללקוח כל הבטחה לגבי חריגת האשראי וכי היה לו מספיק זמן למנוע את חזרת חמשת השיקים שהוא הוציא בהסתמך על השיק של הלקוח שלו שחזר.
בית המשפט דחה בתחילה את טענת עורך הדין לפיה היה לו יסוד סביר להניח שחמשת השיקים שהוציא בשל הוצאות ניהול משרדו יכובדו על ידי הבנק מאחר שהוא הוציא אותם בהסתמך על השיק של הלקוח שלו שחזר.
בית המשפט הבהיר שהטענה לגבי חזרת שיק של צד ג' לא הוכרה בפסיקה כטענה שמקימה ציפייה סבירה של הלקוח שהבנק יפרע שיקים שהוצאו בהסתמך על שיק זה.
המציאות מלמדת שאין דינו של תשלום בשיק כדין תשלום במזומן ולכן חזרת שיק של צד שלישי הנה סיכון שמי שמושך שיקים מחשבונו צריך לקחת בחשבון מראש.
בנוסף, חזרת שיק של צד ג' גם אינה מהווה מקרה שהוכר בפסיקה כטעות של צד ג', שבמקרים חריגים יכולה להצדיק ביטול הגבלה.
בהמשך דן בית המשפט בטענתו של עורך הדין לפיה בינו לבנק היו נוהל והבנה לפיהם הבנק אפשר לו להיכנס לחריגת אשראי בתנאי שהוא היה מכסה אותה באותו יום או מספר ימים לאחר מכן.
עורך הדין העיד שבכל פעם שהיו לו חריגות ממסגרת האשראי, הוא היה מתקשר לפקיד הבנק שלו ומבקש ממנו לכבד את חיובי החשבון תוך התחייבות להפקיד כספים לכיסוי החריגה בחשבון כבר באותו היום או תוך מספר ימים וכי בקשותיו תמיד נענו בחיוב.
לדבריו, כך הוא גם עשה ביחס לשיק האחרון מתוך עשרת השיקים שהובילו להגבלת החשבון, אותו כיסה כבר ביום החריגה. אלא שהוא לא הספיק לעדכן את פקיד הבנק שלו על כיסוי החריגה מאחר שהיה טרוד בחתונת אחותו באותו היום.
בית המשפט קיבל את טענת עורל הדיו בקובעו שמדפי החשבון של הבנק אכן עלה שהבנק נהג לכבד שיקים שנמשכו מהחשבון גם כאשר הוא נכנס לחריגת אשראי וכי החריגות כוסו על ידי הלקוח כבר באותו יום או תוך ימים ספורים בלבד, ואף השיק האחרון שסורב כוסה כבר באותו היום.
בנוסף, עדותו של עורך הדין בעניין הנוהל שהתקיים בינו לבנק לא נסתרה על ידי הבנק, שלא טרח כלל להגיש תצהיר מטעמו ואף לא טרח להעיד את פקיד הבנק של הלקוח.
בית המשפט קבע שהתנהלות הבנק בחשבון יצרה לעורך הדין ציפייה מסחרית לגיטימית שהבנק ימשיך וינהג באותה הדרך. כלומר, במקרה זה אין מדובר בלקוח בנק שנמנה על מושכי השיקים חסרי האחריות שהחוק בא להגן מפניהם ויש לקבל את טענתו בעניין הנוהל שהתקיים בינו לבנק.
בהתאם לכך התקבל הערעור של הלקוח ובית המשפט הורה על ביטול הגבלת חשבון הבנק שלו.
דוגמא נוספת: ביטול הגבלת חשבון בשל הפרת נוהג בין הלקוח לבנק
