מתן צו לחיפוש בדירות, מחשבים וטלפונים ניידים של חייב במסגרת הליך פשיטת רגל יינתן רק כשיש חשש אמיתי ומבוסס ראייתית שהחייב מסתיר מידע אודות רכושו ומצבו הכלכלי, זאת על מנת שלא לפגוע יתר על המידה בזכות הפרטיות שלו.
כך קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב בהליך פש"ר 24052-10-17 עו"ד נדב לב - נאמן בפש"ר נ' אלמוני. בסקירה שלפניך נסביר בהרחבה את חשיבותו הרבה של פסק הדין המעניין כלפי נושים ובעיקר כלפי פושטי רגל.
תיק זה עסק בחייב פושט רגל אשר לפני קריסתו הכלכלית ניהל עסקים חובקי עולם ואשר לפי טענתו שלו, החזיק ברכוש בשווי של מאות מליוני דולרים, העסיק בעבר לא פחות מ-70 אלף עובדים, ואף נהנה מרווחים בהיקף של עד 30 מיליון דולר לחודש.
הנאמן של החייב בהליך פשיטת הרגל שלו טען שגם כיום יש לחייב רכוש רב ברחבי העולם, לרבות רוסיה, גיאורגיה, ויפן, אך החייב מסרב למסור את פרטיו, על מנת להבריחו מנושיו.
לדבריו, החייב נוהג לרשום את רכושו על שמם של בני משפחתו ומקורבים אליו וכן לבצע בעל פה עיסקאות בסכומי עתק, שניתן למצוא רמזים לקיומן בתכתובות לקוניות של החייב או מי מטעמו שמועברות בדוא"ל או בווטסאפ וכן בהעברות בנקאיות של סכומי כסף חריגים שאין להן כל הסבר אחר.
לפיכך, ועקב סירובו של החייב לשתף פעולה עם הנאמן ולמסור לו מידע על רכושו ועסקיו, הגיש הנאמן בקשה למתן צו חיפוש שיתיר לו לבצע חיפוש בדירת המגורים ודירת המשרד של החייב, וכן יתיר למומחה מטעמו של הנאמן לחדור באופן מתמשך לחומר שנמצא במחשבי החייב, תיבות דואר אלקטרוני של הבן והעוזרת האישית של החייב, ומכשירי טלפון ניידים של החייב.
יחד עם זאת, ועל מנת להקטין את הפגיעה בפרטיותו של החייב ומקורביו בגין החדירה לחומר המחשב, ביקש הנאמן להגדיר מראש רשימה סגורה של ביטויי חיפוש, כך שהוא יבדוק רק את המסמכים שמזכירים מילים אלו, כגון פרוייקט, מניות, הון נפרע, הלוואות, אחזקות, כספים וכיו"ב.
בית המשפט קבע שהחוק מקנה לכונס הנכסים הרשמי או לנאמן בהליך פשיטת הרגל סמכות רחבה ביותר לקיים חקירה מקיפה לגבי נכסיו של החייב - פושט הרגל.
בין השאר החוק מעניק להם לשם כך כלים שונים, לרבות צווי חיפוש, תפיסה וחדירה לחומר מחשב בנוגע לחייבים או מי שמחזיקים בנכסים שלהם וזאת כדי לגשר על הנחיתות האינפורמטיבית שבה הם נמצאים ביחס לחייב, לרבות חייב שאיננו משתף עמם פעולה.
הסמכות לקיים מחקר מקיף לגבי נכסי החייב מופיעה בסעיף 18ג לפקודת פשיטת הרגל, שמאפשר לכונס הנכסים הרשמי לדרוש מידע ומסמכים לגבי ענייני החייב מכל אדם, לרבות צדדים שלישיים, ואילו הכלים למימוש סמכות זו מופיעים בין היתר בהוראות החוק הבאות:
סעיפים 23 ו-23א לפקודת החיפוש קובעים שחדירה לחומר מחשב תיעשה על ידי בעל תפקיד שמיומן בפעולה זו ובאופן שלא יפגע בפרטיותו של אדם מעבר לנדרש.
יחד עם זאת, יש לאזן בין סמכות החקירה הרחבה והכח הרב שיש לכונס הכנסים הרשמי לבין זכות הפרטיות של החייב וזאת כדי שלא לפגוע יתר על המידה בזכות זו.
לשם כך יש לבחון כל מקרה לגופו ולאזן בין האינטרסים של כונס הנכסים הרשמי וסבירות דרישותיו לצורך מילוי תפקידו, לבין האינטרסים של הנחקר שלא להיות נתון לחקירה בלתי סבירה, בלתי נחוצה או להפעלת לחץ יתר ולהכבדה בלתי ראויה.
בהתאם לכך נקבע שניתן להורות על מתן צווים מרחיקי לכת כגון צווי חיפוש, תפיסה, וחדירה לחומר למחשב רק כאשר יש ראיות כבדות משקל שמצביעות על חשש אמיתי ומבוסס שהחייב אכן מסתיר רכוש או מידע, או מבריח רכוש, אף זאת בתנאי שלא קיימת דרך פחות פוגענית להשגת הרכוש או המידע.
אכן, כאשר חייב נכנס להליך פשיטת רגל עליו לחשוף את עצמו לפני הכונס כך שפרטיותו נפגעת ממילא, אולם עדיין יש לשמור על מידתיות הפגיעה בפרטיותו, מאחר שגם אדם שנקלע לחובות כספיים ונמצא בפשיטת רגל, זכאי למרחב אישי מסויים שאין לאיש מלבדו רשות לחדור אליו.
בהמשך לכך קבע בית המשפט שהנאמן הרים את הנטל הראייתי הגבוה לפיו אכן קיים חשש אמיתי ומבוסס שהחייב במקרה זה מסתיר מידע והורה על מתן צווי החיפוש והחדירה למחשב שהתבקשו על ידי הנאמן, אך זאת בכפוף לשני תנאים.
האחד, לפיו הנאמן יוכל לעיין אך ורק במידע שנוגע לעסקי החייב ורכושו, בהתאם למילות החיפוש שהוגדרו על ידו וימחק מיידית כל מידע אחר שייתפס על ידו. והשני, לפיו הנאמן יוכל לעיין בחומר של תיבות הדוא"ל של בנו והעוזרת האישית של החייב, רק לאחר שיתאפשר להם להתנגד לעיון זה ובכפוף לאישור נפרד שיינתן לו על כך על ידי בית המשפט.
קריאה נוספת: תביעה נגד נושה בשל הליכי סרק
