אחת מהטענות השכיחות והמקובלות בעת הגשת התנגדות לביצוע שטר (צ'ק) בפני לשכת ההוצאה לפועל הנה הטענה לפיה הצ'ק זויף, על כן יש אין לצ'ק כל תוקף ויש לדחות את הבקשה לביצועו.
בסקירה שלפניך נסביר את הוראות החוק (פקודת השטרות) במקרה של טענה לזיוף צ'ק ונדגים מתוך פסיקה עדכנית של בית המשפט, בהליך שעסק במקרה דומה.
נדגיש כבר עתה כי לפני ולצורך הגשת התנגדות לביצוע שטר בהוצאה לפועל מוטב ורצוי להתייעץ עם עורך דין המתמחה בהליכי הוצאה לפועל, מה שיגדיל משמעותית את סיכויי ההצלחה של הבקשה.
הבסיס החוקי לטענה בדבר זיוף הצ'ק מופיע בסעיפים 22(א) ו-23(א) לפקודת השטרות.
סעיף 22(א) לפקודת השטרות קובע כי: "אין אדם חב בתור מושך או מסב או קבל של שטר אם לא חתם עליו בתור אחד מאלה".
סעיף 23(א) לפקודת השטרות קובע כי: "חתימה על שטר שהיא מזוייפת או שומה בו שלא בהרשאת האדם שהחתימה נחזית כשלו, אין כוחה יפה כלשהו, ואין רוכשים על ידיה או על פיה כל זכות להחזיק בשטר או להפטיר ממנו או לאכוף פרעונו על כל צד שבו, אלא אם האדם שכנגדו באים להחזיק את השטר או שעליו באים לאכוף פרעונו מנוע מלטעון טענת זיוף או העדר הרשאה, והכל בכפוף להוראות פקודה זו".
מן האמור בסעיפים אלו עולה שלא ניתן לחייב אדם בחבות לפי צ'ק אם הוא לא חתם עליו. לפיכך, אם החתימה על גבי הצ'ק שמיוחסת לנתבע הנה חתימה מזוייפת, אזי ככלל אין לצ'ק תוקף ולא ניתן לאכוף אותו כלפי הנתבע במסגרת הליך הוצאה לפועל או כל הליך חוקי אחר.
לפי הפסיקה, החתימה על הצ'ק מהווה חלק מעילת התביעה ואם הנתבע, שכלפיו נטען שהוא חתם על הצ'ק, מכחיש את החתימה שמופיעה על הצ'ק ומיוחסת לו וטוען שהיא זוייפה, אזי נטל ההוכחה מוטל על התובע, אוחז השטר, באופן לפיו עליו להוכיח שהמדובר בחתימה אמיתית ולא מזוייפת, וזאת לפי הכלל של 'המוציא מחברו עליו הראיה'.
הרציונל בכך הנו שבניגוד לסוגיות אחרות בדיני שטרות, כגון לגבי המסירה או התמורה, אין חזקה משפטית לפיה החתימה על הצ'ק היא חתימתו של האדם, אפילו אם היא נחזית בשמו.
התובע אוחז הצ'ק יכול להוכיח את אמיתות החתימה שעל גבי הצ'ק במספר דרכים, לרבות על ידי עדות ישירה דהיינו, עדותו של החותם או של מי שהיה עד לחתימה, עדות של מי שמכיר היטב את כתב היד / החתימה השנויים במחלוקת ומעיד על מידת התאמתן למסמך שבדיון, וכן על ידי השוואת החתימה השנויה במחלוקת לחתימה הידועה כאמיתית, תוך התחקות אחרי נקודות הדימיון והשוני ביניהן, וזאת בין באמצעות חוות דעת גרפולוגית ובין במראה עיניים.
כלומר, אין בכל מקרה הכרח בחוות דעת גרפולוגית, אם כי ככלל, חוות דעת כזו הנה רצויה ולעיתים די בראיות אחרות, כל עוד מדובר באלמנטים ראייתיים חיצוניים למסמך שבמחלוקת, ששופכים אור על זהות עורך המסמך או החתום עליו, כך נקבע בין השאר במסגרת פסק הדין המעניין בהליך ע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים בע"מ.
במסגרת ת"א 11679-12-15 וליד מזגנים בע"מ נ' סעדי שהתנהלה בבית משפט השלום בעכו, נדונה טענה של זיוף צ'ק בסך של 80,000 ₪, שהתקבלה בהסתמך על חוות דעת גרפולוגית וראיות נוספות.
הצ'ק הוגש לביצוע על ידי חברה לתיקון מזגנים בכלי רכב כנגד לקוח קבוע שלה וזאת לאחר שהתקבלה הוראה לביטול הצ'ק.
החברה טענה שהיא קיבלה את הצ'ק מאחיו של הנתבע בתמורה לרכב ישן שהיא מכרה לו, אולם הנתבע טען שהצ'ק נגנב ממנו וזויף ועל כן הוא התלונן במשטרה על גניבת הצ'ק ושלח לבנק הוראת ביטול. מעבר לכך, גם אחיו מכחיש את עניין רכישת הרכב מהחברה וטוען שלא ידוע לו איך הגיע הצ'ק לידי החברה.
החברה לא הגישה חוות דעת גרפולוגית לתמיכה בטענתה בדבר אמיתות החתימה, אולם בהתאם להסדר דיוני שהושג בין הצדדים, מינה בית המשפט גרפולוגית משפטית שבדקה את הצ'ק וקבעה שהחתימה שמופיעה על גבי הצ'ק אינה חתימתו של הנתבע ברמת ודאות גבוהה מאד.
בית המשפט אימץ את קביעתה של הגרפולוגית וקבע שגם אם טענת החברה לפיה היא קיבלה את הצ'ק מאחיו של הנתבע הנה טענה נכונה עובדתית, אזי עדיין אין בה, כשלעצמה, כדי לדחות את טענת הנתבע לפיה המדובר בצ'ק גנוב ומזוייף, שמבטל את תוקפו.
בית המשפט ביסס את קביעתו גם על סמך נתונים נוספים, מעבר לחוות הדעת הגרפולוגית ובכללם התלונה במשטרה בגין גניבת הצ'ק שהגיש הנתבע, העובדה שהחברה לא הציגה אף מסמך שהוכיח שהיא מכרה לאח את הרכב הנטען על ידה, לרבות רישיון רכב, הסכם מכר רכב, מסמכי העברת בעלות במשרד הרישוי וקבלה בגין הצ'ק שהוגש לביצוע, כמו גם העובדה שהחברה לא זימנה לעדות את אחיו של הנתבע.
עם זאת בית המשפט גם קבע שאם אחיו של הנתבע אכן רכש מהחברה רכב מבלי לשלם את התמורה עבורו ותוך שימוש שלא כדין בצ'ק של הנתבע, אזי החברה רשאית להגיש תביעה אישית כנגד האח עצמו.
לעומת זאת, במסגרת הדיון בהליך תא"מ 35247-03-14 מרזבית סניף צפון (1989) בע"מ נ' אוסאמה אבו עודה, נדון מקרה בו נדחתה טענת זיוף חתימה ליד הסכום המספרי שנכתב בצ'ק וזאת למרות שלא הובאה חוות דעת גרפולוגית באותו התיק.
בית המשפט דחה את טענת זיוף החתימה הנ"ל בהתבסס על נימוקים שונים, לרבות מאחר שהנתבע אישר בחקירתו הנגדית שסכום הצ'ק במילים אכן נכתב על ידו, קיום דמיון רב הנראה לעין בין החתימה לצד סכום השיק בספרות, לגביה טען הנתבע שהיא זויפה, לבין החתימה על השיק, לגביה הנתבע הודה שהיא אכן חתימתו.
עוד נפסק כי חוסר עקביות בטענת הזיוף של הנתבע, שבתחילה טען לזיוף גם של שיק נוסף שהוגש לביצוע, אך לאחר מכן חזר בו מטענה זו ללא כל הסבר של ממש וכן שינוי גרסתו הכללית של הנתבע באופן שמעיב על אמינותו ולרבות לגבי אותו הצ'ק.
עוד בנושא: מה היקף האחריות של בעל שיק שחתימתו זוייפה?
