ככלל, כאשר הליך פשיטת הרגל מתנהל כסדרו הוא אמור להסתיים עם פרעון מירבי של חובות החייב ומתן צו הפטר לחייב מיתרת החובות שטרם נפרעו.
ברם, במידה והחייב מנצל לרעה את הליך פשיטת הרגל, מתנהג בחוסר תום לב ולא מקיים את התחייבויותיו, בית המשפט רשאי לבטל את הליך פשיטת הרגל שלו ואת הכרזתו כפושט רגל וזאת בהתאם לסעיף 55(ב) לפקודת פשיטת הרגל.
כך אירע גם בתיק פש"ר 12211-05-16 סגרון נ' הכנ"ר אשר התנהל בפני בית המשפט המחוזי בנצרת.
תיק זה עסק בחייב בעל חובות מעל 11 מיליון ₪, שלטענתו נבעו מהסתבכותו העסקית על רקע פעילותו בשיווק מכשירי סלולר. החייב הגיש בקשה לצו כינוס, במסגרתה טען שאין לו כל נכסי נדל"ן, אשר התקבלה על ידי בית המשפט.
כשנה לאחר שניתן לחייב צו כינוס, הגישה החברה הכלכלית קריית שמונה בע"מ תביעה לתשלום דמי שימוש ראוי ופינוי החייב ממספר חנויות שהוא החזיק בהן בשוק הדוכנים ואף השכיר לצד שלישי.
החייב, באמצעות עורך דין שייצג אותו, התגונן כנגד תביעה זו באמצעות תצהירים בהם הוא טען שהוא מחזיק בזכויות הבעלות על אותן חנויות וזאת למעלה מ-30 שנה.
במהלך ניהול תביעת הפינוי, החברה הכלכלית פנתה למנהל המיוחד, כך שרק אז נודע לו דרכה על קיומן של אותן חנויות ועל טענות החייב לפיהן הוא מחזיק בבעלות עליהן.
בהמשך הסתבר שכנגד החייב הוגשה תביעת פינוי נוספת מחנויות וזאת עוד לפני כניסתו להליך פשיטת הרגל.
המנהל המיוחד הגיש לבית המשפט בקשה לביטול הליך פשיטת הרגל של החייב, בטענה לפיה הוא התנהל בחוסר תום לב והסתיר את זכויותיו בחנויות.
החייב התנגד לכך בטענה שהוא כבר מכר את החנויות 8 שנים לפני שהוא הגיש את בקשת פשיטת הרגל שלו וכי טענותיו במסגרת תביעת הפינוי נוסחו באופן 'לא מדויק' ושלא על ידו, מה גם שהוא הסכים בדיעבד לפנות את החנויות במסגרת התביעה הנ"ל.
בנוסף, החייב גם הדגיש את מצבו הרפואי, היותו מוכר כנכה על ידי המוסד לביטוח לאומי ונסיבותיו האישיות.
בית המשפט הזכיר את ההלכה הבסיסית לגבי חובת תום הלב של החייב בהליך פשיטת הרגל, אשר קיומה נבדק הן לגבי שלב יצירת החובות ולפני כניסתו להליך הפש"ר והן לגבי שלב התנהלותו לאחר כניסתו להליך הפש"ר ובמסגרתו.
חובת תום הלב המוטלת על החייב לאחר כניסתו להליך הנה חובה מוגברת, אשר כוללת בתוכה חובת גילוי אקטיבית, מקיפה ורחבה, שמחייבת את החייב למסור למנהל המיוחד מידע מלא ומהימן על כל מקורות הכנסתו והיקף רכושו.
יתרה מכך, במידה ולחייב יש ספק כלשהו לגבי נושא מסויים, מחובתו לדווח גם על כך למנהל המיוחד, כדי שהוא יכריע בעניין ולא החייב, כך נקבע בהליך ע"א 7113/06 אביגדור ג'נח נ' הכנ"ר.
ברם, במקרה דנן, החייב לא עמד בחובת תום הלב המוטלת עליו ועל כן יש לבטל את הליך הפש"ר שלו.
נפסק כי מן הראיות שהוצגו בפני בית המשפט עולה בבירור שהחייב מעולם לא דיווח על זכויותיו בחנויות במסגרת בקשתו לצו הכינוס, בעוד שבמסגרת תביעות הפינוי השונות שהוגשו נגדו וזאת הן לפני כניסתו להליך הפש"ר והן לאחר מכן, הוא טען בחלקן שהוא מחזיק בזכויות על החנויות מעל 30 שנה ואילו בחלקן האחר הוא טען שהוא כבר אינו מחזיק בהן מזה שנים רבות.
בנוסף, החייב גם התנהל באופן עצמאי בתביעות הפינוי נגדו, מבלי לדווח עליהן למנהל המיוחד וממילא מבלי לקבל היתר לכך.
בית המשפט גם דחה את טענת החייב לפיה לא הוא ניסח את התצהירים שהגיש במסגרת תביעת הפינוי שהוגשה נגדו ועל כן אין לזקוף אותם לחובתו.
בית המשפט קבע שחזקה על החייב שהוא ידע על מה הוא חותם, בפרט שטענותיו לגבי בעלותו על החנויות נוסחו באופן מאד מפורש בתצהיריו והוא אף חזר עליהן במסגרת עדותו בעל פה בבית המשפט.
בנוסף, בית המשפט גם דחה את טענת החייב לפיה ממילא נסתם הגולל על סוגיית זכויותיו בחנויות, לאחר שהוא הסכים להתפנות מהן, וזאת מאחר שהחייב עשה זאת רק לאחר שהנתונים לגבי גרסאותיו הסותרות לגבי החנויות נחשפו במהלך הליך הפש"ר שלו.
לפיכך, אין בכך כדי לרפא את חוסר תום הלב המהותי אשר אפיין את התנהלותו, ואין כל הצדקה לתת לכך גושפנקא בדיעבד.
בית המשפט ציין שהוא גם לקח בחשבון את מצבו הרפואי של החייב, אולם בתמונה הכוללת, ונוכח התנהלות הלקויה ואי-עמידתו בדרישה הבסיסית לתום לב בהליך פשיטת הרגל, אזי לא ניתן שלא לבטל את הליך פשיטת הרגל שלו.
בהמשך לכך בוטל הליך הפש"ר של החייב ועם ביטולו איבד החייב את ההזדמנות לקבל צו הפטר.
עוד בנושא: מה אפשר לעשות במקרה של ביטול הליכי פשיטת רגל?
