מעשה באדם שצבר חובות רבים, נהג בחוסר תום לב, אך בכל זאת ביקש את עזרת החוק בהכרזתו כפושט רגל. מה פסק בעניין בית המשפט המחוזי בחיפה?
מעשה באדם שביקש את חסותו של החוק: ריאד חאסדיה, החייב, היה נגר במקצועו, הוא הסתבך בחובות, ביקש הלוואה מהבנק, וכך נגרר למערבולת כספית שמאפיינת לא אחת חייבים רבים (חלקים תמימים וחלקם תמימים פחות).
בתחילה, ביקש החייב צו כינוס שמשמעותו היא "קיבוץ" כל החובות, והגעה להסדר עמו שבמסגרתו הוא ישלם סכום כספי חודשי בסך 1,000 ₪ אשר יועבר לנושיו.
ליחצו כאן לקבלת יעוץ משפטי אישי ומהיר!
בית המשפט קיבל את ההסדר, והורה על צו כינוס נכסים. אף על פי כן, החייב לא עמד בתשלומים וצבר פיגורים בסך של 14,000 ₪.
על כן, צו הכינוס בוטל וההגנות שהוחלו עליו כפושט רגל הופסקו. המשמעות של ביטול הצו הייתה כי עתה יוכלו הנושים (כולם לחוד וביחד) לפעול בכל דרך חוקית כדי לגבות ממנו חוב, לרבות עיקולים ועיקולים אצל צד שלישי.
בחלוף זמן ביקש החייב להכריז עליו שוב כפושט רגל.
יש לציין שכבר במסגרת הבקשה הראשונה של החייב, נערכו חקירות ובדיקות בעניינו.
החקירות הללו והממצאים שעלו מהן, שימשו את כונס הנכסים הרשמי של מדינת ישראל בביסוס התנגדותו לבקשתו השנייה של החייב.
כבר בהליך הראשון התברר בחקירות כי החייב השתמש ברכב אף על פי שזה היה רשום על שם של אדם אחר, זאת בניגוד להצהרות שמסר.
בנוסף, התברר כי הוא עבד כנגר על אף הצהרה כי אין הוא יכול לעשות כן בשל מצבו הבריאותי, והחמור מכך התברר כי לחייב חובות רבים לרשויות המס אותם הסתיר עת ביקש להכריז עליו כפושט רגל.
בבקשה זו טען החייב כי אכן עבד בעבר כנגר, ואף פתח עסק עצמאי שכשל.
הוא אף טען כי עבר תאונת עבודה (במסגרת ניזוק באצבע), שבמסגרתה צבר חובות רבים בגין חוסר יכולתו דאז לעבוד. החובות שצבר כך טען היו לספקים בעיקר.
בעלי התפקידים הנוגעים לבקשות לפשיטת רגל, הביעו התנגדות נחרצת להכרזת החייב כפושט רגל. עסקינן בכונס הנכסים הרשמי, והמנהל המיוחד שמונה מטעם בית המשפט.
טעמי ההתנגדות שלהם, ובעיקר של המנהל המיוחד, היו כי החייב הוא אינו תמים כפי שניסה להציג משום שבין היתר התברר כדלקמן:
תכליתו של הליך פשיטת רגל מתחלק לשניים, כך פסק בית המשפט: ראשית, לסייע לנושים אשר לא הצליחו לגבות חובם בהליכי הוצאה לפועל, לכנס את נכסי החייב ולהביא לחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה והיעילה ביותר ולמכירתם לצורך פירעון חובותיו אליהם.
התכלית השניה הנה לסייע לחייב, אשר נקלע שלא בטובתו לחובות המקשים עליו לתפקד, לשוב, בנסיבות מתאימות, לפעילות כלכלית נורמאלית ולפתוח דף חדש בחייו, תוך שמיטת חובותיו במלואם או בחלקם.
השאלה עליה היה צריך להשיב בתיק זה, במסגרת בקשת החייב היא האם החייב נהג בתום לב בבקשתו להכריז עליו כפושט רגל.
תום לב בדיני פשיטת רגל מתחלק הן לשלב צבירת החובות, והן בשלב הבקשה ותקופת הכינוס אז נבחנת התנהגותו של החייב גם כן.
בית המשפט דחה את בקשת החייב משום שהוצגו בפניו ראיות להתנהגות של חוסר תום לב.
בית המשפט קיבל את טענות בעלי התפקיד ופסק כי החייב הסתיר מידע, השתמש באחרים כדי לעקוף הגבלות ואיסורים המוטלים על חייבים כמו למשל איסור על נטילת אשראי.
זאת ועוד, פסק בית המשפט כי החייב צבר חובות במסגרת הלוואות מהשוק האפור, מה שמעיד על חוסר תום לב.
לא יהיה זה ראוי לאפשר לאנשים כאלו את ההגנה המוחלת על פושטי רגל, על חשבון אנשים שבאמת ובתמים צברו חובות שלאו דווקא בשל התנהגותם.
החייב פתח חשבון בנק, ופיזר שיקים ללא כיסוי, מה שמעיד על התנהגות לא ראויה.
לאור כל אלו דחה בית המשפט את בקשתו.
פשיטת רגל הנה הליך שנועד לסייע לאנשים שצברו חובות כספיים ניכרים ומי שמבקש את הגנת החוק חייב לפעול על פי חוק.
על החייב לשתף פעולה עם הרשויות, ועליו לנהוג בצורה הפוכה לחלוטין מההתנהגות שעלתה בעניינו של החייב כפי שהובאה בפסק הדין.
לשיחת ייעוץ אישית עם עורך דין חייג/י: 072-334-1001
