ברוכים הבאים,
באתר זה תמצאו מידע והסברים ברורים, שיסייעו לכל אחד להתמודד מול חובות כספיים, הוצאה לפועל, חובות כספיים, הליכי פשיטת רגל וחדלות פירעון. בין אם באופן פרטי ובין אם המדובר בחברה שהגיעה למצב של חדלות פירעון.
האתר מנוהל על ידי עורכי דין מנוסים בהליכי חדלות פירעון [פשיטת רגל לשעבר], בעלי התמחות מיוחדת בטיפול בחובות כספיים מזה שנים ארוכות. המידע שבאתר נכתב למענך על ידי עורכי דין ויועצים עסקיים, מתוך ניסיון רב שנים של התמודדות יום יומית מול מצבים של חדלות פירעון והצורך להתמודד מול נושים.
במידה ונקלעת למצב כלכלי קשה והמחשבה על כניסה להליכי פשיטת רגל חלפה בראשך, אנחנו מציעים לך לפנות אלינו ולקבל יעוץ אישי, שיסייע לך לשקול את כל הדרכים העומדות בפניך על מנת לשים סוף לכאבי הראש ולצאת לדרך חדשה ונקיה מחובות כספיים במהירות האפשרית.
אנחנו מבטיחים לתת לכל פונה ייעוץ משפטי מדוייק, אמין וקפדני, במטרה למצוא את הדרך הנכונה להתמודדות מול החובות הכספיים שחונקים אותך, תוך מציאת ההליך המתאים ביותר לכל חייב ולכל בעל חוב, בכל מקרה לגופו - ומבלי למהר לפתוח בהליכים מגבילים ומיותרים.
לעורכי הדין שלנו ניסיון רב בייצוג בעלי חוב וחייבים, ואנו מכירים ויודעים איך לפתור כל בעיה פיננסית-חוקית בדרך המהירה והיעילה ביותר - תמיד לטובת הלקוח!
נציין כבר כעת כי ישנם אפיקים נוספים אותם יש לבחון, טרם הבחירה באפיק המשפטי בדרך להכרזה על החייב כפושט רגל, ואנו נעשה הכל על מנת לסייע לך להתמודד בצורה מושכלת ונבונה – תמיד במבט קדימה לעבר עתידך ועתיד יקירך.
חשוב להכיר: מחיקת חובות כספיים בהליך מהיר - ללא פשיטת רגל ועם עיכוב הליכים מיידי!
פשיטת רגל הנה מעמד משפטי שנקבע בעקבות פנייה של בעל החובות עצמו או נושיו ומטרתה מצד אחד הגנה על פושט הרגל מהמשך הליכים ותביעות נגדו ומאידך הפקעת הנכסים שעוד נותרו בידיו, על מנת שאלו ישמשו להחזר, ולו חלקי, של החובות הכספיים העומדים כנגדו.
המטרה של ההליך הנה מצד אחד לאפשר לאדם החייב שנקלע למצוקה אמיתית את האפשרות להתחלה חדשה ונקייה מחובות ומצד שני הבטחה כי נושיו יקבלו בחזרה את כספם, תוך התחשבות בשיקולים רבים ומגוונים.
אנשים מגיעים למצב של פשיטת רגל בשל מגוון סיבות ולכל אחד מעשרות אלפי המקרים בהם טיפלנו היו נסיבות יחודיות.
לעיתים מדובר פשוט בהתנהלות כלכלית כושלת וארוכת שנים, במסגרתה אדם מוציא כספים מעבר להכנסותיו והוא צובר חובות נגררים, שהם תוצאה של חוסר איזון תקציבי.
במקרים אחרים ניתן להגיע לפשיטת רגל בעקבות התנהלות עסקית כושלת או חסרת מזל שמותירה את האדם בחובות שהוא אינו מסוגל לשלמם. מעבר לכך, ניסיון השנים מלמד כי ישנם לא מעט מקרים של פשיטת רגל הנובעים מסכסוכים או מקרי הונאה ועוקץ.
בכל מקרה, פשיטת רגל הנה הליך אשר ננקט רק במצב בו ברור שהחייב איננו מסוגל לפרוע את מלוא חובותיו לנושים ולא נמצאה אלטרנטיבה ראויה ומעשית אחרת.
ישנן מספר אלטרנטיבות שצריך לבחון לפני שמחליטים על פש"ר, בניסיון להתמודד מול החובות שצברת ולחסל את הגרעון ובין השאר: משא ומתן מול נושים פרטיים ובנקים לצורך מחיקת חובות, אפשרויות מימוש נכסים, גיוס אשראי וגיוס משקיעים, הסדר חובות ועוד!
על מנת לקבל את ההחלטה הנכונה ראוי ורצוי להתייעץ עם עורך דין מנוסה ולבחון את האפשרויות שעומדות בפניך בכובד ראש וביחד עם מומחה לתחום.
הליכי פשיטת הרגל בישראל מתנהלים בהתאם להוראות חוק חדלות פירעון שנכנס לתוקפו בשנת 2019. העיקרים שבהם הינם ארבעת השלבים הבאים:
יצויין כי החייב, באמצעות עורך דינו כמובן, רשאי להציע לנושיו הסדר או פשרה במהלך כל אחד משלבי הליכי פשיטת הרגל ואף לפני מתן צו הכינוס. הסכמים אלו יכולים להביא לסיום הליכי פשיטת הרגל בכל עת, במידה והם מתקבלים על ידי רוב של הנושים אשר סכום נשייתם הנו לפחות 75% מכלל החובות ומאושרים על ידי בית המשפט.
כמו כן, בהתאם להוראות חוק חדלות פירעון, החייב רשאי בכל עת לבקש הפטר מבית המשפט וגם בכך להביא לסיום הליכי פשיטת הרגל, זאת במידה ובית המשפט נעתר לבקשתו.
בקשת פשיטת רגל יכולה להיות מוגשת על ידי הנושה או על ידי החייב. כאשר הבקשה מוגשת על ידי הנושה, עליה להתבסס על כל העילות המפורטות בסעיף 7 לפקודה.
עילות אלו כוללות בין היתר, קיומו של סכום חוב מינימלי קצוב שעל החייב לשלם לנושה מיד או בזמן עתיד קבוע וכן ביצוע מעשה פשיטת רגל ע"י החייב, כהגדרתו בסעיף 5 לפקודה כגון התחמקות מנושים, העברת מרמה, אי קיום דרישות התראת פשיטת רגל כאמור בסעיפים 3 ו-4 לפקודה וכדומה.
כאשר הבקשה מוגשת על ידי החייב עליה להתבסס על כל העילות המפורטות בסעיף 17 לפקודה. עילות אלו כוללות בין היתר, קיומו של סכום חוב מינימלי שהחייב חב בו, וכן צירוף צירופם של דו"ח מלא אודות כל נכסיו והכנסותיו, וכתב ויתור על סודיות בדבר הסכמתו למסירת מידע או מסמכים על נכסיו וחובותיו לכנ"ר.
משהוגשה הבקשה לפשיטת רגל בית המשפט בוחן אותה ואת תגובת הכנ"ר לבקשה ומקבל החלטה לגביה.
בית המשפט מוסמך, בין היתר, להורות על דחיית הבקשה כאמור בסעיף 14 לפקודה, או להורות על מתן צו כינוס לנכסי החייב כאמור בסעיף 6 לפקודה.
השלכות מתן צו הכינוס הנן כדלקמן:
במהלך חצי השנה שמועד מתן צו הכינוס ועד למועד הדיון בבקשה לפשיטת רגל, הכנ"ר מבצע פעולות שונות וביניהן:
קיום מגעים להגעה לפשרה או הסדר בין החייב לנושים. לשם כך כאמור, הכנ"ר שומע את הנושים באסיפת נושים ראשונה ולעיתים הוא אף מציע הסדרי פשרה.
ביצוע חקירה כלכלית מקיפה אודות נכסיו, הכנסותיו וחובותיו של החייב על מנת להגיש לבית המשפט חוות דעת מטעמו בהתבסס על ממצאי חקירה זו, כאמור בסעיף 18ג לפקודה. חוות הדעת של הכנ"ר תוגש לבית המשפט כ-15 ימים לפחות לפני מועד הדיון בבקשת פשיטת הרגל, כאמור בסעיף 18ד(ב) לפקודה.
במהלך חקירתו הכנ"ר רשאי בין היתר, לדרוש מהחייב להציג בפניו מסמכים רלבנטיים, וכן לחקור גם אנשים נוספים שייתכן ויש להם מידע שרלוונטי לחקירה.
הליך החקירה הנו הליך ממושך ומייגע אשר חוקר לעומק את חובותיו, עסקיו ונכסיו של החייב, במטרה לוודא כי חובותיו לא נוצרו עקב מעשי מרמה, וכי אכן אין באפשרותו לפרוע את מלוא חובותיו לנושיו.
כמו כן נערכות חקירות על מנת לשלול את האפשרות כי החייב מסתיר את נכסיו, וכן על מנת לבדוק חשדות בדבר הברחת נכסים ו/או העברת נכסים בלתי חוקית לקרובי משפחתו וכיו"ב.
זימון החייב לחקירה פומבית במסגרת בית המשפט לשם השלמת גילוי פרטי מצבו הכלכלי של החייב, במידה והכנ"ר מוצא כך לנכון וזאת כאמור בסעיף 27 לפקודה. במסגרת החקירה הפומבית, רשאים בית המשפט, הכונס הרשמי, הנאמן אם נתמנה כזה, וכן כל נושה שהגיש תביעה לחקור את החייב על עסקיו, נכסיו ונכסי בני משפחתו ובדבר התנהגותו וסיבות כשלונו, כאמור בסעיף 29 לפקודה.
במידה והחייב והנושים לא הגיעו להסדר או פשרה ביניהם במהלך חצי השנה שלאחר מועד מתן הכינוס, יש לקיים את הדיון בבקשה לפשיטת רגל וזאת במעמד הכנ"ר, החייב, והנושים.
בתום הדיון ולאחר שהוגשה לו חוות הדעת של הכנ"ר, בית המשפט מוסמך לקבל אחת מבין ההחלטות הבאות כאמור בסעיף 18ה לפקודה:
השלכות מתן צו פשיטת הרגל הנן כדלקמן:
מינוי נאמן על נכסי החייב - לאחר הכרזת החייב כפושט רגל הכנ"ר משמש בהתחלה כנאמן על נכסי החייב, עד למינוי של אדם אחר כנאמן, כאמור בסעיף 44 לפקודה. לאחר מכן, בית המשפט ממנה נאמן פרטי על הנכסים כאמור בסעיף 45 לפקודה. הנאמן הנו בדרך כלל עורך דין המתמחה בהליכי פש"ר, שימונה לבקשת נושים ו/או לבקשת הכנ"ר, אך עליו בכל מקרה לקבל את אישור בית המשפט למינויו.
הטלת הגבלות על החייב – על החייב מוטלות הגבלות שונות במטרה למנוע לממנו ליצור חובות חדשים ולהרע את מצבו, כאמור בסעיף 42א לפקודה. הגבלות אלו מוטלות בעיקרון רק לאחר מתן צו פשיטת רגל, אך לבקשת הכנ"ר ניתן להטילן גם לפני צו הפש"ר ולאחר מתן צו הכינוס.
ההגבלות אותן ניתן להטיל על החייב הנן כדלקמן:
1. לקוח מוגבל חמור בבנק: פושט הרגל יוגדר כלקוח מוגבל חמור על פי דיני הבנקאות ומשמעות הדבר היא כי הוא לא יוכל לפתוח חשבון בנק, למשוך שיקים ולעשות שימוש בכרטיס אשראי.
2. איסור לשמש כאורגן בתאגיד: הגבלה זו משמעה כי פושט הרגל אינו יכול להקים תאגיד מכל סוג שהוא, למשל חברה בע"מ או עמותה והוא אף אינו יכול לשמש נושא משרה בתאגיד או להיות בעל עניין כלשהו בתאגיד, באופן ישיר או עקיף.
3. עיכוב יציאה מן הארץ: הגבלה זו מוטלת על החייב, בדרך כלל, ממועד מתן צו הכינוס והיא תהיה ככלל, בתוקף עד לסיומו של הליך פשיטת הרגל
איסוף נכסי החייב וחלוקתם – זהו למעשה לב ליבו של הליך פשיטת הרגל: איסוף נכסי החייב לצורך מימושם וחלוקת תמורתם בין הנושים.
נכסי החייב עוברים לרשות הנאמן אשר מוכר אותם, תוך העברת התמורה בעדם לקופת פשיטת הרגל. לאחר מכן הנאמן אחראי על חלוקת תשלומים / דיבידנדים לנושים מאותה קופה.
אופן חלוקת נכסי החייב מבוסס על שני עקרונות: עקרון העדיפות ועקרון השוויון.
עקרון העדיפות קובע כי הנושים נחלקים לקבוצות בעלות רמות עדיפות שונות וכי אין לחלק כספים לקבוצה מסויימת לפני שהקבוצה הקודמת לה ברמת העדיפות קיבלה את מלוא חובותיה.
הקבוצות להן מחולקים הנושים הנן כדלקמן:
עקרון השוויון קובע כי חלוקת הכספים לגבי הנושים שנמצאים בתוך אותה קטגוריה ורמת עדיפות, תתבצע באופן שיוויוני ביניהם, ובאופן יחסי לשיעור החובות שלהם מתוך כלל החובות באותה דרגה.
לבסוף, לאחר שישולם לנושים כל המגיע להם וכן ישולמו כל הוצאות ההליכים עקב בקשת פשיטת הרגל, תשולם היתרה לפושט הרגל אם וככל שנותרה כזו.
ברם, ברוב המקרים נכסיו של פושט הרגל שנמצא בחדלות פירעון כלכלית אינם מספיקים כדי לשלם לכל נושיו את חובותיו. בדרך כלל, הנושים הרגילים אף אינם מקבלים דבר, ובמקרים חמורים הנכסים אף אינם מספיקים לכסות את כלל החובות המובטחים שבדרגה הראשונה.
סיום הליכי פשיטת הרגל יכול להיעשות במגוון דרכים החל מביטול הליכי הפש"ר, דרך הגעה להסדר פשרה בין הנושים לחייב וכלה במתן צו הפטר לחייב, שהנו כאמור משאת נפשו של כל חייב בכל הקשור להליך הפש"ר.
צו ההפטר ינתן כאשר בית המשפט מגיע למסקנה שאין לחייב עוד נכסים מהם ניתן להיפרע או כאשר אין עוד תועלת בהמשך ניהול הליכי הפש"ר ובלבד שהחייב נהג בתום לב וקיים כדין את כל שנדרש ממנו לאורך כל הליכי הפש"ר ומבלי לבצע את מי מהסייגים המנויים בסעיף 63(ב) לפקודה.
משמעות מתן צו ההפטר הינה מחיקת כל יתרת החובות של החייב שטרם נפרעו, אך זאת למעט חובות המגיעים למדינה בשל קנס או חובות לפי התחייבות למניעת עבירה, חוב אשר נוצר במרמה אשר פושט הרגל היה שותף לה, חוב שפושט הרגל השיג ויתור עליו בגין מרמה וכן חובות לפי פסק דין מזונות, וזאת כאמור בסעיף 69 לפקודה.
במסגרת הרפורמה לקיצור הליך פשיטת הרגל אשר יצאה לדרך בספטמבר 2013, יכולים חייבים פושטי רגל לקצר את תקופת ההליך באופן משמעותי, וזאת במידה והם משתפים פעולה באופן מלא ובתום לב במסגרתו.
לשם כך מתווה הרפורמה לוח זמנים מוגדר מראש אשר קובע כיצד צפוי ההליך להתנהל, מתי צפוי החייב להשתחרר מחובותיו ומתי צפויים הנושים לקבל דיבידנדים מתוך ככספי המימוש.
לאורך השנים טיפלנו בעשרות אלפי תיקי פשיטת רגל, הליכי חדלות פירעון ומחיקת חובות כספיים מצטברים. מעבר לכך, טיפלנו בעשרות אלפי תיקי הוצאה לפועל מטעם נושים ומטעמם של חייבים.
לעורכי הדין שלנו ניסיון רב שנים בהתנהלות מול נושים מוסדיים, התמודדות מול בנקים, לשכות הוצאה לפועל, בתי המשפט ומול כונס הנכסים. במקרים רבים ניתן לסייע לחייבי כספים באמצעות ניהול מו"מ ישיר מול הנושים והגעה להסדרים, גם בלא שהחייב יאלץ להכנס להליך פשיטת רגל.
כל מקרה צריך להיבחן לגופו ואין כל סיבה למהר ולקבל החלטות נחפזות ככל שהדברים נוגעים להליך הפש"ר.
אנו מציעים גם לך לפנות אלינו, לתאם פגישה אישית עם אחד מעורכי הדין שלנו - ללא התחייבות - על מנת לבדוק את מצבך האישי והכלכלי, למחוק BDI שלילי ולהבין מה היא הדרך הטובה ביותר להתמודד מול החובות שלך.
אם לא תהיה ברירה אחרת, אנחנו נלווה אותך בהליכי פשיטת הרגל מתחילתם, בדרך הקצרה ביותר, עד לפרעון החובות וקבלת הפטר מהיר.
כדאי לדעת: כל הפתרונות לצורך מחיקת החובות שלך
