רשם ההוצאה לפועל הוא גורם הפעולה הסמכותי שעומד בראש כל אחת מלשכות ההוצאה לפועל ברחבי הארץ. הרשם הוא הגורם המכריע בבקשות שהוגשו בתיקי הוצאה לפועל ועליו להכריע בכל מחלוקת בין הנושה לחייב, לאורך התנהלותם של הליכי הגביה בהוצל"פ ובהתאם לסמכויות שניתנו לו מכח חוק.
בסקירה שלפניך נסביר אודות סמכויותיו, תפקידו, החלטותיו והאפשרות לערער על החלטת הרשם בהתאם לכללי הדין, כאשר נתמקד יותר בתפקיד ה"קלאסי" של הרשמים, בהתאם לדיני ההוצאה לפועל.
נדגיש כי חשוב לפנות להתייעצות עם עורך דין מומחה בתחום ההוצאה לפועל, לפני ובמהלך ההליכים בהוצל"פ ובכל הנוגע להתנהלות מול רשם ההוצאה לפועל בעניינך.
תפקיד רשם ההוצאה לפועל הינו לממש ולאכוף במסגרת לשכות ההוצל"פ את ביצועם של חיובים שונים, כגון פסקי דין, צ'קים, שטרי חוב, שטרי משכנתא ואף תביעות בסכום קצוב בסך של עד 75,000 ₪ וזאת באמצעות נקיטת הליכי גבייה ובהתאם לדיני ההוצאה לפועל.
במסגרת תפקידם, על הרשמים לאזן בין שני מטרות עיקריות. האחת, לסייע לזוכים לממש את החיובים כלפיהם במהירות וביעילות, והשניה להגן על חייבים שאינם מסוגלים לעמוד בחיוביהם בשל מצבם הכלכלי ומניעת הפיכתם לחסרי כל ובכך לשמור על כבודם וחירותם.
בנוסף לתפקיד זה, חלק מהרשמים בלשכות ברחבי ההארץ משמשים גם כרשמים ייעודיים לצורך ניהול הליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות הפירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018.
בהתאם לחוק זה הוסמכו הרשמים הייעודיים לדון בהליכי חדלות פירעון של חייבים יחידים בעלי חוב כספי בסך שלא יעלה על 150,000 ₪.
בהתאם לסעיף 3 הרשם ממונה על ידי הוועדה לבחירת רשמים ולשם כך עליו להיות תושב ישראל בעל כשירות לשמש כשופט בית משפט שלום.
תנאי הכשירות הללו מצריכים בעיקרם רישום בלשכת עורכי הדין ועיסוק במשך של לפחות 5 שנים בעריכת דין, שפיטה, תפקיד משפטי, או הוראת לימודי משפטים.
כהונת הרשם בהוצאה לפועל יכולה להסתיים עם צאתו לפנסיה, בהתפטרותו, לפי החלטת הוועדה לבחירת רשמים שהציע יושב ראש הוועדה או האחראי על בירור תלונות על רשמי הוצל"פ, או לפי החלטת בית הדין המשמעתי של עובדי המדינה.
כאמור, תפקיד הרשם הנו לממש ולאכוף במסגרת לשכות ההוצאה לפועל השונות את ביצועם של חיובים שונים.
חיובים אלו נחלקים לשלושה סוגים עיקריים:
לשם ביצוע התפקיד הוענקו לרשמים סמכויות שונות, שנחלקות לסמכויות מנהליות וסמכויות שיפוטיות.
הסמכויות המנהליות כוללות בעיקרן נקיטת הליכי גבייה שונים כנגד החייבים, כגון הטלת עיקולים, הטלת הגבלות, מינוי כונס נכסים לשם מימוש נכס, נקיטת הליכים לפינוי מנכס מקרקעין, הוצאת צווים שונים ועוד.
הליכי הגבייה הללו ננקטים לפי בקשת הזוכה שפתח את תיק ההוצאה לפועל כנגד החייב ובכפוף לעמידתו בתנאים שנקבעו לכך במסגרת החוק והתקנות.
במסגרת הליכי עיקול ניתן לעקל נכסי מטלטלין, לרבות כספים וכלי רכב, נכסי מקרקעין וכספים שנמצאים אצל צדדים שלישיים, כגון מעסיק, בנק, חברות ביטוח וכדומה.
במסגרת ההגבלות, ניתן להגביל את היציאה מישראל באמצעות צו עיכוב יציאה מהארץ, ניתן להטיל הגבלה על החזקת רישיון רכב וכן הגבלות על רישיון הנהיגה, החזקת דרכון, הוצאת צ'קים, החזקת כרטיסי אשראי ובעלות על חברה.
הסמכות להטלת צווים כוללת בעיקרה הוצאת צו הבאה, אשר מוצא לצורך הבאת החייב בפני רשם בהוצאה לפועל והוצאת צו מאסר, אם כי רק בתיקי מזונות.
הסמכויות השיפוטיות של הרשמים מוגבלות, בהתאם לחוק ההוצאה לפועל, לארבעה מקרים בלבד:
קריאה נוספת: רשם ייעודי לפי חוק חדלות פירעון
בהתאם לסעיף 80 לחוק ההוצאה לפועל, על רוב ההחלטות של הרשם ניתן להגיש בקשת רשות לערער בפני בית משפט השלום, וזאת תוך 20 יום. בחלק קטן מהחלטות רשם ההוצל"פ, לרבות ארבע ההחלטות השיפוטיות שלו, כפי שצויינו לעיל, ניתן להגיש ערעור בזכות בפני בית משפט השלום כלומר, ללא צורך לקבל את רשותו לדון בערעור.
בכל מקרה, לפני הגשת ערעור על כל אחת מהחלטותיו של הרשם ומכל סיבה שהיא, בהחלט מומלץ לפנות להתייעצות עם עורך דין מומחה בתחום ההוצאה לפועל, על מנת לשפר את סיכויי הערעור וכמובן שייצוג משפטי בהליך יסייע למערער לזכות בערעור.
חשוב לדעת כי במידה שמדובר בהחלטה של רשם בעניין ביצוע פסק דין בענייני משפחה, ניתן להגיש ערעור בזכות בפני בית המשפט לענייני משפחה וזאת תוך פרק זמן של 15 יום.
על פסק דין של בית משפט השלום או בית המשפט לענייני משפחה בערעורים הללו ניתן להגיש בקשת רשות לערער בפני בית המשפט המחוזי.
עוד בנושא: סמכויות רשם לתקן פגמים וטעויות בהליכי הוצאה לפועל
