סעיף 187(ב) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 עוסק באפשרות של חייב בעל סכום חוב נמוך מ-50,000 ₪ לקבל צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון לפי החוק מטעם רשם ההוצאה לפועל, אם כי לשם כך עליו להראות שקיימים טעמים מיוחדים שמצדיקים זאת.
כאשר מדובר בחובות בהיקף נמוך יחסית, אין בדרך כלל הצדקה לנהל הליכי חדלות פירעון לגביהם, בעיקר בשל המשאבים הכרוכים בניהול הליכי חדלות הפירעון.
יחד עם זאת, החוק מותיר בפני רשם ההוצאה לפועל את שיקול הדעת לאפשר קבלת בקשה של חייב בעל חובות כספיים בסכום הנמוך מ-50,000 ₪ וזאת כדי לא לנעול את הדלת בפני החייבים המוחלשים ביותר.
אפשרות זאת מבטאת את גישתו החדשה של החוק, אשר מגדירה את שיקומו הכלכלי של החייב ושילובו מחדש במרקם החיים הכלכליים כאחת ממטרותיו המרכזיות של החוק, בצד השאת שיעור החוב שייפרע לנושים, בעוד שהדין הקודם שם את הדגש על הגנת האינטרסים של הנושים ומיקסום הליכי הגבייה.
חוק חדלות הפירעון החדש מאבחן את ניהול הליכי חדלות הפירעון של חייבים יחידים לפי סכום החוב שלהם.
הליכים של חייבים בעלי חוב גבוה מעל 150,000 ₪ יתנהלו בפני הממונה על החוק ובית משפט השלום ואילו הליכים של בעלי חוב הנמוך מ-150,000 ₪ יתנהלו בפני רשם הוצאה לפועל ייעודי.
על מנת שחייב בעל חוב נמוך יוכל להגיש בקשה לצו פתיחת הליכים, עליו להיות במצב של חדלות פירעון או במצב בו הצו יסייע למנוע את חדלות פרעונו, כך קובע סעיף 186 לחוק.
לפי סעיף 2 לחוק, חדלות פירעון הנה מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויותיו, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו.
חייב בעל חוב נמוך יכול להגיש לרשם ההוצאה לפועל את הבקשה לקבלת צו לפתיחת הליכים בשתי דרכים חילופיות, כאמור בסעיף 187(א) לחוק:
כלומר, על מנת להגיש צו לפתיחת הליכים על ידי חייב בעל סכום חוב נמוך מ-50,000 ₪, עליו להיות במצב של חדלות פירעון או במצב בו הצו יסייע למנוע את חדלות פרעונו, ולהציג טעמים מיוחדים שמצדיקים את קבלת בקשתו.
בהתאם לסעיף 187(ג) לחוק, על חייב בעל סכום חוב נמוך מ-50,000 ₪ לצרף לבקשה שלו גם את כל המסמכים שמפורטים בסעיף 104(ב) לחוק.
מסמכים אלו כוללים, בין היתר, דו"ח אשר כולל פירוט אודות מצבת נכסיו והתחייבויותיו, פירוט לגבי תביעות והליכי גבייה שהוא מנהל או מתנהלים נגדו וכתב ויתור על סודיות.
את הבקשה יש להגיש בכל לשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול חדלות פירעון כאמור בסעיף 189 לחוק, כאשר בהחלט מומלץ לעשות זאת באמצעות עורך דין מייצג המתמחה בתחום ולכל הפחות, לאחר קבלת ייעוץ משפטי מפורט.
במסגרת תיק הוצל"פ 806919-12-19 שהתנהל בלשכת ההוצאה לפועל בת"א בפני הרשמת נעמה טלמן-בולטון, נדונה בקשה לקבלת צו לפתיחת הליכים של חייבת בעלת חובות בסך כולל של 42,000 ₪, אשר כללו את חובותיה ב-3 תיקי הוצאה לפועל וחובותיה לשני נושים חיצוניים.
רשמת ההוצל"פ החליטה להיעתר לבקשתה של החייבת וזאת בהסתמך על הטעמים המיוחדים שנבעו מנסיבותיה הקשות, נוכח היותה אלמנה שלוקה במחלת סכיזופרניה בגינה הוכרה כנכה בשיעור 50% ע"י המוסד לביטוח לאומי.
מעבר לכך, מרבית חובותיה נוצרו אף הם בשל נסיבותיה הבריאותיות וזאת כלפי בתי חולים אליהם ניגשה ללא טופס 17, המרכז לגבית קנסות ולרשות המקומית.
החייבת אינה עובדת בשל מצבה הבריאותי הקשה, אין לה רכב ונכסים משמעותיים, היא מתגוררת בדירת חלמיש ואחד מילדיה אף הוצא לאימוץ לאחר שילדה אותו.
הכנסותיה של החייבת כוללות קצבת מל"ל בסך של 3,200 ₪ ואילו הוצאותיה מסתכמות בסך של 3,337 ₪.
בהמשך לכך הורתה הרשמת על מתן צו לזימון ישיבה לגיבוש הסדר נושים בניהול נציג הרשם. בנוסף הורתה הרשמת על עיכוב הליכי עיקול חשבון הבנק של החייבת, עיקול והוצאת מטלטלין, הוצאת צו הבאה וביטול צו הבאה אם הוצא וזאת עד לקבלת החלטה אחרת.
במידה והליכי חדלות הפירעון של החייבת יתנהלו כשורה ותוך שיתוף פעולה מצידה, רשמת ההוצאה לפועל אף תהיה רשאית לתת לה צו הפטר מיתרת חובותיה לפי חוק חדלות פירעון, בהתאם לסמכותה הקבועה בסעיף 204(3) לחוק.
קראו עוד בנושא: סמכות דיון בהליכים לפי חוק חדלות פירעון
