body{-webkit-animation:-amp-start 8s steps(1,end) 0s 1 normal both;-moz-animation:-amp-start 8s steps(1,end) 0s 1 normal both;-ms-animation:-amp-start 8s steps(1,end) 0s 1 normal both;animation:-amp-start 8s steps(1,end) 0s 1 normal both}@-webkit-keyframes -amp-start{from{visibility:hidden}to{visibility:visible}}@-moz-keyframes -amp-start{from{visibility:hidden}to{visibility:visible}}@-ms-keyframes -amp-start{from{visibility:hidden}to{visibility:visible}}@-o-keyframes -amp-start{from{visibility:hidden}to{visibility:visible}}@keyframes -amp-start{from{visibility:hidden}to{visibility:visible}}

חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

מבחן כושר ההשתכרות: כך יקבעו התשלומים החודשים שלך!

מבחן כושר ההשתכרות של חייב יחיד בהליכי חדלות פירעון מתייחס לכושר השתכרותו של החייב מעבודה ומכל מקור אחר והוא רלוונטי במיוחד לצורך קביעת גובה התשלומים החודשיים שיוטלו על החייב במסגרת הצו לשיקומו הכלכלי.

הצו לשיקום כלכלי כולל תוכנית לפרעון חובותיו של החייב ושיקומו הכלכלי והוא למעשה קובע את התנאים שאם החייב יעמוד בהם, הוא יוכל לקבל הפטר כעבור כ-3 שנים ולסיים עם הליכי חדלות הפירעון. צו השיקום הכלכלי ניתן עם סיום תקופת הביניים שנמשכת כשנה ומתחילה עם מתן הצו לפתיחת הליכים ובתנאי שהחייב עמד בצו לפתיחת הליכים.

תנאי הצו לשיקום כלכלי כוללים בין היתר, את גובה התשלומים החודשיים שיהיה על החייב לשלם לקופת הנשייה לשם פירעון חובותיו לנושים. לצורך קביעת גובה התשלומים החודשיים הללו, על בית המשפט לקחת בחשבון את כושר ההשתכרות של החייב ולהפחית ממנו את דמי המחיה שלו.

חשוב לדעת כי למבחן כושר ההשתכרות משמעות רבה כלפי החייב במסגרת ההליך, וזאת אחת הסיבות לחשיבותו הרבה של הייצוג המשפטי קרי, של עורך הדין המייצג את החייב בהליכי חדלות הפירעון. המבחן הוא זה שיוביל את ההחלטה לגבי סכום התשלום החודשי הלכה למעשה, כאשר החייב מצדו, יהיה מחוייב לקיים ולעמוד בתשלומים החודשיים של הסכום עליו יוחלט.

אופן קביעת גובה התשלומים במסגרת צו השיקום הכלכלי

סעיף 162 לחוק קובע את אופן קביעת גובה התשלומים החודשיים שיהיה על החייב לשלם לקופת הנשיה במסגרת צו השיקום הכלכלי וזאת בנוסח הבא:    

162. חובת התשלומים וגובהם
(א)  בית המשפט יטיל על היחיד חובת תשלומים לקופת הנשייה, לפי הוראות אלה:
(1)    גובה התשלומים ייקבע על בסיס כושר ההשתכרות של היחיד לאחר שהופחתו ממנו דמי המחיה;
(2)    על אף האמור בפסקה (1), לא היה ליחיד תשלום עונשי שאינו בן הפטר לפי סעיף 175(א)(1), רשאי בית המשפט לקבוע כי גובה התשלומים ייקבע כשיעור מכושר השתכרותו של היחיד, גם אם הסכום שייוותר בידו עולה על דמי המחיה, אם מצא כי יהיה בכך כדי לעודד את היחיד להגדיל את הכנסתו;
(3)    אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 303 ו-311 לחוק הביטוח הלאומי או מהוראה בחיקוק אחר המחילה את הסעיפים האמורים או הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בהם.
(ב)  השר, באישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין –
(1)   דרך חישוב דמי המחיה (בחלק זה – כללי המחיה בכבוד);
(2)   דרך חישוב כושר השתכרותו של היחיד.


כלומר, בית המשפט צריך לקבוע את גובה התשלומים החודשיים שיהיה על החייב לשלם במסגרת הצו לשיקום כלכלי על בסיס כושר ההשתכרות של החייב בניכוי דמי המחיה שלו וזאת על מנת לאפשר לחייב להמשיך ולהתקיים בכבוד גם בתקופת צו השיקום הכלכלי שלו.

הרציונל של הטלת חובת התשלומים על החייב בתקופת השיקום הכלכלי הנו שעל החייב להקדיש תקופה מסוימת לפירעון החובות הכספיים שלו ולפני שהוא יהיה זכאי לקבל הפטר.

לשם כך יש להגדיר מהו כושר ההשתכרות של החייב, לחייב אותו למצות את כושר השתכרות ולהעביר את שכרו לקופת הנשייה, למעט הסכום שנדרש לו לצורכי מחייתו.

חשוב מאד להבין ולזכור כי כושר ההשתכרות של החייב אינו השתכרותו בפועל, אלא מיצוי פוטנציאל ההשתכרות שלו, מאחר שבשלב זה מוטלת עליו החובה להקדיש את כל יכולותיו לפירעון חובותיו.

אופן קביעת כושר ההשתכרות ודמי המחייה

ההגדרות של "כושר ההשתכרות" של החייב ו-"דמי המחייה" שלו מופיעות בסעיף 160 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

הגדרות אלו קובעות שכושר ההשתכרות של החייב הנו כושר השתכרותו מעבודה ומכל מקור אחר, ואילו דמי המחיה שלו הינם הסכום שדרוש לחייב ולמי שפרנסתם עליו להוצאות המחיה הבסיסיות לשם מחיה בכבוד, ובהתחשב בהכנסתו של בן זוגו ושל ילדיו שפרנסתם עליו.

מאחר שמדובר בנתונים שלעיתים קשה להעריך ולקבוע, המחוקק הסמיך את שר המשפטים להתקין תקנות, באישור ועדת החוקה, שיקבעו הן את אופן החישוב של כושר ההשתכרות והן את אופן החישוב של דמי המחייה, וזאת כאמור בסעיף 162(ב) לחוק.

בית המשפט צריך להשתמש בתקנות הללו ככלי עזר לצורך קביעת כושר ההשתכרות ודמי המחיה של החייב תוך התאמתן לנסיבותיו האישיות וזאת על מנת לקבוע סכומי תשלומים שהחייב יוכל לעמוד בהם. 

אולם, נכון לסוף חודש דצמבר 2020, שר המשפטים טרם התקין תקנות בעניין זה, לא לגבי דרך החישוב של כושר ההשתכרות ולא לגבי דרך החישוב של דמי המחיה.

יחד עם זאת, במהלך חודש אוגוסט 2020 פורסם ששר המשפטים ושר העבודה והרווחה הקימו ועדה בין-ממשלתית שתדון בסוגיה ותגיש המלצה "תוך חודשיים" לנוסח תקנות לגבי אופן חישוב דמי המחיה.

דמי המחיה נקבעו בעבר על פי דו"ח ועדה ציבורית בשם ועדת חריס, אולם בשנים האחרונות התברר כי מחשבון חריס אינו נותן מענה לצורכי השטח וזאת לפי פסיקות בית המשפט והגורמים המקצועיים.

מכל מקום, יש לקוות שהתקנות החדשות לעניין אופן קביעת דמי המחיה יותקנו במהרה ויתנו פיתרון הולם ועדכני לעניין זה וכי שר המשפטים ידאג גם להקים צוות מקצועי לצורך הכנת התקנות לגבי אופן חישוב כושר ההשתכרות של החייב.

קריאה נוספת: התמודדות נכונה מול מגפה כלכלית בחסות הקורונה