הפחתת צו תשלומים חודשיים - איך עושים את זה?

כמה כסף אתה משלם בכל חודש לפי צו התשלומים בהליך פשיטת הרגל שלך? האם ובאילו מקרים ניתן לפנות לבית המשפט ולנסות להפחית את סכום התשלום החודשי?

בסקירה המפורטת שלפניך נסביר את הנסיבות והדרך להפחתת צו תשלומים חודשיים, בפניה מנומקת ומבוססת לבית המשפט המחוזי, ובאמצעות עורך דין מנוסה בתחום פשיטת הרגל.

צו התשלומים החודשיים בהליך פשיטת הרגל נמנה על אחת ההתחייבויות העיקריות שיש לחייב בהליך זה. בהתאם לצו זה, על החייב לשלם סכום חודשי קצוב קבוע ושווה לקופת הכינוס, על מנת לפרוע את חובותיו לנושיו.

סמכותו של בית המשפט המחוזי שדן בתיק פשיטת הרגל לקבוע את צו התשלומים קבועה בסעיפים 18ב ו-111 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980.

בהתאם לסעיפים אלו מוסמך בית המשפט, לבקשת הכנ"ר או הנאמן, לקבוע סכום חודשי שעל החייב לשלם לקופת הכינוס, אשר יתחשב בהכנסותיו מצד אחד, אל מול ההוצאות הבסיסיות שדרושות למחייה שלו ושל בני משפחתו.

מדובר בהתחייבות מרכזית, שחשוב מאד שהחייב יעמוד בה, מאחר והפרת צו התשלומים, ובמיוחד כשמדובר בהפרה חוזרת ונשנית, עלולה להיחשב כחוסר תום לב וכניצול לרעה של הליכי פשיטת הרגל, ולהביא עקב כך אף לביטול הליך פשיטת הרגל.

כדי למנוע מצב כזה, מומלץ לחייב שמתקשה לעמוד בצו התשלומים החודשיים, להקדים ולהגיש לבית המשפט מבעוד מועד בקשה להפחתת סכום צו התשלומים, וזאת על מנת להימנע מלהגיע למצב של הפרת הצו חלילה.

כך תגדיל את סיכויי הבקשה שלך להתקבל!

חושב להבין כי על מנת למקסם את סיכויי הבקשה להקטנת התשלום החודשי שלך, יש להגישה באמצעות עורך דין המתמחה בהליכי פשיטת רגל, בהתאם לכללי הפסיקה ובהתאם לחוק. בקשה שתוגש בצורה מרושלת ושלא בהתאם לכללים, תדחה על הסף.

במסגרת הבקשה על החייב להציג את שינוי הנסיבות אשר איננו מאפשר לו לעמוד בסכום צו התשלומים שהוטל עליו ולנמק מדוע מוצדק שבית המשפט יפחית סכום זה, בהתאם לכללים שנקבעו בפסיקה ענפה של בית המשפט המחוזי.

כך לדוגמא, החייב יכול לטעון לשינוי נסיבות שהוביל להקטנת הכנסותיו ו/או הגדלת הוצאותיו, כגון פיטורים, הרעה במצב הבריאותי שלו או של בן משפחתו וכיוצא בזה.

על החייב לפרט במסגרת הבקשה את הכנסותיו והוצאותיו החודשיות, כשהן מגובות בראיות ולצרף לבקש תצהיר מאומת על ידי עורך דין מטעמו.

יש למסור העתק מהבקשה לכונס הנכסים הרשמי וליתר בעלי התפקיד במסגרת הליך פשיטת הרגל שלו, אם וככל שמונו כאלה כגון הנאמן או המנהל המיוחד. בית המשפט ישמע את טענות הצדדים, ויכריע בהן בהתאם לשיקול דעתו.

יודגש כי בית המשפט רשאי לעיין מחדש בצו התשלומים החודשיים שנקבע על ידו, כך שגם אם בעבר נדחתה בקשת החייב להפחתת התשלום החודשי, הוא יהיה רשאי להגיש בקשה נוספת להפחתת התשלומים תוך עיון מחדש בצו התשלומים המקורי, אך זאת בתנאי שיחול שינוי בנסיבותיו של החייב או התבררה עובדה שלא הובאה לידיעת בית המשפט בעת הדיון שבו ניתן הצו המקורי, וזו עשויה להתקבל חרף דחיות קודמות שלה בעבר.

המקור לסמכות לעיין מחדש בצו התשלומים מצוי בסעיף 181 לפקודה, אשר קובע כי: "בית המשפט רשאי לחזור ולעיין בכל צו שניתן מכח סמכותו בפשיטת רגל, לבטלו או לשנותו".

בית המשפט העליון קבע כי סמכותו של בית משפט של פשיטת רגל לעיין מחדש בהחלטותיו, הנה רחבה באופן משמעותי מסמכותו של בית משפט הדן בעניינים אזרחיים אחרים, כך שלבית משפט של פשיטת הרגל ישנה הסמכות לדון מחדש באופן מלא ויסודי בהחלטה אשר ניתנה במסגרת הליכי פשיטת הרגל. כך נקבע בהליך ע"א 5000/92 בן ציון נ' גורני.

יחד עם זאת, השימוש בסמכות לדון מחדש בהחלטה שניתנה ייעשה בזהירות רבה, עקב הסטייה מכלל הסופיות.

לפיכך קבע בית המשפט העליון בהליך ע"א 341/82 בר דרור נ' כסיף, כי החלטה בדבר חיוב בתשלומים אמנם ניתנת לעיון מחדש במסגרת סעיף 181 לפקודה, ואולם לבקשה כזו לעיון מחודש יש מקום רק אם חל שינוי במצב או התבררה עובדה חדשה, שלא הובאה לידיעת בית המשפט בעת הדיון המקורי, שאחרת יהא בפניה משום שימוש לרעה בהליך משפטי.

בנוסף לאפשרות להגיש בקשות חוזרות ונשנות לעיון מחדש בצו התשלומים החודשיים, ניתן גם להגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות בקשה להפחתת תשלומים, בפני בית המשפט העליון, וזאת תוך 30 יום ממועד קבלת ההחלטה.

קראו בהרחבה: על ניצול לרעה של הליכי פשיטת רגל

דיון בבקשה להפחתת צו תשלומים בבית המשפט

במסגרת הליך פש"ר 1529/09 ישראל בן דב נ' עו"ד יואב שרון מנהל מיוחד על נכסי החייב, דן בית המשפט המחוזי בבקשה להפחתת תשלומים שהגיש חייב במסגרת הליך פשיטת הרגל שלו.

תיק זה עסק בחייב אשר חוייב לשלם תשלומים חודשיים בסך של 500 ₪ במסגרת צו הכינוס שלו. 4 חודשים לאחר מתן הצו, החל החייב לרצות עונש מאסר בפועל שהושת עליו בגין הרשעתו בפלילים בהליך אחר שהתנהל כנגדו.

7 חודשים לאחר תחילת ריצוי עונש המאסר, הגיש החייב בקשה לבית המשפט המחוזי להפחית את הסכום החודשי שהושת עליו לסך של 100 ₪ וזאת עד למועד שחרורו מהמאסר. החייב טען כי נוכח מאסרו אין לו כל מקורות הכנסה וכי הסכום החודשי המירבי שיוכל לגייס בסיוע בני משפחתו אינו עולה 100 ש"ח.

המנהל המיוחד שמונה לנכסי החייב טען כי החייב חדל על דעת עצמו לשלם את התשלומים החודשיים עם תחילת ריצוי מאסרו וזאת ללא קבלת רשות לכך מבית המשפט.

בנוסף, החייב התעלם מפניותיו החוזרות ונשנות לסילוק חוב הפיגורים שנצבר לחובתו ומשכך נאלץ המנהל המיוחד לפנות לבית המשפט בבקשה להורות על ביטול צו הכינוס, כך שבקשת החייב להפחתת התשלומים הגיעה רק לאחר שהתברר לו שצו הכינוס עלול להתבטל עקב האופן שבו התנהל.

בנסיבות אלו, טען המנהל המיוחד כי היעתרות לבקשות החייב משמעה "מתן פרס למי שאינו ראוי לו".

למרות זאת, המנהל המיוחד היה מוכן להכיר בעובדה שמאסרו של החייב יקשה עליו לפעול על פי צו הכינוס הקיים, ולכן הוא הסכים להפחית את סכום החודשי במהלך תקופת ריצוי המאסר לסך של 200 ₪ וזאת בתנאי שהחייב יחויב לשלם באופן מיידי את מלוא חוב הפיגורים שצבר לחובתו עד מועד פנייתו לבית המשפט בבקשה להפחתת שיעור התשלום.

בעקבות זאת הורה בית המשפט המחוזי על הפחתת סכום התשלום החודשי של החייב לסך של 200 ₪, וזאת עד לסיום ריצוי עונש מאסרו.

החייב לא ויתר, והגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בפני בית המשפט העליון, אשר נדונה במסגרת הליך רע"א 8160/10 ישראל בן דב נ' עו"ד יואב שרון, מנהל מיוחד על נכסי החייב.

במסגרת הליך זה שב וטען החייב כי יש להפחית את התשלום החודשי שבו עליו לשאת במהלך תקופת מאסרו לסך של 100 ש"ח בלבד, בהיותו חסר כל ובהינתן העובדה שיכולתם של בני משפחתו לסייע לו מוגבלת לסכום מירבי של 100 ש"ח לחודש.

בית המשפט העליון דחה את הבקשה בקובעו, בין היתר, כי החלטתו של בית משפט המחוזי הנה שקולה ומאזנת כראוי בין צרכי החייב ובין אינטרס הנושים אשר קיבל ביטוי בתגובת המנהל המיוחד וכי אין מקום להתערב בהחלטה זו.

קראו בהרחבה: מתי יפסוק בית המשפט בניגוד לעקרון השיוויון בין נושים