מה אתם באמת יודעים על סמכותה ותפקידיה של מערכת ההוצאה לפועל בישראל? מתי כדאי או שאין ברירה אלא לפנות להליכים בהוצל"פ? לאיזה צורך הוקמה ולמה משמשת הלשכה, שסניפיה פזורים בכל רחבי ישראל?
עורך הדין ליאור כספי מסביר על כל אלה ועוד בסקירה שלפניך, שנועדה לסייע לך להבין טוב יותר כיצד ניתן להתמודד מול חובות והליכי הוצל"פ, כחייב ו/או נושה.
לפי החוק בישראל, מערכת ההוצאה לפועל מהווה כלי חוקי ייחודי שתפקידו לאפשר לבעל דין שרכש לעצמו זכויות על ידי פסק דין או מכוח שטרות, ערבות, שטרי משכון, שטרי משכנתא את ההזדמנות לממש אותן כנגד החייב.
היא בנויה מלשכות הוצאה לפועל הפזורות ברחבי הארץ, דרכן ניתן לבצע פעולות שונות לאכיפת חיובים אלו.
המערכת הוקמה מכוח חוק ההוצאה לפועל תשנ"ז-1967. הרציונאל לכך היה שהקמת מערכת אכיפה וגבייה מכוח חוק המפוקחת על ידי המדינה תקדם לא רק את האינטרסים של הזוכה היחיד באכיפת החיוב, אלא את האמון של כלל הציבור בשלטון החוק, שכן בלתה היו נוצרים הסדרים פרטיים שהיו פועלים בדרכים שאינן מקובלות בחברה דמוקרטית.
למה להתלבט לבד ולשבור את הראש?
חייג/י לשיחת ייעוץ חינם: 072-334-1001
התכליות של חוק ההוצאה לפועל לפי כבוד נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט אהרון ברק בפסק הדין רע"א 4905/98 גמזו נ' ישעיהו פ"ד נה (3) 360 הן ליצור אמצעי יעיל ואופרטיבי למימוש הזכויות שרכש בעל הדין, אומנם לצד זאת גם לשמור על זכויותיהם של החייבים שאינם מסוגלים לעמוד בתשלום ולמנוע מצב שבעקבות השימוש במנגנון זה, יהפוך הפרט לחסר יכולת וייפול כנטל על החברה.
מנגנון ההוצאה לפועל עבר שינויים רבים בשנת 2009 במסגרת תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל. התיקון הפריד בין המנגנון שנחשב עד אז לזרוע האכיפה של הרשות השופטת לבין מערכת בתי המשפט.
התיקון קבע שמנגנון ההוצאה לפועל יהפוך לחלק מרשות הגבייה והאכיפה והוא יהיה כפוף מעתה לשר המשפטים ולא לנשיא בתי משפט השלום כפי שהיה עד לאותה עת. בדומה, גם הדרישה שהייתה בסעיף 1 לחוק שהלשכות יוקמו בסמוך לכל בית משפט שלום, בוטלה אף היא.
מלבד זאת כחלק מאותה הפרדה, הוקצו לעמוד בראש כל לשכה רשמים ייחודיים, במקום שופטי בית משפט שלום שכיהנו עד לאותה עת גם בתפקיד זה.
לצד שינויים אלו, לאור הביקורת הנרחבת שהייתה בשנים האחרונות על אחוזי הגבייה הנמוכים של המערכת שהועידו על חוסר יעילות התפקוד שלה במתכונת שהייתה בעיקר במקרים של חיובים בסכומים נמוכים, הוקם מסלול מקוצר לגביית חובות של עד עשרת אלפים שקלים והורחבו הסנקציות שניתן להפעיל כנגד חייבים.
מנגד, החוק החריף את התנאים להוצאות פקודות למאסר חייבים, זאת לאור הדרישות הנגזרות מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
התנהלות הליך הוצאה לפועל תשתנה בהתאם לנסיבות המקרה. באופן כללי, ההליך נפתח בפניית הזוכה לפתיחת תיק בלשכת ההוצאה לפועל.
לאחר מכן לפי סעיף 7(א) לחוק על הזוכה למסור לחייב אזהרה לפיו עליו למלא אחר החיובים שלו בתוך תקופה של עשרים יום מקבלת האזהרה, אלא אם כן נקבעה תקופה אחרת על ידי הרשם.
בשלב זה ניתן לפי בחירת הזוכה, לצורך גביית החוב לבצע עיקול כספים או מיטלטלין הנמצאים ברשות החייב או צד שלישי, תפיסה או עיקול רכב, עיקול מקרקעין, לבקש למנות כונס נכסים ולערוך לחייב חקירת יכולת שנועדה לברר את יכולתו הכלכלית לעמוד בהחזר תשלומי החוב.
מלבד זאת, קיימת לזוכה האפשרות לבקש להוציא נגד החייב צו עיכוב יציאה מהארץ במטרה למנוע ממנו לנסות ולסכל את הליכי הגבייה.
בדומה מכוח התיקון החדש ניתן בתנאים מסוימים לבקש למנוע מלאפשר לחייב לחדש או להחזיק בדרכון, רישיון נהיגה, כרטיסי אשראי, פנקסי צ'קים או להיות בעלים של תאגיד.
כל אזרח בישראל רשאי לפנות לפתיחת תיק לצורך גביית חוב, והלכה למעשה, ניתן לבצע את כל הפעולות בכפוף לחוק הרלוונטי והתקנות, ללא צורך בשירותיו של עורך דין.
מאידך, הליכי גבייה או התגוננות מפני הליכים מצדו של החייב, רצוי שיעשו באמצעות פניה לעורך דין מיומן, המכיר את החוק ובקיא בתקנות ובהתנהלות הלשכות. ניסיון העבר מלמד כי התנהלות נושה / חייב באמצעות עורך דין מקצרת הליכים ומביאה לתוצאות טובות ומהירות הרבה יותר.
בכל עניין הנוגע הליכי הוצאה לפועל
ניתן לפנות בטלפון: 072-334-1001
