בית המשפט הורה לבטל הגבלת חשבון בנק של חברה בשם ספיר שיווק מוצרי ניקיון בע"מ, לאחר שהתקבלה טענת החברה לפיה השיקים שהובילו להגבלת החשבון נגנבו ממנה תוך זיוף החתימות עליהם.
כך נקבע במסגרת הדיון המעניין בהליך עש"א 19863-06-15 אברג'ל וספיר שיווק מוצרי ניקיון בע"מ נ' בנק לאומי ובנק מסד.
פסק דין זה עסק בחברה שניהלה שני חשבונות בנק שונים בבנק לאומי ובבנק מסד.
בסביבות יוני 2015 הוגבלו שני חשבונות הבנק לאחר שנמשכו מהם שיקים רבים ללא כיסוי.
הבעלים של החברה הגיש ערעור על הגבלת החשבונות בטענה שכל השיקים שחזרו ואשר הובילו להגבלת החשבונות הנם שיקים שמקורם בפנקסי שיקים שנגנבו מהחברה ביוני 2008, תוך זיוף חתימתו עליהם וכי הוא אף הגיש על כך תלונות במשטרה.
לדבריו, החברה חדלה מלהיות פעילה כבר בשנת 2003, כך שהגבלת חשבונותיה אינה יוצרת קושי מבחינת ניהול החברה, אולם העובדה שחברה בבעלותו הוגבלה פוגעת קשות בדירוג האשראי שלו ולכן הוא הגיש את הערעור כאמור.
שני הבנקים, לאומי ומסד, הודיעו לבית המשפט שאין באפשרותם לבדוק את טענת זיוף השיקים מאחר שהחשבונות נסגרו לפני שנים רבות ולכן הם מותירים את ההכרעה בעניין הערעור לבית המשפט.
בית המשפט הבהיר לעורך הדין של החברה שלא ניתן להידרש לבקשתה לגרוע את כל השיקים שהובילו להגבלת חשבונות הבנק, אלא רק לגבי שיקים ספציפיים בלבד.
בהתאם לכך הוסכם ששני הבנקים יעבירו לחברה את הודעות ההגבלה ופרטי השיקים שסורבו אצלם וזאת על מנת שניתן יהיה לקיים את הדיון לגבי שיקים קונקרטיים.
בנק לאומי הודיע שעקב חלוף הזמן הרב, אין באפשרותו לאתר את הודעת ההגבלה או את פרטי השיקים שסורבו. גם בנק מסד הודיע שאין באפשרותו לאתר את הודעת ההגבלה, אולם הוא לפחות העביר את רשימת השיקים שסורבו, ובעקבות זאת הודיע עורך הדין של החברה שהיא מערערת רק על הגבלת החשבון בבנק מסד.
בית המשפט הבהיר שסעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי מונה חמש עילות לביטול הבאת שיקים במניין השיקים המסורבים וכי בפסיקה יש גישות שונות לגבי השאלה האם עילות אלו מהוות רשימה סגורה או לאו.
יחד עם זאת, גם הגישה המצמצמת סבורה שטענת זיוף שיקים יכולה להוות עילה לגריעת שיקים מרשימת השיקים המסורבים, וזאת למרות שהיא איננה נמנית על עילות הביטול שמפורטות בסעיף 10 לחוק. זאת מאחר שמדובר בטענה מקדמית, שאם היא תוכח ותתקבל, היא תוביל למסקנה לפיה הלקוח כלל לא משך את השיק מלכתחילה.
במקרה דנן, לשם הוכחת טענת הזיוף, הציג הבעלים של החברה העתקים של חמישה שיקים שסורבו בבנק מסד והוגשו לצורך גבייה בלשכת ההוצאה לפועל ושרק אותם הוא הצליח לאתר, לדבריו.
בית המשפט קבע שניתן להיווכח על נקלה שכל אחת מהחתימות על גבי השיקים הללו הנה שונה לחלוטין מהחתימות האחרות וגם שונה לחלוטין מחתימתו של הבעלים של החברה.
בנוסף, גם החותמת של החברה שהוטבעה על השיקים אינה אחידה, מאחר שבחלק מהם המדובר על חותמת "ספיר שיווק בע"מ" ובחלק אחר "ספיר שיווק מוצרי ניקיון בע"מ" וגם כאשר השם זהה, יש הבדלים בגודל ובצורה של האותיות.
בהתאם לכך קבע בית המשפט שהחברה הוכיחה את טענתה בדבר זיוף השיקים וזאת לא רק ביחס לחמשת השיקים שהוצגו בפניו, אלא ביחס לכל השיקים שהובילו להגבלת חשבונות הבנק.
בית המשפט נימק את קביעתו בכך שמדובר בחברה שאינה פעילה החל משנת 2003, כאשר זמן רב לאחר מכן החלו לצוץ שיקים שלה.
הבעלים של החברה הצהיר שהשיקים נגנבו והוא גם הגיש על כך תלונות במשטרה. לגבי השיקים שהוא הצליח להשיג את העתקיהם, ניתן לראות בבירור שמדובר בשיקים שנושאים חתימות מזויפות.
בנסיבות אלו, קבע בית המשפט שהחברה הרימה את הנטל להראות שכל השיקים שפרטיהם אותרו נגנבו מהחברה והופצו תוך זיוף חתימת בעליה עליהם, ובהתאם לכך בוטלה הגבלת חשבון החברה בבנק מסד.
קריאה נוספת: היקף האחריות של בעל שיקים שחתימתו על השיקים זוייפה
לגבי הגבלת החשבון בבנק לאומי, ציין בית המשפט שכאשר לקוח מבקש לתקוף החלטה להגביל חשבון בנק שלו בנסיבות שבהן לא ניתן לאתר את פרטי השיקים שסורבו, הוא רשאי לפנות לבית המשפט המחוזי בתביעה לסעד הצהרתי.
אמנם, ככלל, אין לעקוף את מסלול התקיפה שקבוע בחוק שיקים ללא כיסוי על ידי תביעה לסעד הצהרתי, אולם כאשר פרטי השיקים אינם ידועים, מסלול זה הנו מטבע הדברים חסר משמעות.
לפיכך, במקרה כזה ניתן לפנות בתביעה לקבלת סעד הצהרתי שמתייחסת להגבלה עצמה ומכיוון שמדובר בסעד שלא ניתן להעריך את שוויו בכסף, אזי הסמכות לדון בו נתונה לבית המשפט המחוזי.
עוד בנושא: ביטול הגבלת חשבון בנק בשל הפרת נוהג על ידי הבנק
