תזכיר חוק ההוצאה לפועל (חייב שמשלם לפי הוראת תשלומים ופתיחת תביעה על סכום קצוב), התשע"ז- 2017, כולל הצעה לעריכת שני תיקונים בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967.
תיקון אחד נועד ליצור תמריצים לחייבים לבקש צו תשלומים ולהתמיד בתשלומים לפיו, ואילו התיקון השני נועד ליצור תמריץ לזוכים להגיש תביעות על סכום הקצוב באמצעות מערכת ההוצאה לפועל.
תמריצים אלו יחולו על כל החובות הנגבים באמצעות מערכת ההוצאה לפועל, למעט תיקי משכנתא, משכון או הלנת שכר.
עקרונית, כאשר חייב אינו יכול לשלם את מלוא חובו באופן מיידי, סעיפים 69 ו-69א לחוק ההוצאה לפועל מאפשרים לו לפרוס את פרעון חובו לתשלומים.
על מנת לעודד חייבים לפנות אל רשם ההוצאה לפועל ולבקש צו תשלומים וכן להתמיד בפרעון התשלומים, התזכיר מציע לקבוע שחייב אשר משלם באופן עקבי ורצוף את תשלומיו, יהיה זכאי לשתי הטבות.
האחת, בדבר אי נקיטת עיקולים של חשבון העובר ושב, המשכורת והמטלטלין שלו, וכן הגבלתו מלהחזיק ברישיון נהיגה. והשנייה, בדבר הפחתת 25% מריבית הפיגורים הנצברת לחובו.
לגבי אי נקיטת ההליכים: החייב יהיה זכאי להגיש את הבקשה לאי נקיטת ההליכים כבר עם ביצוע התשלום הראשון.
ראש לשכת ההוצאה לפועל יבחן את הבקשה ואם הוא ישוכנע שהחייב עומד בתשלומים בהתאם לצו, הוא יקבל את הבקשה ויורה על מתן צו לעיכוב ההליכים הללו.
יחד עם זאת, רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל, מיוזמתו או לבקשת זוכה, את צו העיכוב אם הוא ימצא שהדבר נדרש בנסיבות העניין. בנוסף, צו העיכוב יבוטל לפי בקשת זוכה אם החייב איחר את מועד התשלום ביותר מ-10 ימים.
לגבי הפחתת ריבית הפיגורים: חייב ששילם באופן עקבי ורצוף לפחות 3 תשלומים, יהיה זכאי לבקש ממנהל ההוצאה לפועל שיכיר בו כחייב משלם לפי הוראת תשלומים בתיק בו הוא משלם.
אם ראש לשכת ההוצאה לפועל שוכנע שהחייב אכן שילם ברציפות ובמועדם 3 תשלומים בהתאם לצו התשלומים שנקבע לו, יוכר החייב כחייב משלם לפי הוראת תשלומים.
יחד עם זאת, אם התשלום לזוכה בוצע שלא באמצעות ההוצאה לפועל, הזוכה יהיה רשאי להתנגד לבקשה בנימוק שהחייב לא שילם לו כנדרש בחוק.
בנוסף, מנהל לשכת ההוצאה לפועל יהיה רשאי להעביר את בקשת החייב להחלטת רשם ההוצאה לפועל בהתקיים אחד מאלה:
במידה ובקשת החייב להכרה התקבלה בסופו של דבר, יופחת שיעור ריבית הפיגורים על יתרת החוב בתיק שלו ב-25% וכן לא ינקטו כנגדו ההליכים. אולם ההכרה בחייב כמשלם לפי הוראת תשלומים תחול רק בתיק שבמסגרתו הגיש החייב את הבקשה.
כיום ניתן להגיש תביעה על סכום קצוב באמצעות מערכת ההוצאה לפועל עד לסך של 75,000 ₪. על התובע להמציא לנתבע התראה על הגשת התביעה וזאת על מנת למנוע מצב שבו הנתבע יודע על התביעה לראשונה רק בעת פתיחת תיק ההוצאה לפועל.
כיום החוק קובע כי את ההתראה יש להמציא לנתבע באמצעות דואר רשום עם אישור מסירה, שעליו אמור הנתבע לחתום. סירוב של הנתבע לקבל את ההתראה או לחתום על אישור המסירה ייחשבו כאילו ההתראה הומצאה כדין, בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי.
אולם, מנתונים שהצטברו ברשות האכיפה והגבייה, עולה כי שיעור ההמצאות עומד על פחות מ-50% וכי נרשמה ירידה במספר התיקים שנפתחו במסגרת המסלול לתביעות על סכום קצוב.
לפיכך ועל מנת לעודד הגשת תביעות על סכום קצוב, מוצע לאפשר לזוכים לפתוח תיק על סכום קצוב בהוצאה לפועל גם כאשר מסירת ההתראה לחייב לא צלחה.
בהתאם לכך מוצע לקבוע שמי שמבקש לבצע תובענה על סכום קצוב, ישלח לחייב בתחילה התראה בדואר רשום עם אישור מסירה. אם לא ניתן אישור מסירה של ההתראה, יוכל המבקש לבחור אם להמציא בשנית את ההתראה לחייב בהמצאה אישית, בדואר רשום או לפתוח תיק בהוצאה לפועל.
אם בחר המבקש לפתוח תיק הוצאה לפועל, יצרף לבקשה לביצוע תובענה, את ההתראה ואת האסמכתאות לאי המצאתה.
יחד עם זאת, מכיוון שמטרת ההתראה היא למנוע מצב שבו נתבעים יודעים על התביעה לראשונה רק בעת פתיחת תיק ההוצאה לפועל, כאשר במועד זה כבר מושתות עליהם עלויות שונות לשם פתיחת התיק, אשר כוללות שכר טרחת עורך דין, הריבית שנצברה לתיק ותשלום אגרת פתיחת התיק, מוצע שאם החייב ישלם את חובו בתוך תקופת האזהרה, הוא לא ידרש לשלם את העלויות הללו ואלו יושתו על הזוכה.
קראו עוד בנושא: ביטול הגבלות בהוצאה לפועל - פסק דין תקדימי!
