אדם שביקש לבנות נכס בקרקע בבעלותו ביקש הלוואה מהבנק בתמורה לתשלום חד פעמי שיועבר לבנק בעת סיום הפרויקט.
הבנק אישר את האשראי ואף האריך אותו לבקשת המבקש. האחרון לא פרע את החוב ובחשבונו נוצרה יתרת חוב שנשאה ריבית פיגורים.
הבנק, שלא נותרה לו ברירה, פתח לקבלן תיק הוצאה לפועל, ולאחר פרק זמן מינה כונסת נכסים שביקשה לממש נכסים אותם העמיד הקבלן כמשכון למקרה שהאשראי שהוענק לו מהבנק לא ישולם.
משהבין המבקש כי הליכי מימוש המשכון החלו במסגרת תיק ההוצאה לפועל, הגיש תביעה לבית המשפט בבקשה להצהיר שהבנק הפר את הסכם המשכון עליו חתמו הצדדים.
לחצו כאן לפניה ולקבלת יעוץ משפטי אישי!
בין לבין יחד עם הבקשה שהגיש כאמור, הוגשה גם בקשה לסעד זמני נגד הבנק לעכב את הליכי ההוצאה לפועל עד להכרעה בבקשה העיקרית.
גובה החוב של הקבלן לבנק אגוד עומד על 2.4 מיליון ₪.
בית המשפט המחוזי נאלץ להכריע בבקשה לעכב את הליכי ההוצאה לפועל, זאת במסגרת ה"פ (מרכז) 35429-07-14 יוסף קורקוס נ' בנק איגוד לישראל בע"מ.
המבקש הגיש בעצם בקשה לסעד הצהרתי נגד הבנק, בטענה הנוגעת לעסקת היסוד.
עסקת היסוד היא הסכם המשכון אותו חתם עם הבנק.
עם זאת, ככלל כאשר מתקיימים הליכי הוצאה לפועל, יש להעלות טענות הנוגעות לעסקת יסוד במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, ולא להגיש בנפרד בקשה לסעד הצהרתי.
בנסיבות, ביקש המבקש באופן חריג לעכב את הליכי ההוצאה לפועל עד אשר תינתן הכרעה בבקשה העיקרית לסעד הצהרתי.
לדוגמא, כאשר מוגש שטר לביצוע בהוצאה לפועל, ניתן להתנגד לביצוע השטר, שאז הדיון יועבר לבית המשפט המוסמך.
ככלל, לבית המשפט יש סמכות לעכב הליכי הוצאה לפועל כאשר ההליך מופנה מההוצאה לפועל לבית המשפט המוסמך. בנסיבות הללו, לבית המשפט לא הייתה סמכות לדון בהליכי ההוצאה לפועל משום שמדובר בהליך נפרד שהתובע החל.
בנסיבות הללו, הוגשה תביעה הנקראת המרצת פתיחה. כלומר, התובע ביקש סעד הצהרתי מבית המשפט במסגרתו יורה בית המשפט על כך שהבנק פעל שלא כדין במימוש המשכון ולכן, הליכי ההוצאה לפועל אינם תקינים. זהו מקרה חריג, שנוגד גם את סדרי הדין.
קיראו בהרחבה על: הקפאת הליכי הוצאה לפועל של פושט רגל
כאשר מוגשות תביעות לבית המשפט, לרבות בקשות לסעדים הצהרתיים, לבית המשפט קיימת סמכות וגם סמכות טבועה לתת סעד זמני הכולל גם עיכוב הליכים, למרות שהתקנות לא מדברות על הליכי הוצאה לפועל כי אז קיימים סדרי דין נפרדים.
כאשר מתקיימים הליכים של סעד הצהרתי או סעדים זמניים ישנם מבחנים לאורם ישקול בית המשפט האם להיעתר לבקשה לסעד זמני.
שלושת התנאים הם להלן: (1) קיומה של עילת תביעה - כלומר על המבקש להראות כי בקשתו לסעד הצהרתי מבוססת. (2) יש להראות כי לא יגרם נזק רב לצד השני אם יעוכבו הליכי ההוצאה לפועל. (3) על בית המשפט לבחון האם הצדדים התנהגו בהגינות ובתום לב.
קיראו בהרחבה: הסדר חוב מול הבנק
למרות שמדובר במקרה חריג, בית המשפט בחר ליישם את המבחנים המתוארים והמוכרים בהם נעזרים בסעדים זמניים, גם בנסיבות הללו בהן המבקש פעל בניגוד לסדרי הדין, וביקש בעצם לעקוף את הליכי ההוצאה לפועל.
ומכאן, לאחר שבית המשפט סקר את טענות הצדדים, הוא בחן האם אכן קיימת למבקש עילה לעכב את תיק ההוצאה לפועל אותו פתח הבנק.
בית המשפט פסק כי למבקש אין באמת עילת תביעה ממשית ומבוססת.
בנוסף, קבע בית המשפט כי המבקש פעל בשיהוי רב. משום שההליכים החלו כבר בשנת 2005, על כן לא ברור כיצד נמשכו ההליכים למשך תקופה כל כך ארוכה.
עוד קבע בית המשפט, כי כאשר קיים חוב כספי בהוצאה לפועל, ואין מחלוקת שהחוב קיים אלא קיימת מחלוקת בנוגע לשיעורו, יש למעט במתן סעדים זמניים כפי שמתבקש בנסיבות הללו.
בית המשפט קבע כי עילת התביעה של המבקש היא חלשה מאוד ולכן אין לתת סעד זמני גם במקרה חריג זו בו מתבקש לעכב הליכי הוצאה לפועל שלא בהתאם לסדרי הדין.
מפסק הדין המתואר ניתן להבין את הלקחים הבאים: כאשר מתקיימים הליכים משפטיים נגד בנק, או בכלל זה כאשר ישנו חוב בהוצאה לפועל, ובעל החוב מבקש להליך נגד עסקת יסוד - על המבקש או על החייב לפנות במסגרת תיק ההוצאה לפועל ולא במסגרת הליך של סעד הצהרתי.
בנוסף, החידוש בפסק הדין הוא כי בית המשפט נעזר במבחנים שבהם נעשה שימוש בסעדים זמניים, למקרה של עיכוב הליך הוצאה לפועל, למרות שהטענות הללו לא נטענו במסגרת תיק ההוצאה לפועל. סוגיה זו היא נדירה ולא נתקלים בה ביום יום.
לא פחות חשוב, מומלץ תמיד להשקיע את האנרגיה בהפחתת החוב ולא בהליכים משפטיים יקרים ומיותרים.
הסתבכת עם הבנק? חייג/י: 072-334-1001
