אחד מתנאי הסף למתן צו הפטר בהליכי הוצאה לפועל הוא שלחייב "אין נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, מכירה, או מימוש בדרך אחרת" כך קובע סעיף 69י'3(א)(3) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967.
לפי הפסיקה, ירושה עתידית של החייב אינה מהווה נכס בעל ערך שניתן למימוש לפי סעיף זה ועל כן היא אינה מונעת, כשלעצמה, מתן צו הפטר בהוצאה לפועל.
כך נקבע בהחלטה שניתנה ביום 7.6.2020 בתיק הוצאה לפועל 01-99310-14-2 אשר מתנהל בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב. לפניך סקירה נרחבת של ההחלטה החשובה.
תיק זה עסק בחייבת בת 56, בעלת חובות בהיקף של כחצי מיליון ₪, אשר הוכרזה כחייבת מוגבלת באמצעים בשנת 2014.
בשנת 2018 הגישה החייבת בקשה לקבלת צו הפטר, שלה התנגדו בנק לאומי ובנק איגוד.
החייבת מתגוררת בהרצליה פיתוח, ביחד עם בעלה השני וילדיה הבגירים מנישואיה הקודמים, אולם הסכם יחסי הממון שנחתם בינה לבעלה השני, ואשר קיבל תוקף של פסק דין, קבע כי בית המגורים שלהם שייך לבעל בלבד.
לדברי החייבת, היא עובדת כמטפלת בילדים בתמורה לשכר של כ-5,500 ₪, מקבלת השלמת הכנסה בסך של כ-1,000 ₪, ואילו בעלה מתקיים מקצבת זקנה בסך של כ-3,000 ₪.
עוד טענה החייבת כי החברה ששייכת לה ולבעלה כבר אינה פעילה מזה 4 שנים וזאת בשל מצבה הכלכלי הגרוע של החברה ובשל מצבו הבריאותי של בעלה, שעבר מספר אירועים בריאותיים חמורים.
המחלוקת העיקרית בין הצדדים עסקה בצוואת אביה המנוח של החייבת ואשר קבע שהחייבת זכאית לרשת 1/5 מזכויותיו של האב המנוח בבית המגורים שהיה שלו, שבו עדיין חיה ומתגוררת אמה של החייבת, אך זאת רק לאחר שהאם תלך לעולמה.
הבנקים טענו שזכויותיה של החייבת בבית המגורים מכח הירושה העתידית של אביה מהוות "נכס בעל ערך" לפי סעיף 69י'3(א)(3) לחוק ההוצאה לפועל, וזאת משום שהחוק מגדיר את המונח נכס כ"לרבות זכות קיימת או עתידה" ועל כן לא ניתן לתת לחייבת צו הפטר.
החייבת טענה שהירושה העתידית שלה של זכויות אביה המנוח בבית אינה מהווה "נכס בעל ערך" לגבי סעיף זה וזאת מאחר שכל עוד אמה חיה, אין המדובר בנכס שניתן לעיקול או מימוש כיום, אלא רק בתאריך עתידי כלשהו ובלתי ידוע.
רשמת ההוצאה לפועל קיבלה את טענת החייבת וקבעה שלא ניתן לראות בזכויות מכח ירושת אחד ההורים, שמצווה על הזכויות בנכסים רק לאחר פטירת ההורה השני, כנכס בעל ערך הניתן למימוש לפי סעיף 69י'3(א)(3) לחוק ההוצל"פ.
כלומר, סעיף זה חל על זכויות שהחייבת כבר קיבלה בפועל ושניתן למימוש כיום, להבדיל ממצב שבו לחייבת יש זכויות מכח ירושה עתידית, שאותן היא תהיה זכאית לקבל בפועל רק לאחר אריכות ימיה של אמה.
עוד נקבע שקבלת כספים מכח ירושה, בעקבות פטירת הורה לאחר מתן ההפטר, גם אינה מחייבת או מצריכה מהחייב להפקיד כספים כלשהם כתנאי סף לקבלת הפטר.
בתיק ע"א 8488/18 זמירה משקל נ' עו"ד רונן בצלאל קבע בית המשפט העליון שלא ניתן לחייב את החייב להפקיד כספים לאחר מתן הפטר בעקבות אירוע שהתרחש לאחר מתן ההפטר בפועל.
לפיכך, ניתן להסיק מהלכה זו, מכח קל וחומר, שגם לא ניתן למנוע קבלת הפטר לחייב לפני שהתקיים האירוע שבעקבותיו צפוי החייב לקבל זכויות או כספים, ולכן לא ניתן לראות בירושה עתידית כנכס בעל ערך שניתן למימוש שקיים לחייב ואשר בגינו אין לתת לחייב הפטר או לדרוש ממנו להפקיד כספים כתנאי למתן ההפטר.
בנוסף קבעה הרשמת שבדיקת התקיימות ארבעת תנאי הסף לקבלת בקשה למתן צו הפטר סעיף 69י'3(א) לחוק ההוצל"פ, לרבות תנאי הסף שמתייחס לקיומם של נכסים בעלי ערך, נעשית בעת הליך מועד הגשת הבקשה ולא לאחריו.
ההליך אמור להיות ברור וודאי ולא ניתן להותיר "פתח" וסיכוי לפתוח את הדברים בעקבות אירועים שאינם תלויים בחייב במועד בלתי צפוי. החייב אינו אמור להישאר חשוף פן ההליך יבוטל כל ימי חייו.
כמו התנאי שמתייחס להיותו של החייב מוגבל באמצעים במשך 4 שנים, או התנאי שמתייחס לגובה החובות בעת הגשת הבקשה, כך גם התנאי שמתייחס לכך שלחייב אין נכסים בעלי ערך צריך להיבדק כיום, לפי מועד הגשת הבקשה ולא בעתיד, הקרוב או הרחוק.
העובדה שבצוואת אביה של החייבת מוזכרות זכויות שאותן היא תירש לאחר אריכות ימיה של אמה, אין משמעותה שכיום יש לה זכות ממשית כלשהי ובוודאי לא כזאת שניתנת לעיקול, למימוש ולמכירה. הזכות טרם התגבשה ולא ניתן לדעת מתי תתממש, ומה יהיה מצבה ביום העתידי האמור.
לפיכך, בעת בחינת בקשת חייב למתן הפטר, החייב נבחן במצבו כיום, הן מבחינת חובותיו והן מבחינת נכסיו וזכויותיו.
אכן, ככל שמדובר בזכות עתידית אותה זכאי החייב לקבל בתאריך קרוב מוגדר וברור, יתכן ויש לבחון כמה מוגדר וכמה קרוב התאריך שבו צפוי החייב לקבל את הזכות או הנכס, ויתכן ותוצאת ההכרעה תהיה שונה ממקרה למקרה, בהתאם לנסיבות.
מאידך, לא דומה זכות שצפויה להתקבל בעקבות תביעה שהגיש החייב ואשר במסגרתה הוא לקבל סכומי כסף גדולים בתאריך קרוב, לזכות לקבלת 1/5 מעזבון אב רק לאחר פטירת האם, מועד שהנו בלתי ידוע לאיש.
לפיכך, לא ניתן לעקל או לממש את הזכות העתידית הקיימת לחייבת כיום ולא ניתן להותירה באי ודאות ביחס לבקשתה למתן הפטר, כאשר הזכות לא התגבשה ואינה קיימת בפועל כיום. כיום, לחייבת אין נכס.
חייב שמגיש בקשה למתן הפטר, אינו צריך להיות חשוף לאורך שנים לאפשרות שיקרה מקרה שמזכה אותו בזכויות או בכספים, באופן שיסכן את ההפטר שלו ויביא לביטולו.
המטרה של מתן הפטר לחייב מוגבל באמצעים שעומד בתנאי הסף היא בדיוק הפוכה, לאפשר לו לצאת לדרך חדשה, ללא חובות העבר, ולצמוח בכל המובנים, כאשר אם מצבו הכלכלי ישתפר, מכל סיבה שהיא שאינה כוללת חוסר תום לב או הסתדרת מידע במהלך הליך ההפטר, יש לברך על כך ולא להקשות עליו.
התעשרות עתידית או מצב כלכלי עתידי שיכול להתרחש ולהתקיים אצל חייבים אינם דבר רע. להפך. חייב אינו חייב להישאר כזה לעד. ולחברה בכללותה יטב לו חייבים יצאו ממעגל החובות וממצב כלכלי קשה.
בהתאם לכך נקבע שירושתה העתידית של החייבת בזכויות אביה בבית המגורים אינה זכות הניתנת לעיקול, למימוש או למכירה ועל כן כיום, אין לה נכס בעל ערך, והיא עומדת בתנאי הסף שקבוע בסעיף 69י'3(א)(3) לחוק ההוצל"פ לצורך קבלת הפטר מכלל חובותיה בהוצאה לפועל.
עוד בנושא: