במהלך חודש אוגוסט 2015 פרסם משרד המשפטים את תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ה-2015, אשר נועד לחולל רפורמה מהותית בכל הקשור לאופן הטיפול והשיקום של יחידים וחברות שנקלעו לקשיים כלכליים ולא עמדו בתשלום חובותיהם.
התזכיר נכתב על ידי צוות המשפטנים של מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, בשיתוף ותיאום עם הכנ"ר, רשות האכיפה והגבייה, הנהלת בתי המשפט, רשות ניירות ערך, אגף התקציבים במשרד האוצר וגורמי ממשל נוספים.
מדובר בחוק חדש לחלוטין, מהפכה של ממש, שיוצר תהליך מובנה להליכי חדלות פירעון של חייבים יחידים, והליכי פירוק חברות, וכן מבטל את המצב המשפטי הנוכחי, אשר נוצרו טלאי על טלאי לאורך השנים, באמצעות תיקוני חקיקה רבים ופסיקה של בתי המשפט.
החוק נועד להסדיר פרעון חובות של חייב חדל פרעון קרי, חייב שאינו יכול לשלם חובותיו במועדם, על מנת להגיע לשלוש המטרות הבאות:
נכון להיום קיימות מספר בעיות עיקריות בכל הקשור לטיפול ושיקום ביחידים וחברות שקרסו כלכלית:
כתוצאה מכך יותר ויותר חברות כושלות, עובדים רבים מפסידים את מקומות העבודה שלהם, משקיעים חוששים להשקיע בחברות, וחייבים נשארים בתהליכי הוצאה לפועל ללא כל מוצא אמיתי וראוי.
לפיכך, הצעת החוק נועדה לחולל רפורמה עמוקה ושינוי מבני מהותי לשם פתרון בעיות אלו, בפרט לאור העובדה שבישראל קיימים כיום חובות בהיקף כולל של כ-40 מיליארד שקל בגין הליכי חדלות פירעון ופשיטת רגל.
התייעלות הרשויות
בתי המשפט, הכונס הרשמי ורשות האכיפה והגבייה יעבדו בצורה מתואמת ומסונכרנת.
תיקי חדלות פרעון של חברות ותאגידים ישארו תחת חסות בתי משפט מחוזיים, אולם תיקי חדלות פירעון של יחידים יועברו לאחריות בתי משפט השלום וכונס הנכסים הרשמי, אשר יקרא הממונה על חדלות הפירעון והשיקום הכלכלי.
לשם כך תיפתח בבית משפט השלום מחלקה ייעודית לטיפול בחייבים פרטיים, וכן תוקנה לכנ"ר סמכות מינהלית לניהול הליכי גבייה מהירים יחסית לחייבים, וזאת ללא צורך במעורבות בתי המשפט.
כמו כן, תינתן לכנ"ר ולרשמי ההוצאה לפועל תינתן סמכות לתת לחייבים חסרי אמצעים בעלי חובות נמוכים ופשוטים פטור מחובותיהם.
באופן זה, יתייעלו התהליכים, יסייעו בצמצום נטל הביורוקרטיה הקיימת, ויספקו שירות טוב יותר לחייבים.
השמת דגש על השיקום הכלכלי של החייב
לגבי חייב יחיד, הליכי חדלות הפירעון יתמקדו בשיקומו הכלכלי במידת האפשר, ומתוך תפיסה כי החייב אינו בהכרח עבריין, כי אם לעיתים הוא נקלע למצב ביש בעל כורחו ועל כן יש לסייע להשתקם כלכלית.
שיקומו הכלכלי של החייב זוקף את גבו, תורם לסביבתו האישית והכלכלית, משרת את טובת כלל הנושים, מסייע לכלכלת המשק, וכן מקדם גם ערכים חברתיים נוספים כגון סיוע לחלש, האמונה במתן הזדמנות שנייה וכדומה.
בהתאם לכך, חייב אשר יכנס למסלול של חדלות פירעון ידע בשלב מוקדם מאד מה התהליך אותו הוא מתבקש לעבור על מנת לזכות ולקבל הפטר חלקי או מלא של חובותיו. לחייבים תיבנה תכנית כלכלית מפורטת, ובאם הם יעמדו בה, הם יוכלו לצאת תוך זמן קצר יחסית לדרך חדשה, ללא הוצאה לפועל וללא חובות.
ההצעה כוללת גם אפשרות לחינוך פיננסי, על מנת להבטיח מתן כלים לחייבים שימנעו מהם לשוב על הטעות שהביאה אותם לחדלות הפירעון.
לגבי תאגידים, הצעת החוק קובעת כי עדיף לשקם חברות על פני פירוקן. לשם כך החוק בונה תשתית שמטרתה למנוע את קריסתם המלאה או החלקית של תאגידים, המביאה לתספורת חוב לנושים.
כל זאת, באמצעות יצירת הליכים מיוחדים המאפשרים לחברות להגיע להסדרי חוב בשלב מוקדם יחסית, לפני התמוטטות החברה, לצד הטלת חובות על הדירקטורים בחברות.
חלוקה צודקת יותר של כספי קופת החייב לשם הגדלת חלקם של הנושים הקטנים
הנושים הם הנפגעים העיקריים בהליכי חדלות הפירעון. לפיכך, תכליתם של הליכים אלו היא להגדיל את ערך נכסי החייב ולהקטין את הפגיעה שתיגרם לנושים כתוצאה מהליך חדלות הפירעון.
נכון להיום הנושים הקטנים, קרי הנושים הרגילים הלא מובטחים, כגון ספקים, אנשים פרטיים, ונושים נזיקיים שנפגעו ממעשיו של החייב, נאלצים לקבל רסיסים מכספי קופת החייב, שמתחלקים בעיקר בין המדינה והנושים אשר החובות כלפיהם מובטחים, שהנם לרוב בנקים ונושים חזקים אחרים.
לפיכך החוק יוצר חלוקה צודקת יותר של החוב בין הנושים השונים, על מנת להגדיל את החלק המגיע לנושים הקטנים.
לשם כך הצעת החוק מבטלת את העדיפות שניתנת למוסדות המדינה, רשות המיסים והביטוח הלאומי, בהחזרת כספי החוב ובמקביל מצמצמת את הסכומים המוחזרים לנושים המובטחים כך שהם יוכלו לגבות עד ל-75% מהסכום שנותר בקופת החייב / החברה ולא את מלוא הסכום.
כאמור, הצעת החוק פורסמה על ידי משרד המשפטים. נכון לחודש ינואר 2016 ולאחר ארבעה חודשים שניתנו לצורך קבלת הערות הציבור להצעת החוק, הובאה ההצעה לאישור ועדת השרים לחקיקה.
חדש: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ח 2018
