ביצוע צו עשה באמצעות ההוצאה לפועל

מערכת ההוצאה לפועל נועדה לצורך מימוש וביצוע פסקי דין אזרחיים, כאשר אותם פסקי דין מתחלקים לשני סוגים.

האחד הוא פסק דין אופרטיבי, כלומר פסק דין הקובע חיוב כספי בין הצדדים להליך המשפט והסוג השני הוא פסק דין מסוג עשה או במילים אחרות - צו עשה.

משמעותו של צו עשה היא הוראה לצד מסוים בהליך המשפטי, לבצע מעשה מסוים או לחלופין בדרך שלילית - אל תעשה - להימנע מלעשות מעשה מסוים.

בנוסף, צו עשה עשוי להיות צו המורה לצד מסוים בהליך המשפטי, להחזיר מצב לקדמותו.

לחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי אישי!

כמו לדוגמא, אם שכן בבניין מגורים הרס קיר, אזי ניתן לחייבו בפסק דין לבנות מחדש את הקיר, זאת אומרת להחזיר את המצב לקדמותו.

צו עשה יכול לבוא לידי ביטוי בהוראה של בית המשפט לצד מסוים, לפנות דירת מגורים אליה פלש ומנגד, צו אל תעשה עשוי לבוא לידי ביטוי בהוראה של בית משפט להפסיק למכור עותקים המפרים זכויות יוצרים של יצירה מסוימת מכוח חוק זכויות יוצרים.

צו עשה איננו מוגבל רק למערכת בתי המשפט האזרחית, אלא גם למערכת בתי הדין הרבניים ובתי הדין לעבודה.

צווי העשה המנויים בחוק ההוצאה לפועל, מתייחסים לבקשות למסירת נכסים, פינוי מושכר, ביצוע דוגמת בנייה והריסה ולעיתים רחוקות בית המשפט לענייני משפחה נעזר בלשכת ההוצאה לפועל לשם מימוש הסדרי ראיה.

בסעיפים 6 ו-7 לחוק ההוצאה לפועל, מצוינים התנאים לביצוע פסקי דין מסוג צו עשה. סעיף 6ג1 קובע כי בקשה לפינוי מושכר תוגש בתוך 15 ימים.

סעיף 6א קובע כי ניתן ככלל לבקש לדוגמא בקשה לביצוע פסק דין למסירת נכסים, בתוך 30 ימים.

סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל מאפשר להגיש בקשה לזירוז ביצוע פסק דין לפינוי מושכר בפרק זמן הנמוך יותר מ- 15 ימים, באישור רשם ההוצאה לפועל.

סעיף 61 לחוק ההוצאה לפועל, קובע כי אם בית המשפט הורה על מסירת נכס, אזי על ראש לשכת ההוצאה לפעול לתפוס את הנכס ולמסורו על פי דין.

סעיף 62 לחוק ההוצאה לפועל, מתייחס לאכיפה של פסקי דין על ידי בית המשפט לענייני משפחה והוא מקנה לרשם ההוצאה לפועל שלא לבצע הסדרי ראיה או הוראות אחרות הנוגעות לקטינים, במידה והוראות אלו תעשנה בעל כורחו של הקטין וזאת בשל הרגישות הרבה בנושאים אלו.

הסעיף החשוב ביותר, המהווה את הבסיס לקיומם של צווי עשה במסגרת ההוצאה לפועל, הוא סעיף 63 לחוק ההוצאה לפועל.

סעיף זה קובע כי אם בית המשפט הטיל על חייב או כל צד להליך לעשות מעשה, שאיננו מוזכר בסעיפים 61 ו-62 והמעשה יכול להיעשות בידי אדם מסוים, אז יורה רשם ההוצאה לפועל למנהל הלשכה, לבצע את אותו מעשה.

זוהי בעצם הוראה כללית המקנה כאמור לרשם ההוצאה לפועל את הסמכות הכללית לביצוע צווי עשה.

חשוב לציין כי הפסיקה קבעה כי ניתן לבצע פסק דין מסוג עשה במסגרת ההוצאה לפועל, רק כאשר פסק הדין ברור דיו, מפורש וניתן לאכיפה כמו בהליך ע"א 93\1193 תשל"ז השקעות בע"מ נגד עיזבון מיכאל שנקר המנוח.

קיראו בהרחבה: המסלול המיוחד לגביית מזונות בהוצל"פ

מימוש צו עשה - הפרוצדורה ושלבי ההליך

בהוצאה לפועל ישנם מספר שלבים לביצוע פסקי דין באופן כללי, כללים אלו רלוונטיים גם לביצוע צווי עשה ואל תעשה.

ראשית מגישים את פסק הדין לביצוע וממתינים במשך פרק זמן משתנה. לאחר מכן שולחים אזהרה לחייב. בחלוף האזהרה יש לשלוח לחייב התראה בטרם נקיטת הליכים.

לאחר ביצוע השלבים הללו, ניתן להתחיל בהליכי ביצוע כגון עיקול, תפיסת נכס, עיקול חשבון, עיקול רכב וכיוצא בזה. מנגד, החייב מחויב לבצע את פסק הדין באופן מיידי.

החייב רשאי לבקש צו תשלומים או איחוד תיקים ובנוסף הוא רשאי לבקש חקירת יכולת אשר בעקבותיה הוא יוכרז כחייב מוגבל באמצעים, על כל המשתמע מכך.

הליך הבקשה לצו עשה ולצו אל תעשה

המבקש ביצוע צו עשה יפנה ללשכת ההוצאה לפועל בתום שלושים ימים עם טופס מספר 803, בבקשה לביצוע פסק דין.

בטופס 803 יש למלא את פרטי החייב ואת פרטי המבקש הנקרא גם הזוכה, לרבות כתובת עדכנית ופרטי חשבון הבנק. ככל שמדובר בביצוע פסק דין מסוג צו עשה או אל תעשה, יש למלא בטופס גם תיאור תמציתי של פסק הדין, זאת להבדיל מביצוע פסקי דין כספיים.

לטופס יצורף פסק הדין המקורי או עותק בעל חותמת המעידה כי הוא נאמן למקור. במידה והמבקש מיוצג על ידי עורך דין, הרי שיש לצרף גם יפוי כוח כדין.

אם מדובר בתאגיד, יש לצרף אישור בהתאם לסוג ההתאגדות. אם מדובר באגודה שיתופית, יש לציין את סמל האגודה כפי שהוא מופיע במסמכי ההתאגדות. אם מדובר על חברה בע"מ אזי יצויין מספר הח.פ שלה אשר ניתן במקור על ידי רשם החברות, עם התאגדותה של החברה.

סכום האגרה לפתיחת תיק מסוג צו עשה עומד על סך של 174 ₪.

יש לציין כאמור, כי האמור מתייחס לצווי עשה ולא לפסקי דין שניתנו לפינוי מושכר, שאז ניתן להגישם בתוך 15 ימים. מה גם שלגבי פסקי דין לפינוי מושכר יש פרוצדורה נפרדת וברמה המשפטית הם אינם נחשבים כצו עשה, אלא כפרוצדורה ספציפית מכוח תקנות סדר הדין.

אם מנהל לשכת ההוצאה לפועל סירב לקבל את הבקשה לביצוע פסק דין, רשאי הזוכה לבקש ולהפנות את הבקשה להכרעה בפני רשם ההוצאה לפועל.

לאחר הליכי פתיחת התיק מוגשת אזהרה לחייב על ידי רשם ההוצאה לפועל או על ידי הזוכה אשר במסגרתה החייב יכול לבצע את פסק הדין או לטעון טענת פרעתי. לחלופין יכול החייב לבקש לעכב את ההליכים בהוצאה לפועל במידה והוא מעוניין לערער על פסק הדין.

ככל שפסק הדין לא מבוצע לאחר האזהרה, יש לשלוח התראה ולאחריה לנקוט בהליכי גבייה וביצוע.

יש לציין כי בהליכי ביצוע של צו עשה לא נותרות לחייב הרבה ברירות אלא לבצע את הנדרש ממנו, להבדיל מחיוב כספי בו החייב יכול לטעון בהוצאה לפועל כי הוא מתנגד לביצוע, במידה ומדובר במקרה של ביצוע שטר או שיש באפשרותו לבקש איחוד תיקים וכדומה.

ראשית, החייב רשאי להגיב לבקשת הביצוע ובמסגרת התגובה הוא אף יכול להעלות טענה לרשם ההוצאה לפועל, כי פסק הדין המקורי שניתן הוא איננו פסק דין מסוג צו עשה או שהוא לא ברור וכיוצא בזה ולבקש לסגור את תיק ההוצאה לפועל.

לדוגמא, כאשר מדובר בביצוע פינוי מושכר, החייב רשאי להגיש בקשה לביטול הצו ולהפנותה ללשכה שבה מתנהל התיק. לבקשה הוא יצרף טופס 839, שם יפורטו הנימוקים לכך ויימסרו פרטי החייב ופרטי הצדדים המעורבים. כמו כן החייב יכול גם לבקש לעכב את הפינוי.

בקשה כזו תוגש גם היא ללשכה בה מתנהל תיק ההוצאה לפועל, בליווי טופס 839. לבקשה מסוג זה יש לצרף תצהיר.

פתיחת תיק בהוצאה לפועל יכולה להיעשות כמובן גם על ידי תאגיד בין אם הוא עמותה, חברה או שותפות. לצורך ביצוע צו עשה יש לפנות להוצאה לפועל, במקרה שבו ניתן פסק דין המורה לאדם מסוים או תאגיד לבצע מעשה או להימנע מביצוע מעשה.

לא ניתן לאכוף צווי עשה כנגד המדינה בלשכת ההוצאה לפועל. במקרים כאלו, על המבקש יהיה לפנות למבקר המדינה או לבית המשפט שנתן את פסק הדין, בבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט.

אפשרות ערעור בתיקי עשה או אל תעשה

מי שנפגע מהליך ההוצאה לפועל או מצווים אשר ניתנו על ידי הרשם, במסגרת ביצוע פסק דין עשה רשאי לערער לפי העניין. למשל, על החלטה טכנית שלא לקבל בקשה לביצוע, אפשר לפנות לרשם.

בכלל זה, על כל החלטה שניתנת על ידי מנהל ההוצאה לפועל, ניתן לערער בפני רשם ההוצאה לפועל בתוך 3 ימים.

על הגבלות הניתנות על ידי רשם ההוצאה לפועל, ניתן לערער בפני בית משפט השלום בתוך 30 ימים. החלטות רשם ההוצאה לפועל בעניינים טכניים, ניתנות לערעור בפני בית משפט השלום, ברשות בתוך 15 ימים.

דוגמאות מתוך תיקי הוצאה לפועל

תיק הוצאה לפועל 03-11911-11-2 פלוני נגד פלוני, בין הצדדים התנהל סכסוך בבית משפט השלום על חלוקת קרקע. הוגש פסק דין לביצוע בהוצאה לפועל ורשמת ההוצאה לפועל דחתה את הבקשה מאחר ובנסיבות לא ניתן לבצע את צו העשה מאחר והוא איננו ברור.

בית המשפט פסק כי הצדדים צריכים לשתף פעולה בביצוע חלוקת הקרקע. הרשמת פסקה כי מושגית, חיוב לקיים שיתוף פעולה הנו חיוב רחב בהגדרתו ואיננו ברור דיו.

חיוב זה נתון לפרשנות אובייקטיבית וסובייקטיבית והקביעה באם נתקיים שיתוף פעולה ואם לאו, מחייבת טיעון, הוכחה והכרעה בפני ערכאה דיונית. דבר אשר מצריך בירור והכרעה שיפוטית מוסמכת ואיננו יכול להיעשות במסגרת המצומצמת של הליכי ההוצאה לפועל.

בתיק הוצאה לפועל 21-01717-12-8 פלוני נגד פלונית, הגישה זוכת מזונות בקשה לצו עשה בדמות הוראה למתן תשלומים לפי תחשיב שהיא ערכה.

רשמת ההוצאה לפועל דחתה את הבקשה. היא התייחסה לכלל האמור, לפיו פסק דין המורה על עשיית מעשה, הינו פסק דין שבמסגרתו הוראה לנקיטת פעולה על ידי צד מסוים.

כאשר הכוונה היא לפעולה שיכולה להתבצע על ידי רשם ההוצאה לפועל, זאת בהתאם לסעיף 63 לחוק ההוצאה לפועל המתואר לעיל.

במקרה זה, קבעה הרשמת כי פסק הדין אשר הוגש לביצוע בתיק זה אינו מורה על מעשה אותו על החייב לעשות ואינו מאפשר מינוי אדם אחר, חלף החייב, על ידי רשם ההוצאה לפועל, לשם מילוי הוראות פסק הדין, שכן ברור ונהיר הוא כי פסק הדין עוסק בחלוקת ממון בין בני זוג, חלוקה כספית גרידא.

לבסוף קבעה רשמת ההוצאה לפועל כי הליכי חלוקת רכוש בין בני זוג, צריכים להתבצע בבית משפט לענייני משפחה, בהתאם לסמכותו וייחודיותו.

שאלות לגבי מימוש צו עשה? חייג/י: 072-334-1001