בית המשפט הורה לבטל הגבלת חשבון בנק של חברה לאחר שהסתבר שהבנק התנהל באופן לא עקבי לגבי חריגות האשראי של החשבון, באופן לפיו היו מקרים בהם הוא כיבד שיקים ללא כיסוי, בצד מקרים שבהם הוא סירב לכבד שיקים כאלו.
בית המשפט קבע שיש לגרוע מרשימת השיקים שהובילו להגבלת החשבון רק את השיקים שסורבו עד למועד שבו הבנק הודיע לראשונה שהוא לא יכבד עוד שיקים ללא כיסוי, למרות שהוא המשיך גם לאחר מכן לעיתים לכבד שיקים בעת שחשבון הבנק של הלקוח חרג ממסגרת האשראי.
כך נקבע בפסק הדין החשוב בהליך עש"א 35917-07-16 דלתון תכנן וביצוע פרויקטים בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון.
פסק הדין עסק בחברה שעוסקת בתכנון וביצוע פרויקטים בתחום האלומיניום ואשר במהלך חודש יוני 2015 פתחה חשבון בנק בסניף קרית ביאליק של הבנק הבינלאומי הראשון, ללא מסגרת אשראי.
ביולי 2016 הגביל הבנק את החשבון לאחר שסורבו בו 11 שיקים עקב אי כיסוי מספיק. יצויין שחוק שיקים ללא כיסוי קובע שיש להגביל חשבון בנק אם סורבו בו עקב אי כיסוי לפחות 10 שיקים במהלך שנה.
החברה הגישה ערעור על הגבלת חשבון הבנק בעיקר בטענה שהבנק נהג לכבד שיקים שהוצגו בו לפירעון גם כאשר החשבון היה בחריגות אשראי, מאחר שהיא נהגה להפקיד בו כספים לכיסוי החריגה כבר באותו היום או תוך מספר ימים בודדים וזאת בתיאום עם הבנק.
לפיכך, טענה החברה, שהיה לה יסוד סביר להניח שהבנק יכבד גם את השיקים שסורבו על ידו, זאת לפי הסיפא של סעיף 10(א)(3) לחוק שיקים ללא כיסוי, שקובע שניתן לבטל הבאת שיק במניין השיקים שסורבו אם ללקוח היה יסוד סביר להניח שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו.
הבנק הכחיש את טענות החברה, וטען שהוא לא אישר לה חריגות אשראי באופן גורף, למעט מקרים בודדים שבהם החברה ביקשה לאשר לה חריגות אשראי, להן הבנק נעתר לפנים משורת הדין.
בית המשפט קבע שמדפי החשבון עולה שהוא עמד ביתרת זכות ברוב תקופת ניהולו, אך גם כאשר היו בו חריגות, החברה נהגה לכסות אותן כבר באותו היום או למחרת, ולעיתים אף מעבר לסכום החריגה.
אולם, דפי החשבון גם הראו שהבנק התנהל באופן לא עקבי כלפי החברה בכל הקשור לחריגות החשבון. במרץ 2016 שלח הבנק לחברה מכתב התראה לפיו הוא לא יכבד יותר שיקים אם לא תהיה מספיק יתרת זכות בחשבון.
עד למועד משלוח המכתב, כיבד הבנק 40 שיקים שנמשכו בחריגה. אולם, גם לאחר משלוח המכתב הוא המשיך לעיתים לכבד שיקים שנמשכו בחריגה ולעיתים סירב לכבדם, וחוזר חלילה, כך שבסך הכל הוא כיבד 59 שיקים שנמשכו בחריגה.
כלומר, התנהלות הבנק כלפי החברה היתה סלחנית, סבלנית ועם זאת גם לא עקבית. הבנק נהג פעמים רבות לאפשר לחברה חריגות אשראי למספר ימים, וזאת הן לפני והן לאחר שליחת מכתב ההתראה, תוך שהוא נותן לה את האפשרות לפעול לכיסוי יתרת החובה בחשבון.
ברוב המקרים גם היה מדובר במשיכת שיקים בסכומים קטנים ביחס לסכומים שהחברה הפקידה לצורך כיסויים.
בית המשפט קבע שהתנהלות זו של הבנק הביאה ליצירת יסוד סביר וציפייה לגיטימית אצל החברה שהבנק לא יסרב לכבד שיקים בחריגה.
עם זאת, בית המשפט גם קבע שהצפייה של החברה שהבנק יפעל על פי הנוהג שביניהם הייתה לגיטימית רק עד למועד שבו החל הבנק לראשונה לסרב לכבד שיקים ללא כיסוי, במרץ 2016.
נפסק כי מועד זה ואילך החברה היתה צריכה להניח שהבנק עלול לסרב לכבד שיקים נוספים שלה ללא כיסוי, ולא ניתן לומר שהתנהלותו הלא עקבית של הבנק הקימה לה יסוד להניח שהוא יכבד שיקים שלה בכל עת ובכל מצב של יתרה.
נקודת המוצא הינה שניהול תקין של חשבון הבנק, לרבות הצורך לדאוג לתזרים מזומנים ויתרה מספקת שתכסה שיקים עתידים לפירעון, מבעוד מועד, ולא בדיעבד, הנם באחריותה הבלעדית של החברה.
לפי הפסיקה, קיומם של ביטחונות בחשבון, לרבות שיקים דחויים בעלי זמן פירעון סמוך למועד השיקים שסורבו, אינו מחייב את הבנק לכבד שיקים שהוצגו בחריגה ממסגרת האשראי בחשבון.
בהתאם לכך הורה בית המשפט לגרוע מרשימת השיקים שהובילו להגבלת חשבון הבנק רק שני שיקים שסורבו לפני שיגור מכתב ההתראה של הבנק, אולם די היה בכך כדי לבטל את הגבלת החשבון של החברה.
קריאה נוספת: ביטול הגבלת חשבון בשל הפרת נוהג על ידי הבנק
