בית משפט השלום בחיפה הורה על מתן צו שיקום כלכלי לעורך דין עצמאי שצבר חובות כספיים בסך של כ-340,000 ₪ עקב השקעות פזיזות בבורסה לניירות ערך, שגרמו לו להפסדים ניכרים. כך נקבע במסגרת ההחלטה בהליך חדל"פ 46945-12-19 מ.ד. נ' הממונה על הליכי חדלות פרעון ושיקום כלכלי.
בסקירה המפורטת והחושבה שלפניך נסביר את הנסיבות שהובילו למצבו של עורך הדין והרציונל שמאחורי החלטת בית המשפט לאפשר ולהורות על שיקומו הכלכלי בהתאם לחוק חדלות פירעון.
תיק זה עסק בחייב שהנו עורך דין בן 52, שניהל משרד עורכי דין עצמאי בין השנים 2009–2018.
במהלך השנים 2017–2018 הרוויח החייב הכנסה של כ-6.5 מיליון ₪ במסגרת שכר טרחה עבור ניהול תיק עיזבון מורכב.
במהלך אותה תקופה הוא בחר להשקיע חלק לא מבוטל מהכספים הללו בבורסה לניירות ערך באופן פזיז שגרם לו להפסדים בשיעור ניכר ולמצוקה כלכלית, בעטיים נאלץ לסגור את משרדו.
החייב החל לעבוד במרץ 2019 כעורך דין שכיר במשרד עורכי דין אחר ולמשך כשנה, אולם הוא הוצא לחל"ת באפריל 2020 עקב המגפה הכלכלית שבחסות הקורונה, מאז הוא מתקיים מקצבת אבטלה בסך של 7,500 ₪ לחודש.
בנוסף לכך, ביוני 2020 פקעה חברותו בלשכת עורכי הדין בעקבות הליכי חדלות הפירעון שלו ומאז גם נמנע ממנו מלעסוק בעריכת דין.
היקף תביעות החוב שהוגשו כנגד החייב ואושרו על ידי הנאמן עמד על סך של כ-340,000 ₪.
בא כוח הממונה על הליכי חדלות הפירעון הציע תוכנית שיקום כלכלי לחייב לפיה הוא יוסיף לקופת הנושים שלו 113,400 ש"ח שישולמו ב-42 תשלומים הדרגתיים, כך שבחצי השנה הראשונה הם יעמדו על 900 ₪ ולאחר מכן הם יעלו ל-3,000 ש"ח.
בנוסף, יהיה עליו להוסיף לקופה את מימוש כספי קרן ההשתלמות וקופות הגמל שלו בסכום משוער של כ-60,000 ₪, בכפוף למועד הנזילות ושיעור המס שחל לגביהם.
אולם, החייב התנגד לתוכנית השיקום שהוצעה לגביו וביקש לקבל הפטר מיידי.
בין היתר, טען החייב שתקופת התשלומים של התוכנית ארוכה ללא צידוק ב-6 חודשים מזו שנקבעה בסעיף 163 לחוק חדלות פירעון ואילו סכומי התשלומים חושבו לפי נוהל של הממונה בשם "אמות מידה לקביעת תשלום חודשי לחייב", שאינו מחייב את בית המשפט.
עוד טען החייב שהתוכנית מתעלמת מהעובדה שכבר שילם חלק מהחוב לנושיו וכן ממשבר הקורונה ואובדן משלח ידו עקב פקיעת חברותו בלשכת עורכי הדין.
בית המשפט דחה את טענות החייב והחליט לאשר את תוכנית השיקום שהוצעה לגביו, בנימוק שמדובר בתוכנית שמאזנת בין שתי מטרותיו העיקריות של חוק חדלות פירעון, מצד אחד שיקומו הכלכלי של החייב ומצד שני השאת התמורה שתתקבל לנושים.
בית המשפט קבע כי צו התשלומים המדורג הינו ראוי, מאחר שהוא מתחשב בתקופת ההסתגלות שנדרשת לחייב על מנת להתחיל לעבוד בעיסוק שונה עקב פקיעת חברותו בלשכת עורכי הדין וזאת לאור כישוריו הנוספים כבעל תארים ראשונים במדעי הרפואה ומנהל עסקים.
בהתאם לכך נקבע פוטנציאל השתכרותו החודשית על סך של 11,000 ₪.
מנגד, קבע בית המשפט שהוצאותיו של החייב במהלך תקופת הליכי חדלות הפירעון בסך של כ-9,000 ₪, לרבות עקב מגוריו לבדו בשכירות בדירה של 5 חדרים ושימוש עד לאחרונה ברכב פג'ו משנת ייצור 2019 שנרכש באמצעות הלוואה, חורגות מגדר הסביר בהתחשב בירידה בהכנסתו והיותו נתון בהליכי חדלות פירעון.
בניגוד לטענת החייב, מטרת ההליכים אינה לפטור אותו ממירב חובותיו, אלא להובילו לשיקום כלכלי תוך מקסום יכולתו לפרוע את חובותיו, דבר שמחייב את צמצום הוצאותיו.
ניתן להשתמש בנוהל הממונה לקביעת תשלום חודשי לחייב כאחד הכלים לקביעת גובה ההוצאות הסביר של החייב וגובה תשלומיו החודשיים במסגרת הליכי חדלות הפירעון.
אמנם, אין מדובר בנוהל שמחייב את בית המשפט, אולם בהיעדר תקנות לפי סעיף 162(ב) לחוק ניתן להשתמש בו לצורך זה מאחר שהוא מהווה בסיס שוויוני, אחיד וסביר במגבלות הקיימות.
בהתאם לכך נקבע שחישוב הסכום הבסיסי למחייה בכבוד של החייב בהתאם לנוהל, בהתחשב בכך שהוא גר לבדו אך נושא במשמורת משותפת על בתו הקטינה, צריך להיות בסך של 5,000 ₪ לחודש ועל כן לא תהיה לו כל מניעה לעמוד בצו תשלומים שוטף בסך של 3,000 ₪ לחודש.
עוד נקבע שתקופת התשלומים של החייב תעמוד על 42 חודשים, למרות שהיא ארוכה ב-6 חודשים מתקופת 36 החודשים / 3 שנים שקבועה בסעיף 163 לחוק, מאחר שהסעיף מאפשר הארכת תקופה זו וזאת לאור אופן התנהגותו של החייב.
התנהגות זו התבטאה בהשקעתו הפזיזה של הכספים בבורסה שהובילה ליצירת חובותיו וכן ברמת המחייה הגבוהה שהוא המשיך לנהל גם לאחר ששקע בחובות ונכנס להליכי חדלות הפירעון, ומבלי שהוא הפנים את משמעות הנושא.
בסיכומו של דבר הורה בית המשפט על מתן צו לשיקום כלכלי לחייב, תוך קביעה שהוא יהיה זכאי לקבל הפטר בהתאם לחוק חדלות פירעון במידה שהוא יעמוד בו.
קריאה נוספת: מבחן כושר ההשתכרות של החייב - כך יקבע התשלום החודשי!
