בית המשפט המחוזי בחיפה אישר, באופן חריג ולפי סעיף 87 לחוק חדלות פירעון, הסדר נושים לשתי חברות חדלות פירעון וזאת למרות היעדר רוב תומך מקרב הנושים שלהן. כך נקבע בפסק הדין החשוב שניתן בהליך חדל"ת 6439-07-21 מיסטר מילק בע"מ נ' הממונה על חדלות פירעון.
בסקירה שלפניך נסביר את חשיבותו הרבה של פסק הדין כלפי חברות שנקלעו לחובות כספיים גבוהים, שהובילו להליכי חדלות פירעון.
תיק זה עסק בחברה משפחתית שנוסדה בנובמבר 2015 על ידי שני אחים, שגם שימשו כערבים לחובות החברה, ועסקה ברכישה והפצה של מוצרי מזון ללקוחות מוסדיים ופרטיים.
בשל מגיפת הקורונה והתמוטטות האח שהיה בעל השליטה בחברה, נקלעו החברה וחברה שקשורה אליה למשבר כלכלי, ולצבירת חובות עתק בסך של יותר מ-10 מיליון ₪, מתוכם חוב בסך של כ-1.3 ₪ כלפי הבנק הבינלאומי הראשון.
בחודש יולי 2021 הגישה החברה בקשה למתן צו לפתיחת הליכים והפעלתה לשיקום כלכלי. החברה קיבלה צו להקפאת ההליכים נגדה, נגד החברה הקשורה והאחים - הערבים. במקביל מונה לחברה נאמן לפי סעיף 24 לחוק חדלות הפירעון.
בהתאם להסכמת הנושים וב"כ הממונה על חוק חדלות הפירעון, סוכם שהנאמן יפעל למכירת פעילות החברות, אולם ההצעה הטובה ביותר שהוא קיבל עבור רכישת פעילות החברות עמדה על סך של 175,000 ₪ בלבד.
החברות והאחים גיבשו הצעה להסדר נושים לפיו ישולם לנושיהם סך כולל של 800,000 ₪, באופן לפיו הסך של 175,000 ₪ עבור רכישת פעילות החברות ישולם לבנק הבינלאומי הראשון, לאחר כיסוי החובות בדין קדימה לרשויות המדינה ואילו האחים יוסיפו סך של 625,000 ₪ מכיסם הפרטי לצורך תשלום לשאר הנושים שלהם הם ערבים באופן אישי.
הצעת הסדר הנושים לא זכתה לרוב הדרוש לפי סעיף 85 לחוק חדלות פירעון, בשל התנגדות רוב הנושים ובראשם הבנק הבינלאומי הראשון וזאת בעיקר בטענה שניתן יהיה להשיג סכום גדול יותר לפירעון החובות אם החברות תפורקנה ונכסיהן יימכרו במסגרת הליכי הפירוק ויינקטו הליכי חדלות פירעון אישיים כנגד האחים.
הנאמן וב"כ הממונה סברו כי למרות שהצעת הסדר הנושים לא זכתה לרוב הדרוש לשם אישורה, יש לאשר אותה לפי הוראות סעיף 87 לחוק חדלות פירעון, מאחר שהצעת ההסדר הנה האפשרות הטובה ביותר עבור הנושים, לרבות ביחס לחלופה של פירוק החברות ונקיטת ההליכים כנגד האחים.
סעיף 87 לחוק חדלות פירעון מקנה לבית המשפט את הסמכות לאשר הצעה שלא אושרה ברוב הנושים הדרוש אם הוא שוכנע שההצעה הוגנת וצודקת ביחס לכל נושה שלא אישר אותה וזאת לפי מספר פרמטרים.
בית המשפט דן בטענה זו בהתאם לפרמטרים שנקבעו בסעיף 87 לחוק ושאותם יש לבחון כתנאי לאישור הסדר שלא קיבל את רוב הנושים הדרוש ובין היתר הגיע למסקנות הבאות.
ראשית, סעיף 87 לחוק קובע שיש לשקול האם כדאי לבצע הערכת שווי של החברות כדי לבחון האם ההסדר המוצע עדיף על מכירת נכסיהן במסגרת הליכי פירוק.
במקרה דנן כבר הוסכם שבמקום לבצע הערכת שווי החברות, עדיף להזמין הצעות לרכישת החברות, כאשר ההצעה הגבוהה ביותר שהתקבלה עמדה על סך של 175,000 ₪ וזאת למרות המאמצים שהנאמן השקיע לצורך איתור רוכשים.
מכאן נובע, איפוא, שהצעת הרכישה הנ"ל מגלמת ממילא את השווי הריאלי של החברות ולכן אין צורך או סיבה לערוך הערכת שווי מיותרת שלהן.
שנית, סביר כי חלופת פירוק החברות ומכירת נכסיהן, במקביל לנקיטת הליכי חדלות פירעון אישיים כנגד האחים, לא תניב לנושים תמורה גבוהה יותר מאשר הצעת ההסדר, שכן נכסי החברות כוללים בעיקר יחידות קירור מיושנות שלא שוות הרבה ושהנאמן ממילא לא הצליח למכור אותן עד כה, חרף מאמציו.
גם נקיטת הליכי חדלות הפירעון האישיים כנגד האחים לא יניבו תמורה גבוהה יותר מהצעת ההסדר. זאת, לאור מצבו הרפואי הקשה של האח בעל השליטה, שנעדר כיום כל כושר השתכרות ועל כן סביר להניח שהוא יזכה להפטר מיידי לפי חוק חדלות פירעון.
לאח השני יש אמנם כושר השתכרות, אולם הוא נמוך בהרבה מזה הנטען על ידי הבנק, וסביר להניח שאם יינקטו נגדו הליכי חדלות פירעון, הם ימשכו לאורך מספר שנים ובכל מקרה לא יניבו סכום גדול יותר מהסכום שהוא הציע במסגרת הצעת הסדר הנושים.
לאור האמור לעיל, הגיע בית המשפט למסקנה לפיה הצעת הסדר הנושים הינה האפשרות הטובה ביותר עבורם מבחינת השאת פירעון החובות כלפיהם ואישר אותה לפי סעיף 87 לחוק, חרף היעדר רוב תומך מקרב הנושים.
בית המשפט המחוזי מצא לנכון לציין בהחלטתו שראוי היה להביא בחשבון גם את הנסיבות האישיות החריגות של האח בעל השליטה בחברה ושניתן היה לצפות מהבנק, לאור העובדה שסכום החוב כלפיו אינו מפליג, שהוא היה שוקל גם שיקולים ערכיים ומוסריים לגבי ההסדר.
קריאה נוספת: איך מגיעים להסדר מול הבנק ללא הליך משפטי?
