בחינת טענת כשלון תמורה וכשלון תמורה חלקי בלתי קצוב

כיצד מוכיחים טענת כשלון תמורה ומה ההבדל בין כשלון תמורה חלקי לכשלון תמורה מלא? שאלות אלו עולות לדיון לעיתים קרובות בפני רשמים בלשכות ההוצאה לפועל ברחבי הארץ, כמו גם בפני שופטי בית המשפט, בעת דיונים לאחר הגשת התנגדות לביצוע שטר.

הפסיקות בנושא רבות ומגוונות ולרוב תלויות בנסיבות של כל תיק וכל דיון משפטי, כפי שניתן יהיה להבין מתוך הסקירה המעניינת שלפניך.

כאשר מוגשת בקשה לביצוע צ'ק בפני לשכת ההוצאה לפועל, אחת מטענות ההגנה המקובלות כלפי בקשה זו הנה טענת כשלון תמורה. משמעות טענת כשלון תמורה הנה שהתמורה שהיתה אמורה להתקבל בגין הצ'ק לא התקבלה בפועל ועל כן אין לפרוע את הצ'ק.

נטל ההוכחה לגבי טענת כשלון התמורה מוטל על מי שטוען אותה כלומר, על הנתבע.

בהקשר זה יש להבדיל בין כשלון תמורה מלא, כשלון תמורה חלקי וכשלון תמורה חלקי בלתי קצוב. לאור מורכבותם היחסית של המונחים המשפטיים והדקויות הקריטיות בין סוגי כשלון התמורה, בהחלט מומלץ לפעול תחת ייצוג משפטי של עורך דין מומחה בתחום ההוצאה לפועל, בעת הגשת התנגדות לביצוע צ'ק.

לשם ההמחשה, נניח שהמוכר התחייב לספק ללקוח סחורה מסויימת:

• אם המוכר לא סיפק ללקוח כלום, מדובר בכשלון תמורה מלא. במקרה זה לא צריך כלל לחשב את הנזק ללקוח, מאחר שהוא ברור ומובן מאליו.  
• אם המוכר סיפק ללקוח רק חלק מהסחורה, מדובר בכשלון תמורה חלקי. במקרה זה צריך לחשב את הנזק שנגרם ללקוח, אולם אין מדובר במשימה מורכבת, מאחר שמדובר בנזק קצוב, כלומר, נזק שניתן לחישוב באופן אריתמטי פשוט, ללא צורך בביצוע אומדן והערכת מומחה.
• אם המוכר סיפק ללקוח את הסחורה, אבל באיכות שונה ממה שסוכם בין הצדדים, מדובר בכשלון תמורה חלקי בלתי קצוב. במקרה זה משימת חישוב הנזק הנה כבר מורכבת, מאחר שמדובר בנזק בלתי קצוב כלומר, נזק שמצריך אומדן והערכה לצורך קביעת היקפו וזאת להבדיל מחישוב אריתמטי פשוט.

לפי הפסיקה, רק טענות כשלון תמורה מלא וכשלון תמורה חלקי קצוב יכולות לשמש כטענות הגנה טובה בתביעה שטרית כלומר, כנגד בקשה לביצוע צ'ק.

במקרה כזה תינתן למי שטוען אותה רשות להתגונן והתביעה תנוהל בבית המשפט עד להכרעתה.

מנגד, טענת כשלון תמורה בלתי קצוב, לא תשמש כטענת הגנה בתביעה שטרית, גם לא בין צדדים קרובים ולא תינתן רשות להתגונן בגינה, מאחר שעל מי שטוען אותה לפרוע את הצ'ק, תוך שהוא זכאי להגיש בגינה תביעה כספית בגין עסקת היסוד, כלומר, החוזה שנכרת בין הצדדים.

כשלון תמורה מלא, חלקי או חלקי בלתי קצוב: עמדת בית המשפט

במסגרת פסק הדין בהליך תא"מ 32628-02-18 מגדה טאהא נ' שטיכמוס נדל"ן בע"מ, שהתנהל בפני בית משפט השלום בכפר סבא, נדון מקרה שהועלתה בו טענת כשלון תמורה.

תיק זה עסק בחברת בניה שהתקשרה עם קבלן לביצוע עבודות פיתוח באתר בניה שלה ואשר שילמה לו תשלום ראשוני עבורן בסך של כ-33,000 ₪, אולם לאחר מכן היא ביטלה צ'ק דחוי בסך של 70,000 ₪ שהיא נתנה לו לקראת סיום העבודות.  

הקבלן הגיש בקשה לביצוע הצ'ק בפני לשכת ההוצאה לפועל ועם הגשת התנגדות לביצוע הצ'ק מטעם החברה, הועבר התיק לבית משפט השלום.  

החברה התגוננה בטענה שהקבלן ביצע את העבודות באופן שנפלו בהן ליקויים חמורים, כך שמדובר בעבודות שלא בוצעו כלל מבחינתה, ועל כן היא ביטלה את הצ'ק כדין. לכאורה, משתמע מטענה זו שהחברה טוענת לכשלון תמורה מלא.

הקבלן טען שהליקויים שהתגלו לגבי עבודות הפיתוח שלו נגרמו באשמת החברה עצמה וזאת עקב חפירות שהיא ביצעה באתר הבניה.

לדבריו, בהתאם לסיכום בינו לחברה, הוא תיקן את הליקויים שהתגלו בעבודות שביצע וזאת כנגד קבלת צ'ק דחוי בסך של 70,000 ₪, אולם החברה ביטלה צ'ק זה בדיעבד ושלא כדין.

בתגובה טענה החברה שהיא הבהירה לקבלן מראש כשהיא מסרה את הצ'ק דחוי, שהיא תבטל אותו אם הקבלן לא יבצע את התיקונים לשביעות רצונה ומאחר שהוא לא ביצע את התיקונים לשביעות רצונה, הצ'ק בוטל על ידה כדין.

טענת החברה הנה למעשה טענת כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב

בית המשפט קבע שטענת החברה הנה למעשה טענת כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב, מאחר שהיא מאשרת שהתובע ביצע את העבודות, אולם היא טוענת שהוא ביצע אותן שלא בהתאם למוסכם ביניהן.

בפסק הדין נכתב כי בפסיקה נקבע שכשלון תמורה חלקי מתרחש כאשר המוכר מספק רק חלק מכמות הסחורה המוסכמת, או שהוא מוסר סחורה שאינה מתאימה באיכותה למה שהוסכם בין הצדדים, וכי כאשר מדובר בטענות בדבר טיב הסחורה שסופקה, להבדיל מהכחשת קבלתה, אזי מדובר בכשלון תמורה חלקי בלתי קצוב.

עוד ציין בית המשפט את ההלכה לפיה טענת כשלון תמורה חלקי לא קצוב לא מהווה טענת הגנה שטרית טובה, אף לא בין צדדים קרובים וזאת כפי שנקבע בהליך ע"א 82/81 דו עץ בע"מ וייסנברג ובהליך ע"א 366/89 פיין אלומיניום נ' די מטל א.ג. חברה זרה.

מתי כשלון תמורה חלקי יוגדר ככשלון תמורה מלא?

עם זאת, בית המשפט גם הוסיף והבהיר שבפסיקה גם נקבע שכאשר מדובר במוצר ששונה באופן יסודי ומהותי מהמוצר שהוזמן, אזי אין המדובר בכשלון תמורה חלקי, אלא בכשלון תמורה מוחלט, וזאת גם אם למוצר שהתקבל בפועל יש שווי כלכלי כלשהו, כך שהלקוח יכול למכור אותו בשוק ולקבל תמורה כלשהי עבורו.

מדובר, למשל, במקרים בהם סופקו ללקוח מוטות ברזל שהיו קצרים או ארוכים מהמידה שהוזמנה, או שסופקו לו מוטות עץ במקום מוטות ברזל, או במקרה שבו סופקה ללקוח מערכת מחשוב ללא חלק מהפונקציות שהיא היתה אמורה לכלול, ושהיוו חלק יסודי מהעיסקה. בכל המקרים הללו מדובר למעשה בכשלון תמורה מלא.

לאור האמור לעיל, הגיע בית המשפט למסקנה שגם אם טענת החברה נכונה, עדיין מדובר בטענת כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב, שאינה מגיעה לכדי כשלון תמורה מלא, מאחר שאין מדובר באי התאמה יסודית בין העבודות שהוזמנו לעבודות שסופקו בפועל. לפיכך, טענת החברה אינה מקימה טענת הגנה שטרית, ולא ניתן לתת לה להתגונן באמצעות טענה זו.

יחד עם זאת, מאחר שמדובר בצדדים קרובים לשטר / צ'ק, אזי לפי הפסיקה, דינו של שטר הנו כדין חוזה, כך שמי שמשך את הצ'ק יכול להתגונן בתביעה שטרית גם באמצעות טענות שנוגעות לחוזה ועסקת היסוד שביניהם, כגון טענת קיזוז.

ואמנם, החברה במקרה דנן גם טענה טענת קיזוז, בשל עלות תיקון הנזקים שנגרמו לה לטענתה על ידי הקבלן, אולם היא לא הציגה כל ראיות לפיהן היא תיקנה את הנזקים הללו, ומה היתה עלות התיקונים, כך שיש לדחות גם טענה זו.

בהתאם לכך התקבלה בקשת התובע לביצוע הצ'ק ובית המשפט הורה על שפעול ההליכים בתיק ההוצאה לפועל שהוא פתח כנגד החברה.

עוד בנושא: לא ניתן לנכות שיקים שנמסרו על תנאי