צו ההפטר במסגרת הליך פשיטת הרגל נועד למחוק את כל יתרת החובות ברי-התביעה של החייב שטרם נפרעו, ומשכך, ברור מדוע הוא מהווה את משאת נפשו של החייב בהליך זה.
יחד עם זאת, סעיף 69 (א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980, מסייג את ההפטר בכך שהוא קובע שלושה סוגים של חובות אשר ההפטר לא יחול עליהם
יובהר כי המדובר גם בחוב מזונות שהתגבש מול המוסד לביטוח לאומי, במקרה שהמוסד שילם את המזונות במקום החייב שסירב לשלמם, וזאת בהתאם לחוק המזונות (הבטחת תשלום) התשל"ב 1972.
לגבי חוב מזונות קובע סעיף 69 (א)(3) לפקודה כך: "חבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה".
כלומר סעיף 69(א)(3) לפקודה קובע כי חוב המזונות יוחרג מצו ההפטר, אך עם זאת המחוקק העניק לבית המשפט מרחב של שיקול דעת לעניין ההפטר מחבות זו ואופן ישומו. לפיכך, הכלל שהתגבש בפסיקה בעניין זה קובע כי צו ההפטר אינו חל על חוב מזונות, אלא אם בית המשפט קבע אחרת.
במשך שנים ארוכות בתי המשפט המחוזיים שדנו בתיקי פשיטת רגל לא נהגו לעשות שימוש בסמכותם לפי סעיף זה, כך שחייבים אשר ביקשו מהם להחיל את צו ההפטר שלהם גם על חוב המזונות, הופנו על ידם לבתי המשפט לענייני משפחה.
אולם מצב זה השתנה עת נקבע על ידי בית המשפט העליון במסגרת הליך רע"א 3050/12 גמזו נ' ישעיהו כי הסמכות למתן הפטר לחוב מזונות הנזכרת בסעיף 69(א)(3) לפקודה מוקנית אף היא לבית המשפט המחוזי שדן בתיקי פשיטת רגל וכי אין בסמכותו להעביר סמכות זו לבית המשפט לענייני משפחה.
קביעה זו נומקה בטעמים שונים וביניהם הרצון לרכז את מירב ההליכים בבית משפט אחד, איזון האינטרסים שבית משפט של פש"ר מפקח עליהם במסגרת ההליך, והעובדה כי על בית המשפט של שדן בהליכים לשקול שיקולים שונים ביחס לחוב המזונות אשר לוקחים בחשבון גם את אינטרס הנושים, להבדיל מן האינטרס המצוי במישור שבין החייב לבין הזכאים למזונות.
קראו בהרחבה: האם ניתן לקבל הפטר מחוב שנוצר עקב ערבות לתשלום מזונות?
בעקבות פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט העליון בהליך רע"א 3050/12 דלעיל, חזר הדיון בסוגיית ההפטר מחוב המזונות של החייב, פרופ' יוסף גמזו, לבית המשפט המחוזי שדן בתיק פשיטת הרגל שלו, במסגרת הליך פש"ר 1253/06 גמזו נ' הכנ"ר.
בפסק דינו, פירט בית המשפט המחוזי את השיקולים השונים המנחים אותו בדיון בסוגיה זו, ואשר יש לאזן ביניהם.
מצד אחד יש לשקול אינטרס הנושים לקבל את כספיהם.
מצד שני יש לשקול את החשיבות שבפתיחת דף חדש בחיי החייב, בדיקת נסיבותיו האישיות, כגון מצב בריאותי וכלכלי קשה, ובדיקת תום ליבו, וזאת הן לגבי אופן היווצרות חובותיו לפני נקיטת הליכי פשיטת הרגל, והן לגבי התנהגות החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל שלו.
בנוסף יש לאבחן בין חוב מזונות שוטף לבין חוב מזונות עבר, כאשר יש בחלוף הזמן כדי להפוך את חוב המזונות לחוב רגיל, אשר איננו נושא יותר את האופי המיוחד והקפדני אשר מאפיין חוב מזונות ואף להקהות את עוקצו של חוסר תום בלב ביצירת החובות או בהתנהלות ולרפא פגם זה.
פסק הדין של בית המשפט המחוזי אושר על ידי בית המשפט העליון במסגרת הליך ע"א 6456/13 ישעיהו נ' גמזו.
במסגרת רע"א 7940/13 קצקה נ' הכנ"ר דן בית המשפט העליון בבקשה למתן הפטר לחייב מחוב מזונות קטינים אשר התגבש מול המוסד לביטוח הלאומי, מאחר שהביטוח הלאומי שילם את מזונות ילדי החייב, לאחר שהחייב לא שילם להם אותם.
עקב כך, ביקש המוסד לביטוח לאומי לבצע קיזוז חודשי בשיעור של 10% מקצבת הנכות לה זכאי המבקש מדי חודש.
בית המשפט העליון החליט להעניק לחייב הפטר מלא מהחוב כלפי המוסד לביטוח לאומי וזאת בעיקר נוכח נסיבותיו האישיות של החייב, תוך שהוא נותן דעתו לגילו של חוב המזונות.
בפסק הדין נכתב כי תיק ההוצאה לפועל נפתח לפני כ-30 שנה, גילו של הזכאי למזונות שהנו כבן 34, גילו של החייב אשר עמד על 62, מצבו הרפואי של החייב אשר מוכר על ידי המדינה כנכה 100%, מצבו הכלכלי החמור, כאשר החייב מתקיים מקצבת נכות בגובה של כ-2,500 ₪ בלבד ולאחר קיזוז ביטוח בריאות, שהנו סכום הנמוך אף מקו העוני לאדם בודד.
כמו כן נלקחה בחשבון העובדה לפיה במסגרת הליכי פשיטת הרגל כבר קיבל המוסד לביטוח לאומי דיבידנד בסך של 10,000 ₪.
יחד עם זאת יש לזכור כי הכלל הוא שאין להחיל את צו ההפטר גם על חוב המזונות וכי רק במקרים נדירים וחריגים יחול ההפטר גם על צו המזונות.
מקרה חריג כזה נדון לדוגמא במסגרת הליך פש"ר 1308-01-11 מ.ו. נ' מיכה צמיר (נאמן) אשר התנהל בפני בית המשפט המחוזי. תיק זה עסק בבקשת חייב לתת לו הפטר גם על חוב מזונות קטינים בסך של 200,000 ₪ אותו הוא חב כלפי המוסד לביטוח לאומי.
המדובר היה בחייב בן 64, גרוש ואב לארבע ילדים בגירים בגילאי 30-42, אשר תיק ההוצאה לפועל נפתח נגדו בשנת 1990 וכן בעל מצב בריאותי בכי רע, בהיותו בעל נכות רפואית צמיתה בשיעור של 29% עקב בעיות לב ולחץ דם.
הכנסתו של החייב הסתכמה בסך של כ-2,000 ₪ לחודש בגין הבטחת הכנסה. מעבר לכך מאחר שהוא פוטר מעבודתו ולאור גילו ומצבו הרפואי הוא התקשה למצוא עבודה חדשה.
המוסד לביטוח לאומי התנגד לבקשה מכמה טעמים שונים.
ראשית, מתן הפטר מחוב מזונות יפגע הן באינטרס הזכאים למזונות, כאשר לעיתים קרובות דמי המזונות הנם נדבך חשוב ואף עיקרי בפרנסתם, והן בתכלית הסוציאלית של חוק המזונות (הבטחת תשלום) התשל"ב 1972, מקום בו חוב המזונות נצבר כלפי המוסד לביטוח לאומי מכוח חוק זה.
שנית, מתן הפטר מהחוב כאמור יעודד חייבים להתחמק מתשלום המזונות ובכך למעשה תיפגע בעקיפין קופת המדינה, מאחר שהיא תהפוך היא לממן קבוע של החייבים הנמנעים מתשלום מזונות התלויים בהם.
יוער כי לפי הערכות המוסד לביטוח לאומי, חובם של חייבים למוסד לביטוח לאומי בגין תשלום מזונות עומד על סך של 4.8 מיליארד ₪. שלישית, חייב שאינו מסוגל לשלם את חוב המזונות, יכול לפנות ללשכת ההוצאה לפועל בבקשה לקבוע תשלום ההולם את יכולתו להחזר החוב.
לעומת זאת, הנאמן על נכסי החייב וכן הכנ"ר סברו כי יש מקום להיעתר לבקשת החייב וזאת נוכח גילו של החייב, גילו של תיק ההוצאה לפועל, גילם של ילדיו הבגירים, מצבו הבריאותי הקשה וכן היעדר נכסים והיעדר צפי לשינוי במצבו הכלכלי.
בית המשפט החליט להיעתר לבקשת החייב, בקובעו שעסקינן בחייב מבוגר אשר מתקרב לגיל היציאה לגמלאות, מצבו הבריאותי אינו שפיר ואשר סך כל הכנסותיו עומד על הסך של כ-2,000 ₪.
כמו כן חוב המזונות הנו חוב ישן, ילדי החייב הינם מבוגרים כאשר הקטן שבהם הינן כבן 30, ומעיון בתיק עולה כי לא אותר חוסר תום לב ביצירת החובות.
בית המשפט הבהיר כי הוא מצא טעם גם בטענות המוסד לביטוח לאומי, אולם כאמור בפסקי הדין בהליכי גמזו וקצקה, יש לאזן אותם מול נסיבות החייב, כך שבמקרה דנן השיקול לתת הפטר לחייב גובר על השיקולים הכלליים עליהם הצביע המוסד לביטוח לאומי.
לפיכך קבע בית המשפט כי לאור ההלכות החדשות של בית המשפט העליון אשר ניתנו בהליכי גמזו וקצקה, הוא מוצא כי נסיבות החייב מצדיקים, באופן חריג, היעתרות לבקשתו לפטר מחוב המזונות.
מפסיקתו החריגה של בית המשפט במקרים המתוארים, ניתן ללמוד כי ישנן בוודאות נסיבות המצדיקות מתן הפטר לחייב גם בגין חוב מזונות, כאשר המדובר על מקרה בעל נסיבות יחודיות וקיצוניות.
לכן ואם אתה סבור כי המקרה שלך מצריך בדיקה – הקדם לפנות להתייעצות מול עורך דין המתמחה בהליכי פשיטת רגל.
רוצה לנסות ולקבל הפטר מחוב מזונות? חייג: 072-334-1001
