body{-webkit-animation:-amp-start 8s steps(1,end) 0s 1 normal both;-moz-animation:-amp-start 8s steps(1,end) 0s 1 normal both;-ms-animation:-amp-start 8s steps(1,end) 0s 1 normal both;animation:-amp-start 8s steps(1,end) 0s 1 normal both}@-webkit-keyframes -amp-start{from{visibility:hidden}to{visibility:visible}}@-moz-keyframes -amp-start{from{visibility:hidden}to{visibility:visible}}@-ms-keyframes -amp-start{from{visibility:hidden}to{visibility:visible}}@-o-keyframes -amp-start{from{visibility:hidden}to{visibility:visible}}@keyframes -amp-start{from{visibility:hidden}to{visibility:visible}}

חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

ביטול הגבלות הוצל''פ לחייב שניתן נגדו צו כינוס בהליכי פש''ר


לא מעט חייבים בהליכי הוצל"פ הינם גם חייבים שמתנהלים לגביהם הליכי פש"ר.

יחד עם זאת, עם מתן הכינוס, מעוכבים כל הליכי הגבייה של הנושים הרגילים והבלתי מובטחים כנגד החייב, כולל הליכי ההוצל"פ המתנהלים נגדו, וניתן לפתוח בהליכי גבייה כנגד החייב רק בכפוף לאישור ביהמ"ש שדן בתיק הפש"ר שלו, שיינתן במקרים חריגים בלבד, ובהתאם לתנאים שיקבע ביהמ"ש.

מטרת עיכוב ההליכים הינה למנוע פגיעה בעיקרון השוויון בין הנושים, ולתרום לחיסכון בזמנם של בתי המשפט, בכך שהתביעות תתבררנה לפני הנאמן לפי הוראות הפקודה.
 
בהקשר זה התעוררה השאלה מה דינן של ההגבלות שהוטלו על חייב במסגרת הליכי ההוצל"פ שלו, לאחר שניתן כנגדו צו כינוס במסגרת הליכי הפש"ר שלו: האם הגבלות אלו מתבטלות מאליהן עם מתן צו הכינוס, או שמא הן נותרות על כנן, למרות מתן צו הכינוס?
 
ההגבלות אשר מוטלות על חייבים במסגרת הליכי ההוצל"פ, הינן הגבלות אשר מוטלות על חייבים בעלי יכולת המשתמטים מפרעון חובותיהם, וזאת במטרה להפעיל עליהם לחץ לפרוע את חובותיהם.

הגבלות אלו, אשר מפורטות בפרק ו1 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, כוללות איסורים על קבלת דרכון, עיכוב יציאה מהארץ, החזקת רשיון נהיגה, פתיחת חשבון בנק ומשיכת צ'קים בשל הגדרת החייב כלקוח מוגבל בבנק, שימוש בכרטיס אשראי, וייסוד תאגיד או להיות בעל עניין בתאגיד.
 
יחד עם זאת, החוק גם מפרט תנאים שונים בגינם ניתן לבקש שלא להטיל מלכתחילה את ההגבלות או לבקש את ביטולן בדיעבד, במידה והן כבר הוטלו.

כך, לדוגמא, סעיף 66א(2) לחוק ההוצל"פ קובע כי ניתן לבטל הגבלה בדבר עיכוב יציאה מהארץ של החייב, במידה והיציאה מהארץ דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו.

סעיף 66א(6) לחוק ההוצל"פ קובע כי ניתן לבטל הגבלה מלהחזיק ברשיון נהיגה, במידה וההגבלה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם את החוב, או שרישיון הנהיגה חיוני לחייב עקב נכותו או עקב נכות בן משפחה התלוי בו.
 
בתי המשפט המחוזיים שדנו בעבר בשאלת ביטול הגבלות ההוצל"פ לאחר שניתן צו כינוס כנגד החייב, נתנו החלטות שונות ומנוגדות בעניין זה.

חלק מההחלטות ביטלו את ההגבלות כדבר מובן מאליו, אך היו גם החלטות סותרות, אשר קבעו  כי כדי לבטל הגבלה מסויימת מכח חוק ההוצל"פ על חייב בהוצל"פ שניתן כנגדו צו כינוס, על החייב להוכיח תחילה את התקיימות התנאים להסרת המגבלה על פי חוק ההוצל"פ, ללא קשר למתן צו הכינוס.

במסגרת פסק הדין התקדימי שניתן ביום 25.10.2011 בהליך ע"א 5137/11 פלוני נגד עו"ד עודד הכהן והכנ"ר, הכריע ביהמ"ש העליון בעניין זה, בקובעו כי משניתן צו כינוס כנגד החייב בהליכי הפש"ר, יש להסיר את המגבלות שהוטלו עליו במסגרת הליכי ההוצל"פ, וזאת מבלי לדרוש מהחייב לעמוד בתנאים להסרתן אשר נקבעו בחוק ההוצל"פ.
 
ביהמ"ש העליון נימק קביעה זו בכך שמטרת הטלת ההגבלות במסגרת הליכי ההוצל"פ, קרי, הפעלת לחץ על החייב כדי שיממש את פסק הדין שהוטל עליו, איננה קיימת עוד עם כניסת החייב להליכי פשיטת הרגל ומתן צו הכינוס כנגדו, ועל כן אין עוד כל טעם בהותרת ההגבלות הללו על כנן.
 
המטרה המרכזית של הליכי ההוצאה לפועל, אותה ההגבלות נועדו לשרת, הינה מימוש פסקי דין, כאשר כל נושה פועל באופן עצמאי למימוש זכייתו, למעט במקרה של איחוד תיקים.

אולם, תכלית זו אינה מתקיימת במסגרת הליכי הפש"ר, בהם הנושה הרגיל שאיננו נושה מובטח אינו רשאי, ככלל, לפעול באופן פרטני לגביית חוב שהינו בר תביעה בהליך פשיטת הרגל, הואיל והדבר עלול לפגוע בשוויון בין הנושים.

אומנם, ניתן להטיל הגבלות על החייב גם מכח פקודת פשיטת הרגל, כאמור בסעיפים 42א ו-18ב לפקודה, אולם מטרתן הינה שונה, והיא למנוע מחייבים שניתן נגדם צו כינוס להמשיך וליצור התחייבויות חדשות.
 
בנוסף, ממועד מתן צו הכינוס החייב אינו רשאי לנהוג בנכסיו מנהג בעלים. כלומר, בפועל נכסיו אינם ברשותו,  כפי שהם היו בהליך ההוצאה לפועל.

על כן, אין כל טעם ותכלית בהטלת הגבלה על החייב עצמו, בשעה שהוא ממילא אינו יכול לפרוע בעצמו את חובו. אם הוא יוכרז כפושט רגל, כל נכסיו יוקנו לנאמן, והנאמן הוא זה שיכריע בתביעות החוב של הנושים, בפיקוח בית המשפט.
 
יחד עם זאת, ביהמ"ש העליון הוסיף וקבע כי הסרת הגבלות ההוצל"פ לאחר מתן צו כינוס אינה בלתי הפיכה. שכן, עקרונית, אם בסופו של יום בית המשפט לא יכריז על החייב כפושט רגל, אזי הליכי פשיטת הרגל נמחקים כאילו לא היו מעולם, והמצב חוזר לקדמותו, במובן זה שהנושים יוכלו לחדש הליכי גבייה נגד החייב.

כך נקבע בהליך ע"א 542/76 וולף נ' הכנ"ר. באותה מידה, הדברים הללו יפים גם לגבי הגבלות שהוטלו מכוח חוק ההוצאה לפועל והוסרו עם מתן צו כינוס. שכן, אם בסופו של דבר לא יוכרז החייב פושט רגל, רשאים נושיו לפעול לחידוש ההגבלות, כשם שהם יהיו רשאים לפעול לחידוש הליכי הגביה כנגדו.
 
לשיחה אישית עם עורך דין חייג/י: 072-334-1001