נאמן רשאי ליתן ארכה להגשת תביעת חוב אם שוכנע כי זו לא יכלה להיות מוגשת במועד. הלכה היא כי בחינת מתן ארכה תיעשה באופן מקל;
נושה שהיה מודע להליך חדלות הפירעון יתקשה אמנם להוכיח כי "לא יכול היה" להגיש תביעת חוב במועד, אך בענייננו שוכנע הנאמן כי האיחור בהגשת תביעת החוב נבע מטעות בתום לב ועקב כשלים. כמו כן בנסיבות העניין, הסתמכות יתר הצדדים, וכן יעילות וקידום ההליך, אינם נפגעים משמעותית מקבלת תביעת חוב של נושה.
