עיקול נכסים הינו אחד מההליכים שזוכה רשאי לנקוט כנגד החייב במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, במטרה לקדם את גביית החוב ממנו.
מטרת העיקול הינה לשים את היד על נכס אשר שייך לחייב, על מנת להגביל את יכולתו להשתמש בנכס ולמנוע ממנו להבריח אותו, ובכך לאפשר לזוכה, הנושה, להיפרע מהנכס בשל החוב המגיע לו מהחייב באמצעות מכירתו וגביית החוב מהתמורה המגיעה בעדו.
נשאלת השאלה האם ניתן לעקל גם נכסים של קניין רוחני, כגון זכויות יוצרים, פטנטים, סימני מסחר, מדגמים ועוד, הואיל והמדובר בנכסים שאינם מוחשיים.
הדבר רלוונטי למשל, במצב בו החייב הינו חברת היי טק, שהגיעה למצב של חדלות פירעון מסיבה כלשהי.
מטבע הדברים, עיקר הנכסים המהותיים של חברה כזו אשר מהם ניתן להיפרע מהחוב איננו בדרך כלל הציוד המשרדי שלה וכד', כי אם נכסי הקניין הרוחני שבבעלותה כגון תוכנות מחשב, אפליקציות לטלפונים סלולריים, פטנטים שהיא פיתחה וכדומה.
המושג מיטלטלין מתייחס עקרונית לכל נכס שאינו מקרקעין, ואילו סעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 מגדיר "נכס" כך: "לרבות זכות קיימת או עתידה".
מכאן נובע, איפוא, כי ניתן לכאורה לעקל במסגרת הליכי ההוצל"פ גם כל זכות שאיננה בגדר זכות בנכס מקרקעין, ולרבות זכויות בלתי מוחשיות כגון זכויות הקניין הרוחני.
חלק מזכויות קניין הרוחני טעונות רישום על מנת להיכנס לתוקף על פי החוקים בארץ, כגון פטנטים, סימני מסחר, ומדגמים, וזאת להבדיל מזכויות יוצרים אשר אינן טעונות רישום.
לפיכך, נשאלת גם השאלה האם ניתן לעקל זכויות קניין רוחני אשר טעונות רישום, ועם זאת הן טרם נרשמו בפועל, או שהן נמצאות בעיצומם של הליכי רישום אלו.
נראה כי גם בהקשר זה התשובה הנה חיובית, מאחר שכאמור חוק ההוצל"פ מגדיר נכס גם כזכויות עתידיות, ומכאן שלכאורה ניתן לעקל נכסי קניין רוחני שעתידים להירשם ככאלה, אם כי הם טרם נרשמו בפועל.
חיזוק לכך ניתן למצוא גם בהלכה שנקבעה על די בית המשפט העליון במסגרת הליך ע"א 3553/00 אלוני נ' זנד טל מכוני תערובת בע"מ, ולפיה ניתן להטיל שעבוד או עיקול גם על זכויות עתידיות שהינן בגדר ציפייה או סיכוי בלבד, אשר יש להם משקל כלכלי ומקום שישנה הסתברות מסוימת כי יתממשו.
כבוד השופטת פרוקצ'יה הגיעה להלכה זו תוך שהיא מסתמכת, בין היתר, על חוק הפטנטים תשכ"ז-1967, אשר מאפשר שעבוד פטנט או הכנסות המופקות ממנו או שניהם יחדיו, ומציינת כי "הדבר חל גם על הכנסות עתידיות".
מאחר ונכסי הקניין הרוחני נכללים כאמור במסגרת נכסי מטלטלין, אזי עיקול נכסי הקניין הרוחני במסגרת הליכי הוצאה לפועל מתבצע בהתאם להוראות עיקול נכסי המטלטלין.
הוראות אלה קבועות בפרק ב' לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, וכן בפרקים ג' ו-ג1 לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979, אשר מסמיכים את ראש ההוצאה לפועל לצוות על עיקול מיטלטלי החייב, ומכירתם או מימושם בדרך אחרת.
הליכי עיקול נכסי הקניין הרוחני מתבצעים בעיקרם באופן הבא:
בהתאם לתקנה 44א לתקנות ההוצל"פ, החייב רשאי להגיש בקשה לביטול העיקול, ולהמציא לזוכה העתק ממנה תוך 3 ימים ממועד הגשתה, אלא אם כן רשם ההוצאה לפועל דחה אותה לאחר שעיין בה.
על הזוכה להגיב לבקשה תוך 7 ימים, וראש ההוצל"פ רשאי לזמן את הצדדים לדיון בבקשה. במידה והזוכה לא יגיש תגובה כאמור, רשאי ראש ההוצל"פ להורות על ביטול העיקול.
במידה והבקשה נדחתה, החייב יכול לבקש בקשת רשות ערעור - בר"ע, על צו העיקול בפני בית משפט השלום. יחד עם זאת, הוא רשאי להגיש ערעור להבדיל מבר"ע, אם רשם ההוצאה לפועל העניק רשות לערער בגוף ההחלטה עצמה, או אם מקור החוב הוא בענייני משפחה.
שימו לב כי עיקולי קניין רוחני כאמור וכן הליכים לביטול עיקולים דורשים התמחות משפטית ספציפית. ולכן רצוי בהחלט לפנות אל עורך דין המתמחה בתחום כבר בתחילתם של הליכי הגביה (במידה ואתם בעלי חוב) או לאחר שנפתח כנגדך תיק הוצאה לפועל (במידה ואתה חייב).
לשיחה אישית עם עורך דין חייג/י עכשיו: 072-334-1001
