החקיקה הנוגעת לענייני חדלות פירעון ופשיטת רגל בישראל, מוסדרת במסגרתה של פקודת פשיטת הרגל. בסקירה שלפניך נסביר אודות הרקע ההיסטורי לחקיקתה והתכלית העומדת מאחוריה. כמובן שאנו מציעים לכל אדם שנקלע לחובות ושוקל לפנות להליכי פשיטת רגל, לפנות אלינו ולקבל יעוץ משפטי אישי מעורך דין מנוסה, ללא תשלום וללא כל התחייבות.
פשיטת רגל מוגדרת כמצב משפטי שבו אדם מצהיר שאין ביכולתו לעמוד בנטל החובות המוטלים עליו. פקודת פשיטת הרגל מבקשת לאזן בין האינטרסים של החייב לבין אלה של הנושים.
מטרת הפקודה היא ניסיון לעזור לשני הצדדים, כדי שהנושים יקבלו את כספם ושהחייב יצליח לעמוד בלחץ שמופעל עליו על ידי הנושים כדי שיפרע את חובו, כמו גם הקפאת הליכים המתנהלים נגדו עקב כך. פקודת פשיטת הרגל שואפת למזער ואף להפסיק את הדרישה של הנושים מהחייב לשלם חובות שבאמת ובתמים אין ביכולתו לעמוד בהם.
מצד אחד רואה הפקודה את טובת הנושים, להם מגיעים כספים מהחייב ומהצד השני, מנסה הפקודה לשים סוף לחובותיו של אדם שנקלע למצב כלכלי ואישי קשה ביותר, בדרך של הסדרת חובותיו ככל שהדבר ניתן ויציאה לדרך חדשה ונקייה מחובות בנקודה כלשהי בעתידו.
פקודת פשיטת הרגל והתקנות מגדירות את ההליך המתבצע מתחילתו ועד סופו, את תנאיו של ההליך, את סמכויות בעלי התפקיד שממונים ואת סמכויות בית המשפט.
את הליכי פשיטת הרגל במשפט הישראלי כיום, מסדירה החקיקה בפקודת פשיטת הרגל משנת 1980 אך מקורה בפקודת פשיטת הרגל משנת 1936.
פקודת פשיטת הרגל אשר נחקקה לראשונה בשנת 1936, מבוססת על דבר החקיקה המנדטורי שקדם לה והיא מהווה העתק כמעט זהה של חוק פשיטת הרגל האנגלי משנת 1914 שכבר בשנת 1542 הכיר הדין האנגלי בעקרונות של הליך פשיטת רגל.
ישנם גם מקורות קדומים עליהם נשענת הפקודה, כך למשל בשמיטת הכספים התנ"כית יש למשל את המצווה כי בסוף שנת השמיטה, מצווה התורה כי כל החובות הקיימים נשמטים ואין המלווה רשאי לתבוע את חובו מהלווה. אך כדי שבכל זאת אדם יוכל לגבות את חובותיו כותבים שטר הגורם לכך שאין החובות נשמטים.
תכליתה של פקודת פשיטת רגל היא ניסיון לאזן בין הרצון לסייע לחייב אשר ירד מנכסיו ואין ביכולתו לעמוד בפירעון החובות שלו, לבין האינטרס האישי והחברתי, שיש להסדיר את החובות הכספיים ולעמוד בהתחייבויות הפיננסיות שאדם נוטל על עצמו.
הליך פשיטת רגל צריך להיות מאושר על ידי בית המשפט והוא מגבש את הסדר התשלומים עם הנושים בהתאם ליכולתו הכלכלית של החייב ובו זמנית גם משהה את ההליכים והסנקציות הננקטים נגד החייב לצורך פירעון חובותיו.
קיים גם הנושא של האינטרס הציבורי, שכן לנושים וגם למערכת ההוצאה לפועל אין עניין לרדוף את החייב כל עוד פקודת פשיטת הרגל היא אפקטיבית לצורך גביית החוב ונעשית בהתאם ליכולת החייב.
פשיטת רגל או כינוס נכסים מהווים מרכיב כלכלי במשק הישראלי ויוצרים עבור החייב הזדמנות לחזור אל מעגל העבודה ואף מעודדים יצירה וחדשנות עסקית.
הליך פשיטת רגל מקודמת באופן הדרגתי ובשלבים ורק לאחר שנקבע הסדר אפשר לכנס את כלל נכסי החייב, לממש אותם ולחלק את התמורה שהתקבלה בעדם בין הנושים, בהתאם לחלקם היחסי של כל אחד בחוב ועל פי סדר קדימות הקבוע בחוק.
לאחר שכל החובות שולמו בהתאם להסדר, רשאי החייב לבקש לסיים את הליך פשיטת הרגל ולקבל צו אשר מוחק את חובות העבר ומאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו.
חדש: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ח 2018
