הליכי פשיטת רגל נועדו לכסות ככל הניתן את חובות הנושים ולאפשר לחייב להשתקם מבחינה כלכלית ולפתוח דף חדש בחייו.
יחד עם זאת, הזכאות לניהול הליכי פשיטת רגל כפופה לחובת תום הלב והשקיפות של החייב ולתרומתו הכנה למאמץ לכיסוי החובות כלפי נושיו.
חייב שמפר את חובותיו הללו חשוף לביטול הליכי פשיטת הרגל שלו, כפי שאירע במסגרת תיק פש"ר 65764-01-19 בימבד נ' כנ"ר חיפה.
יובהר כי מדובר בחייב שנכנס להליכי פשיטת רגל בינואר 2019, לפני כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ביום 15.9.2019, ועל כן ההליכים הללו היו עדיין כפופים לפקודת פשיטת הרגל.
בסקירה המפורטת והחשובה שלפניך נסביר בהרחבה את הסיבות שהובילו להכרעת בית המשפט וביטול ההליכים שהתנהלו כנגד החייב, בעיקר בשל התנהלותה החמורה במסגרת הליך פשיטת הרגל וכפי שנסביר מיד.
תיק זה עסק בחייב בן 67, שעבד כמכונאי רכב וצבר חובות כספיים בסכום אסטרונומי של 3,660,181 ₪ ל-38 נושים שונים (!) אך הוא חוייב לשלם תשלום חודשי בסך של 500 ₪ בלבד במסגרת צו הכינוס שלו.
החייב ביקש מבית המשפט להכריז עליו כפושט רגל. במהלך ההליך שנפתח החייב הצהיר שאביו נפטר כ-20 שנה קודם לכן ואמו כ-7 שנים קודם לכן וכי אמו מכרה את ביתה סמוך לפני פטירתה, ולא הותירה אחריה כל נכס אחר.
לדבריו, אחותו היחידה, שנפטרה לפני 6 שנים, היא שטיפלה במכירת הנכס, בתמורה לסך של 60,000$ וכי התמורה שימשה ברובה לכיסוי חובות האם, בעוד היתרה חולקה בינו לבין אחותו כך שכל אחד מהם קיבל 20,000 ₪ בלבד.
אולם, המנהל המיוחד שמונה בתיק טען שטענות החייב לגבי חלקו בעיזבון אמו אינן נכונות בלשון המעטה.
לדבריו, בשנת 2010 ניתן לעיזבון אמו צו ירושה שקבע שאחותו הינה היורשת הבלעדית של אמו, לאחר שהוא עצמו הסתלק מחלקו בעיזבון אמו לטובת אחותו, וזאת בזמן שהוא כבר היה חדל פירעון.
עזבונה של האם, שהחייב היה זכאי לכאורה למחצית ממנו, כלל דירת מגורים בחדרה, כספי חשבונות בנק ותכשיטי זהב. לאחר שדירת האם הועברה על שם אחותו של החייב, היא נמכרה בתמורה לסך של סך 191,874$ ולא 60,000$ כפי שטען החייב.
לפיכך ביקש המנהל המיוחד מבית המשפט להורות על ביטול הליכי פשיטת הרגל של החייב, וזאת בשל מחדליו המצטברים: אי אמירת האמת לגבי ויתורו על חלקו בירושת אמו כפי שצויין לעיל, וכן מאחר שהוא פיגר בביצוע התשלומים החודשיים, לא הגיש דו"חות חודשיים ולא המציא את כל המסמכים הדרושים.
החייב טען בתגובה בתחילה שהוא לא קיבל שום ירושה ולפיכך גם לא הסתלק מכל ירושה. לאחר מכן הוא טען שכשהוריו נפטרו הוא התגרש והסתבך כלכלית וכי אמו נתנה את הדירה לאחותו ולו ניתן כסף במזומן.
כשנאמר לו שיש תצהיר הסתלקות מעיזבון שחתום על ידו, הוא הכחיש את קיומו של התצהיר. רק לבסוף הוא הודה שחתם על תצהיר ההסתלקות, אך טען שמשפחתו הכריחה אותו לחתום עליו.
בהסתמך על טענות הצדדים והראיות שהוגשו בתיק, החליט בית המשפט לקבל את בקשת המנהל המיוחד ולהורות על ביטול הליכי פשיטת הרגל של החייב, בשל התנהלותו חסרת תום הלב והשקיפות, וזאת לפי סעיף 18ה(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל.
סעיף זה קובע כי בית המשפט רשאי לדחות בקשה להכרזת החייב כפושט רגל שהוגשה שלא בתום לב ובמטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או בשעה שהחייב יכול לפרוע את חובותיו.
בחינת התנהלותו של החייב בהליך שלו מלמדת שהוא איננו מפנים את האחריות הכלכלית המוטלת עליו. אמנם, חייב שנכנס להליכי פשיטת רגל זוכה להגנות מפני נושיו, אך בתמורה עליו לעמוד בחובותיו לקופת ההליכים ולנהל אורח חיים חוקי שהולם את האיזון בין הצרכים שלו לצרכים של נושיו.
הליכי פשיטת הרגל הנם הליכים יקרים שממומנים רובם מהקופה הציבורית, ולכן חייב שאינו מפנים את החובות המוטלות עליו מכוחם, ואינו לוקח על עצמו את מלוא האחריות המצופה ממנו, איננו זכאי להם.
במקרה דנן מדובר בחייב שבמקום לקחת אחריות כלכלית על מעשיו ולנצל את ההזדמנות שניתנה לו לצורך שיקום חייו הכלכליים ופתיחת דך חדש בחייו, בחר להתנהל בחוסר תום לב וחוסר שקיפות ולא לשתף פעולה.
בית המשפט ציין בהחלטתו כי בתחילה החייב סיפק הבהרות ואסמכתאות שמניחות את הדעת לגבי גרסתו ביחס לעיזבון אמו המנוחה, ובהמשך הוא התכחש לחתימתו על תצהיר הסתלקות, עד שרק לבסוף הוא הודה שחתם עליו.
בנוסף ומעבר לאמור הוא מפגר בביצוע תשלומיו החודשיים ולא ממציא את המסמכים שנדרשים ממנו. לאור כל האמור לעיל, הורה בית המשפט על ביטול הליכי פשיטת הרגל של החייב ודחיית בקשתו להכריז עליו כפושט רגל.
קריאה נוספת: הסתלקות מירושה מהווה הענקה אסורה בהליך פשיטת רגל
