אחד מחידושיו העיקריים של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 הנו כינון מוסד הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי במקום מוסד כונס הנכסים הרשמי הוותיק וליתר דיוק, הפיכת תפקיד כונס הנכסים הרשמי לתפקיד הממונה על הליכי חדלות הפירעון, אשר אחראי על ניהולם השוטף לפי החוק.
הצורך במעורבותו של גורם מינהלי-ממשלתי כפי שהנו הממונה, בהליכי חדלות פירעון, למרות שמדובר בהליכים אזרחיים בעיקרם, נובע מהיעדר מעורבות מספקת של בעלי העניין בהליכים אלו קרי, הנושים והחייבים.
הסיבה לכך הנה שבמקרים רבים התועלת הכלכלית שצפויה לנושים מההליכים אינה מצדיקה, לפחות מבחינתם, מעורבות פעילה שלהם בהליכים ואילו החייבים בוחרים שלא לשתף פעולה עם ההליכים.
כתוצאה מכך, הן הנושים והן החייבים נוטים לגלות מעורבות מעטה מאוד בהליכים. את הריק הזה נועד למלא הממונה וזאת כפי שנסביר בהרחבה בסקירה שלפניך.
תפקידו הכללי של הממונה הינו לשמור על התקינות, היעילות וההגינות של ההליכים לפי החוק, וכן לשמור על האינטרס הציבורי בהם, כך קובע סעיף 268 לחוק. כלומר, תפקידו של הממונה אינו מוגבל לשמירת עניינם של הנושים בלבד בהליכי חדלות הפירעון, אלא להגנה על טובת הציבור בכללותו בהליכים אלו.
במסגרת תפקידו הכללי, על הממונה למלא בין היתר גם את התפקידים הבאים, כאמור בסעיף 268 לחוק:
תפקיד איסוף המידע מהווה חלק מתפקידו של הממונה כאחראי על שמירת האינטרס הציבורי בהליכים חדלות הפירעון.
הטלת התפקיד איסוף על הממונה נועדה גם למצב אותו כגוף בעל מומחיות וכמקור מידע בנושאים שעליהם הוא אמון.
בנוסף לתפקידים הללו, ועל מנת לאפשר לממונה לפקח באופן יעיל על הליכי חדלות הפירעון ולמנוע את ניצולם לרעה, החוק גם מקנה לממונה סמכויות אכיפה פליליות לגבי חייבים רמאים וחסרי תום לב, אשר מבצעים עבירות פליליות שנוגעות לליבת הליכי חדלות הפירעון.
הענקת סמכויות אכיפה לגורם האחראי על תחום חדלות הפירעון, שאמור גם לשמש כבעל המומחיות בתחום זה, נועדה לסייע לאכיפה יעילה יותר כלפי חייבים שמנסים לנצל לרעה את הליכי חדלות הפירעון.
למהלך זה ישנה חשיבות במיוחד לאור הרחבת מסלול השיקום הכלכלי לחייבים במסגרת החוק החדש, אשר עלולה להביא איתה גם גידול במספר הניסיונות לנצל לרעה את ההליכים המיועדים לשיקום.
לפיכך, בד בבד עם הרחבת מסלול השיקום הכלכלי, ישנה גם חשיבות להרחבת כלי האכיפה וההרתעה שנועדו להתמודד עם הניסיונות לנצלו לרעה.
על מנת לסייע לממונה לפקח על התנהלות הנאמנים, כמו גם על כלל הליכי חדלות הפירעון, מקנה החוק לממונה שורה של סמכויות שונות וכן מטיל חובות שונות על הנאמנים והחייבים כלפיו.
ראשית, סעיף 277 לחוק קובע את העיקרון הכללי לפיו על הנאמן לסייע לממונה ככל הדרוש למילוי תפקידיו וביצוע סמכויותיו וכי על החייב לסייע לממונה ולשתף עמו פעולה ככל הדרוש למילוי תפקידיו וביצוע סמכויותיו.
כמו כן, סעיף 269 לחוק מקנה לממונה את כל הסמכויות שהוא מקנה לנאמנים. המדובר לדוגמא, בסמכויות לערוך חקירות כלכליות לגבי מצב החייבים ולדרוש מידע על מצבם מגורמים שונים, לרבות מהבנקים ורשות המיסים.
סעיף 272 לחוק קובע שהממונה רשאי לתת לנאמנים הנחיות כלליות לעניין ביצוע תפקידיהם והפעלת סמכויותיהם לפי החוק, וזאת על מנת לאפשר לממונה להכווין את פעילות הנאמנים באופן אחיד וראוי ולרבות לצורך השמירה על השוויון בהליכים.
סעיף 273 לחוק קובע שהממונה רשאי לדרוש מנאמן למסור לו כל מידע הדרוש לו לשם ביצוע תפקידיו, ואף ולהורות על אופן מסירת המידע הנ"ל. מדובר על מידע הנדרש לממונה הן לצורך הפיקוח על עבודת הנאמן והן לצורך הפיקוח על הליכי חדלות הפירעון עצמם.
סעיף 275 לחוק קובע שהממונה יפקח על הרישומים שמנהלים הנאמנים ועל הדו"חות שהם מגישים וכן יבקר אותם.
יתרה מכך, סעיף 274 לחוק אף מקנה לממונה את הסמכות לחקור במקרה שהתעורר אצלו חשש שהנאמן אינו ממלא כראוי את תפקידו, לדווח על כך לבית המשפט ולהמליץ לבית המשפט על הדרך שראוי לנקוט במקרה כזה.
החוק גם מקנה לנושים ולחייב שהוא יחיד לפנות לממונה בבקשה שיערוך חקירה לפי סעיף זה.
סעיף 278 לחוק קובע את הכלל לפיו הממונה רשאי לבצע את תפקידיו ולהפעיל את סמכויותיו גם באמצעות עובדיו או נציגיו. עובדי הממונה הינם עובדי המדינה הכפופים לו ואילו נציגי הממונה הנם גורמים חיצוניים שאינם עובדי המדינה.
יחד עם זאת, קיים חריג לכלל זה, לפיו סמכויות משמעותיות מסויימות של הממונה במסגרת הליכי חדלות הפירעון של חייב יחיד יבוצעו אך ורק על ידי עובדי הממונה שהוסמכו על ידו לשם כך שהנם עורכי דין בעלי ניסיון של 5 שנים.
מדובר בסמכויות הבאות:
קראו עוד בנושא: מינוי נאמן לפי חוק חדלות פירעון
