חמותך ביקשה ממך הלוואה לשיפוץ דירתה. למרות הקרבה המשפחתית החלטת מטעמי זהירות, לערוך זכרון דברים, שתיעד את סכום ההלוואה בסך 100,000 ₪ לוח זמנים מפורט להחזרים. מתוך התחשבות לא הוספת ריבית והצמדה. בחצי השנה הראשונה, התשלומים נפרעו בצ'קים ולעיתים בהפקדה ישירה לבנק.
לאחר מכן התחילו העיכובים והתירוצים. הניסיונות לגבות את החוב בדרכי נועם לא הועילו. החלטת להגיש תביעה לבית המשפט. זכית. בית המשפט חייב את חמותך לשלם את היתרה.
יש לך פסק דין ביד. בשלב זה הוא רק עוד נייר עם סמל המדינה וחותמת של השופט ובית המשפט. הצגת את פסק הדין לחמותך ותגובתה היתה, "אין לי. מה תעשה לי". אתה לא מוכן לוותר. מה האופציות שעומדות לרשותך כדי להתחיל בהליכי גביית החוב באופן חוקי?
מי שזוכה בפסק דין של בית המשפט רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בישראל בקשה לביצוע פסק דין בהליך נפוץ ושיגרתי. מרגע הגשת הבקשה כסדרה, עובר הליך הגבייה לידי ההוצאה לפועל. על מנת לייעל את הגבייה, ניתן ומומלץ לנהל הליכים אלה באמצעות עורך דין המתמחה בתחום, אך חשוב לזכור כי ניתן לבצע את ההליך לבד ולפי הכללים שמיד נפרט.
כדי להמחיש לכם את המשמעות המעשית של הוראות החוק היבשות והפרוצדוראליות הנוגעות לביצוע פסק דין באמצעות הוצאה לפועל, נציג את הסיפור של גלעד וייס שנתבע על ידי חברת "סלקום" לשלם את חובו המצטבר.
בסיפור הזה שנדון בבית משפט השלום בתל אביב בתיק בשא 189206/04 באו לביטוי חלק מהוראות החוק הרלבנטיות לענייננו. אז ככה.
כלקוח של החברה, הפסיק מר וייס לשלם את התשלומים החודשיים כמתחייב בהסכם. למרות אזהרות חוזרות ונשנות לא שולם החוב והחברה הגישה בתגובה ביום 30/8/04 תביעה לבית המשפט לתשלום החוב.
הנתבע לא הגיש כתב הגנה. ביום 14/10/04 ניתן פסק דין המחייב את הנתבע לשלם את הסכום המבוקש בתוספת הצמדה וריבית.
ביום 1/12/04 הגיש הנתבע בקשה לביטול פסק הדין ובקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה ועיכוב הליכים. בבקשתו טען כי לא קיבל את כתב התביעה ו/או את ההזמנה לדין וכי עצם ההליך נגדו נודע לו רק ביום 17/11/04 לאחר שבא כוח החברה שלח מכתב התראה לפני ביצוע פס"ד בהוצאה לפועל.
עוד טען בבקשתו כי החתימה על גבי אישור המסירה אינה חתימתו או חתימה של מי מבני משפחתו, ומשכך, כתב התביעה ו/או ההזמנה לדין לא הומצאו לו בפועל.
מה עוד, שעל גבי אישור המסירה צויין במפורש כי ביום 9/3/04 בשעה 10:15 "איש לא נמצא בבית" ובסתירה זו בלבד יש כדי לדחות את ביצוע המסירה על הסף.
המוסרים נחקרו בבית המשפט ומסרו גירסתם. התברר שאביו של הנתבע קיבל את המסירה וחתם עליה ובית המשפט החליט שהמסירה בוצעה כדין ולפי התקנות.
במקרה זה, קבע בית המשפט: "אין בפנינו בקשה לביטול פסק דין מחובת הצדק, אלא מתוקף שיקול דעתו של בית המשפט". כאשר בית המשפט נדרש לפסוק לפי שיקול דעת הוא לוקח בחשבון את הסיבות שגרמו לנתבע לא להגיש כתב הגנה וכן את סיכויי הצלחת הגנתו".
בית המשפט שמע את הצדדים, בדק תצהירים וסיכומים ולא מצא כי נפל פגם בפסק הדין אותו מבקש מר וייס לבטל. היתה לו אפשרות להתגונן והוא לא עשה כן. במקום זאת תקף ללא הצלחה את כשרות הליך המסירה של פסק הדין. לאור זאת נדחתה בקשתו והוא חוייב בתשלום הוצאות על סך 2000 ₪.
בעקבות פס"ד זה עומדת בפני מר וייס הברירה לשלם את החוב כפי שנקבע או לאלץ את חברת "סלקום" להפעיל את מערכת ההוצאה לפועל לביצוע פסק הדין לטובתה.
כפי שציינו, כל אדם שזכה בפסק דין והצד המפסיד אינו משלם את הפיצוי שנפסק לחובתו, רשאי אותו זוכה לפנות לפתיחת תיק הוצאה לפועל, לצורך ביצוע פסק הדין וגביית החוב באמצעים חוקיים.
האפשרות השניה שעומדת לזוכה היא פניה אל עורך דין מנוסה בתחום, שיפעל בשמו ומטעמו לצורך ביצועו של פס"ד בהליכי הוצאה לפועל. במקרים כאלה הליכי הגבייה מהירים ומוצלחים יותר על פי רוב.
ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי אישי מעורך דין מנוסה!