ערבות אוואל הינה ערבות הניתנת כך שניתן לממש אותה ישירות בהוצאה לפועל, בלי הליך משפטי. מקור המילה אוואל הוא בביטוי הצרפתי Bon pour aval, המצוין בסעיף 57 ב' לפקודת השטרות המתייחס לנושא ערבות לשטר.
הסעיף קובע כי ניתן לכתוב ערבות לשטר, על גוף השטר עצמו או במסמך נפרד, כל עוד שיעשה שימוש בביטוי Bon pour aval או שיצויין בביטוי השווה לו במהותו, בתוספת חתימה, כי אז תנאים אלה יתנו לשטר או למסמך תוקף.
ליחצו כאן לקבלת יעוץ משפטי אישי!
כאשר מדובר בשטר חוב, מתייחסים לערבות כאילו ניתנה בעד יוצר השטר ובעד המושך, במידה ואין זה שטר חוב.
ערבות אוואל עונה על הצורך להעניק זכות לחייב לפרוע את החוב מן הערב, מבלי שיהיה צריך לפרוע את החוב קודם מידי החייב.
לצד ערבות אוואל קיימים סוגים נוספים של ערבות ובהם:
בעת שמכסה החוב חותם על היותו ערב בערבות אוואל, המשמעות היא שהוא ערב ביחד ולחוד עם עושה השטר שהוא בעל החוב, זאת אומרת שניתן להיפרע מערב אוואל, מבלי לנסות קודם להיפרע מהחייב. לאוחז השטר יש צורך מינימאלי בהליך משפטי כדי להיפרע מהערב.
יש לדעת שגם אם התחייבותו של הנערב פסולה, ערבות האוואל ממשיכה להתקיים ומבחינה מעשית, גם אם למחזיק בשטר הערבות אין עילה כלפי נותן השטר, עדיין יכולה להיות לו עילה נגד הערב.
בניגוד לערבות חוזית, ערבות אוואל הינה סחירה ואוחז השטר יכול להעביר את השטר הלאה, כך שהערב לשטר יהיה אחראי גם כלפי מי שקיבל את השטר.
בחיי היום השימוש בערבות אוואל יעשה במקרים כגון הגשת שטר חוב, כיסוי חוב והסכמי שכירות. במקרה של שטר חוב המכונה גם שטר בטחון, השטר מהווה בטוחה לבעלי נכסים להשכרה.
מטרתו לשמש התחייבות הכתובה בחתימת אדם, לשלם לאחר תשלום עם דרישה או בתנאים מסוימים או במועד שנקבע מראש.
שטר החוב כולל ערבות אוואל כך, שבמקרה וההסכם שלגביו ניתן השטר הופר, באמצעות ערבות אוואל רשאי מחזיק שטר החוב לתבוע את כל הסכום הנקוב בשטר, את עושה השטר ואו את כל הערבים או חלקם, בלי שתהא להם זכות לטעון שהם חתומים באופן יחסי לסכום.
כך למשל אם שני ערבים ועושה שטר החוב, חתומים על שטר בסכום 30,000 ₪ רשאי מחזיק השטר לתבוע רק את הערבים ללא עושה השטר או רק ערב יחיד על כל הסכום וכתוצאה מכך לא יוכל כל צד לטעון שהוא מחויב רק על שליש מהסכום בשווי 10,000 ₪.
במצב של כיסוי חוב, הנערב שהוא נותן השירות לחברה, יכול לפנות לערב לצורך כיסוי החוב, מבלי שיידרש למצות קודם את ההליכים מול החברה. יש לקחת זאת בחשבון ולהשתמש למשל, בכתב שיפוי מהבעלים שאינו ערב, לטובת זה שכן ערב.
במקרה של ערבות על שטר חוב לגבי שכירות, לא תשנה העובדה אם הערב גר בדירה או לא. נהפוך הוא, גם אם הערב לא גר בדירה הדבר אינו מוריד מערבותו. כמו כן במצב בו לחברה יש כמה בעלים הנדרשים לערוב לחובותיה, יתכן שרק חלק מהבעלים יערבו כלפי ספקים ונותני שירות של החברה ובערבות אוואל.
בפסק הדין שנקבע בבית משפט השלום תל אביב יפו, ת"א 563344/04 יחיאל שולץ נגד משמור משה, התובע הגיש תביעה נגד אחד משני ערבים שחתמו על כתב התחייבות לביצוע ומילוי כל התחייבויותיה של הדיירת וכן כערב על שטרי חוב.
כמו כן דרש התובע פיצוי בסך 80,082 ₪ בגין דמי השכירות שלא שולמו, פיצוי מוסכם בגין איחור בפינוי הדירה, שיפוי בגין החובות שהותירה הדיירת בעת שהותה בדירה, החזר סכומים ששילם התובע לצורך השבת הדירה למצבה טרם השכרתה והחזר הוצאות שהצטברו בגין הליכי הפינוי.
בית המשפט מצא כי הנתבע חתם על כתב התחייבות ועל שטרי חוב, כאשר סלע המחלוקת הוא מעמדו של הנתבע.
לטענת התובע הנתבע הוא חייב עיקרי, לעומת טענת הנתבע שמבקש להכיר במעמדו כערב.
עילת התובע מתבססת על כתב ההתחייבות עליו חתם הנתבע וממצא נוסף הוא שנוסח ההתחייבות תואם את הגדרת המונח ערבות בחוק ולפיכך כתב ההתחייבות הוא כתב ערבות והנתבע הוא ערב. גם בשטרי החוב מופיע הנתבע כערב תחת הכיתוב ערבות אוואל- אני ערב ערבות אוואל לתשלום השטר על ידי עושה השטר...
בסיכום פסק הדין מסכמים השופטים, שטענת הנתבע בדבר יכולתו של התובע להקטין את נזקו, לא הוכחה כראוי והתובע פעל באופן סביר במסגרת החוק, דבר המספיק על מנת לדחות את טענת הנתבע בעניין.
לבסוף נקבע שהתביעה מתקבלת בחלקה ויש לחייב את הנתבע לשלם לתובע סכום של 41,193 ₪, כאשר רכיבי הסכום הם דמי שכירות לארבעה חודשים, פיצוי מוסכם בגין איחור בפינוי הדירה, החלפת מנעול, חובות לוועד הבית, חובות לעירייה ולחברות הגז והחשמל וכן שכר טרחת עורך דין והוצאות בגין הליך הפינוי.
בכל שאלה לגבי ערבות אוואל או ערבויות בכלל
חייג/י לשיחה אישית עם עורך דין: 072-334-1001