הצעת חוק לצמצום השימוש במזומן בישראל הנה יוזמת חקיקה שמקדמת הממשלה במסגרת מתווה הפעולה הכולל שלה לצמצום השימוש במזומן בישראל.
מליאת הכנסת אישרה את הצעת החוק בקריאה ראשונה ביום 27.7.2015 ולאחר מכן הועברה ההצעה לוועדת הכספים לשם המשך הטיפול בה.
יצויין כי במסגרת מתווה זה גם נחקק חוק הסליקה אלקטרונית של שיקים, תשע"ו-2016, אשר אושר סופית בכנסת ביום 1.2.2016.
שני החוקים הללו נולדו כתוצאה מהחלטת הממשלה מיום 22.10.2014 לאמץ את המלצות ועדת לוקר לצמצום השימוש במזומן, אשר מונתה על ידי ראש הממשלה על מנת לצמצם את תופעת הכלכלה השחורה והלבנת ההון בארץ.
השימוש במזומן הוכר בארץ ובעולם כגורם המהווה את הדלק המניע את הכלכלה השחורה, אשר כוללת פעילויות והכנסות אשר מתבצעות מחוץ למסגרת החוקית של המדינה, כגון העלמות מס, הלבנת הון, פעילות פלילית, מימון טרור ועוד.
הקשר ההדוק בין תופעת הכלכלה השחורה והלבנת ההון לבין השימוש במזומן, נובע מהיותו של המזומן אנונימי ומהקלות הרבה שבשימוש באמצעי תשלום זה.
כתוצאה מכך מי שמעוניין בכך, יכול באמצעות השימוש במזומן לפעול הרחק מעיניהן של רשויות המס ואכיפת החוק, והרחק מעיני המערכת הפיננסית המהווה שומר סף בכל הנוגע למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור.
לאור האמור לעיל קובעת הצעת החוק איסורים ומגבלות על שימוש בכסף במזומן ו/או שיקים, וכן יצירת אמצעי תשלום חילופיים לאמצעי התשלום במזומן ושיקים מסחריים כפי שנסביר מיד.
חלק זה כולל, בין היתר, את האיסורים הבאים:
הפרת האיסורים עלולה לחשוף את המפר לתשלום קנס בשיעור של 30% מסכום הכסף במזומן / השיק, או לקנס כזה ובלבד שהוא אינו עולה על פי 20 מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
עוד נקבע כי מי שמבצע מעשה מרמה במטרה להתחמק מן ההגבלות הקבועות לעניין שימוש במזומן, לרבות באמצעות פיצול במרמה של עסקה, שכר עבודה, תרומה, מתנה או הלוואה, או רישום פרטים כוזבים במסמך, צפוי למאסר של 3 שנים.
חלק זה קובע הסדרים ליצירת אמצעי תשלום חילופיים לאמצעי התשלום במזומן ושיקים מסחריים, שאת השימוש בהם מוצע להגביל.
נוכח ההבנה כסף מזומן ושיקים מהווים כיום אמצעי תשלום שכיחים, המשמשים חלקים נרחבים באוכלוסייה לפעילות מסחרית שוטפת, וכן לאור ההכרה ביתרונותיהם השונים על פני אמצעי תשלום אחרים, קובעת הצעת חוק הסדרים המבטיחים הימצאותם וזמינותם של אמצעי תשלום חלופיים, שיהיו שקולים מבחינת השימוש והמחיר לכסף מזומן ושיקים סחירים.
המדובר למעשה בכרטיס חיוב מיידי דהיינו, כרטיס אלקטרוני אשר מיועד לשימוש חוזר לרכישת נכסים תוך תשלום מיידי של התמורה לידי הספק, וזאת להבדיל מכרטיס אשראי, אשר מיועד לשימוש חוזר לרכישת נכסים ללא תשלום מיידי של התמורה לידי הספק, כאמור בסעיף 1 לחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו-1986.
לאור המודעות לשכיחותם של אמצעי התשלום במזומן ובשיקים, קובעת הצעת החוק כי האיסורים וההגבלות על שימוש במזומן ושיקים, כאמור בחלק הראשון של הצעת החוק, לא יכנסו לתוקף לפני שיוסדרו אמצעי התשלום החלופיים להם, כאמור בחלק השני של הצעת החוק.
בהתאם לכך, סעיף 40 להצעת החוק קובע שמועד תחילתו של החוק יהיה במועד שיקבע שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ונגיד בנק ישראל, לאחר שנוכחו כי התקיימו התנאים המבטיחים את קיומם וזמינותם של כרטיסי חיוב מיידיים, כמפורט להלן:
שאלות? חייג/י לשיחה עם עורך דין: 072-334-1001