כידוע, צו עיכוב הליכים בהליך פשיטת רגל מעכב את כל ההליכים המתנהלים כנגד החייב לגבי חובות בני תביעה וזאת בהתאם לסעיפים 20 ו-22 לפקודת פשיטת הרגל.
כתוצאה מכך לא ניתן לפתוח או להמשיך בהליך לגביית חוב שהנו בר תביעה, למעט באישור בית המשפט ובתנאים שייקבעו על ידו, אלא יש להגישו כתביעת חוב במסגרת הליך פשיטת הרגל, וזאת בהתאם לסעיף 71(ב) לפקודה. במידה ויינתן לחייב צו ההפטר, החייב גם יופטר כמעט מכל חוב בר תביעה שטרם נפרע על ידו, וזאת בהתאם לסעיף 69 (א) לפקודה.
לעומת זאת, כאשר מדובר בחוב שאינו בר תביעה, לא ניתן לעכב הליכים לגביו עם קבלת צו הכינוס, אין להגישו כתביעת חוב במסגרת הליך הפש"ר וגם צו ההפטר לא יחול עליו.
בהקשר זה התעוררה השאלה האם צו עיכוב ההליכים חל גם על תביעת לשון הרע שהוגשה כנגד החייב.
התשובה שניתנה לשאלה זו הנה תשובה שלילית וזאת במסגרת הדיון המעניין בהליך ת"א 45862-02-18 תוהמי נ' באבילו אשר התנהל בבית משפט השלום בחיפה.
כלומר, צו עיכוב ההליכים בהליך פשיטת הרגל לא חל גם על הליכי תביעת לשון הרע שהוגשה כנגד החייב וניתן להמשיך בהם וזאת ללא צורך בקבלת היתר מבית המשפט לפש"ר.
תיק זה עסק בחייב בהליך פשיטת רגל אשר הוגשה נגדו תביעת לשון הרע לקבלת פיצוי ללא הוכחת נזק וזאת בגין מספר פרסומים שהחייב פירסם כנגד התובע.
החייב טען שיש לעכב את הליכי תביעת לשון הרע שהוגשה נגדו, מאחר והמדובר בחוב בר-תביעה.
ברם, בית המשפט דחה את טענת החייב, בקובעו כי תביעת לשון הרע אינה בגדר חוב בר-תביעה לפי סעיפים 71(א) ו-72(1) לפקודת פשיטת הרגל, ועל כן לא חל עליה עיכוב הליכים במסגרת הליך הפש"ר המתנהל כנגדו.
סעיף 71(א) לפקודת פשיטת הרגל מגדיר חובות בני תביעה כך:
"חוב וחבות קיימים או עתידים, ודאים או מותנים, החלים על החייב ביום מתן צו הכינוס, או שיחולו עליו לפני הפטרו עקב התחייבות מלפני מתן הצו, יהיו חובות בני תביעה בפשיטת רגל...".
ואולם סעיף 72(1) לפקודה מסייג הגדרה זו, וקובע כי:
"על אף האמור בסעיף 71 – תביעות לדמי נזק בלתי קצובים שאינן נובעות מחוזה או מהבטחה, ודרישת מזונות המגיעים על פי פסק דין וזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, אינן בנות תביעה בפשיטת רגל".
בית המשפט קבע שהסייג שמצויין ברישא של סעיף 72(1) לפקודה, בדבר תביעות לדמי נזק בלתי קצובים, שאינן נובעות מחוזה או מהבטחה, הוא הסייג הרלבנטי לתביעת לשון הרע וכי תביעת לשון הרע, לרבות תביעת לשון הרע לקבלת פיצוי ללא הוכחת נזק, הנה תביעה נזיקית לסכום לא קצוב, שאינו נובע מחוזה או התחייבות וככזו היא אינה ברת תביעה בהליך של פשיטת רגל, ועל כן לא ניתן לעכב את ההליכים לגביה.
בית המשפט הסביר שלדידו גם תביעת לשון הרע לקבלת פיצוי ללא הוכחת נזק הנה תביעה לדמי נזק בלתי קצובים, מאחר שלא מדובר למשל, בפיצוי מוסכם הקבוע בחוזה, או בפיצוי סטטוטורי בסכום נקוב שאין בלתו.
במקרה של תביעת פיצויים בשל לשון הרע המדובר בפיצוי מוגבל תקרה ומכאן שהמדובר בסכום שאינו קצוב, וזאת מאחר שבית המשפט יכול לפסוק כל סכום שהוא שעד לתקרת הפיצוי הנקוב בחוק, במידה והוא קיבל את תביעת לשון הרע.
גם סעיף 73(א) לפקודה, שעוסק בחובות לא קצובים שהנם בכל זאת בני תביעה בהליך הפש"ר לא חל במקרה דנן.
סעיף זה קובע כי: "חוב או חבות שהם בני תביעה, אלא שמחמת היותם מותנים או מכל סיבה אחרת אין ערכם קצוב – ישום אותם הנאמן, והנפגע בשומה רשאי לערער לפני בית המשפט".
ברם, במקרה דנן לא מדובר למשל בחוב הנובע מחוזה אך הנו מותנה או לא קצוב, אלא מדובר גם בחוב לא קצוב וגם כזה שאינו נובע מחוזה או הבטחה.
מכאן נובע שעל תביעת לשון הרע, גם לקבלת פיצוי ללא הוכחת נזק, חל במישרין סעיף 72(1) לפקודה. כלומר לא מדובר בחוב בן תביעה בהליך פשיטת רגל ולפיכך גם לא חל עליו עיכוב ההליכים.
העיקר לענייננו שמדובר בחוב לא קצוב שאין מקורו בחוזה או הבטחה וככזה, הוא מוחרג מגדר חובות בני תביעה בהליך פשיטת הרגל של הנתבע, שרק עליהם חל הליך עיכוב ההליכים, כך נקבע בהליך ע"א 345/03 דן רייכרט נ' יורשי המנוח משה שמש ז"ל.
בית המשפט גם הוסיף וציין שלמעשה, כבר בהליך ע"א (חי') 19393-05-13 מויאל נ' בן אברהם שהתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה, נקבע שתביעת לשון הרע, אף אם מסתפקת היא בפיצוי בלא הוכחת נזק, הנה תביעת נזיקית לסכום לא קצוב שאינו נובע מחוזה או התחייבות, וככזו אינה ברת תביעה בהליך של פשיטת רגל.
משזה הדין, ממילא לא חל עיכוב ההליכים,ואין צורך בהיתר בית משפט לפשיטת רגל להמשיך בהליך, שנדרש רק כשמדובר בחוב בר תביעה.
קראו עוד בנושא: תביעת לשון הרע בשל עיקול לא חוקי!
