עורך הדין קיבל הפטר מחובות ונתוני האשראי השליליים לא ימחקו!

כידוע לרבים מאיתנו, נתוני אשראי שליליים מהווים מכשול בפני אדם / בעל עסק, במסגרת ניהול עניינו הכלכליים מול הבנקים ונותני אשראי אחרים.

בית משפט השלום בחיפה קבע כי מתן הפטר מחובות לחייב במסגרת הליכי חדלות פירעון איננו מצדיק מחיקת נתוני אשראי שליליים של החייב ברישומי בנק ישראל.

כך נקבע לאחרונה במסגרת הדיון בתיק חדל"פ 46945-12-19 מ.ד. נ' הממונה על הליכי חדלות פרעון ושיקום כלכלי.

הבקשה למחיקת נתוני אשראי שליליים והדיון בבית המשפט

תיק זה עסק בעורך דין שצבר חובות כספיים בסך של יותר מ-300,000 ₪ עקב הפסדים בשוק ההון וקריסת משרד עורכי הדין שלו.

צו פתיחת ההליכים לגביו ניתן ביום 23.12.19. ביום 20.12.20 ניתן לגביו צו לשיקום כלכלי במסגרתו אושרה לו תכנית שיקום כלכלי כחייב פרטי.

לאחר שהחייב קיים את חובותיו לפי צו השיקום הכלכלי, ניתן לו ביום 24.1.21 צו הפטר, אשר כלל גם הוראות לגבי ביטול הליכים, עיקולים והגבלות שונות שהוטלו עליו במסגרת הליכי חדלות הפירעון בהתאם להוראות החוק.

לאחר קבלת צו ההפטר וסיום הליכי חדלות הפירעון שלו, פנה החייב לבנק ישראל וביקש ממנו למחוק את ההגבלה שנרשמה על נתוני האשראי שלו במאגר המתנהל לפי חוק נתוני אשראי, תשע"ו-2016.

כאן המקום להסביר שחוק שירות נתוני אשראי הנו חוק שמאפשר לחברות דירוג האשראי, כגון BDI או D&B, להכין דו"ח אשראי אישי על אנשים פרטיים, וזאת בהסתמך על נתונים שמתקבלים ממאגר הנתונים הארצי שמנוהל על ידי בנק ישראל, לרבות הממונה על חוק חדלות פירעון ולשכת ההוצאה לפועל, כאשר החברות רשאיות לספק את הדו"ח לספקי אשראי שונים.

לפי סעיף 22 לחוק זה, לכל אדם יש גם זכות לבקש להפסיק את איסוף הנתונים עליו במאגר ואת מחיקת המידע שכבר נאסף עליו, למעט מי שנמצא במה שמוגדר "תקופת הגבלה".

תקופת הגבלה הנה תקופה שמתחילה כשמתקבל במאגר דיווח על נתון שמעיד באופן מובהק על כך שהוא אינו עומד בפירעון תשלומים שבהם התחייב, ומסתיימת כעבור 3 שנים, אך זאת בתנאי שלא התקבל במהלכה עוד דיווח כאמור, שמקים מחדש את תקופת ההגבלה למשך 3 שנים נוספות.

בנק ישראל הודיע לחייב שהוא מסרב לקבל את בקשתו, מאחר שמתן הצו לפתיחת הליכים לגביו ביום 23.12.19 מהווה אירוע מובהק בדבר אי עמידתו בהתחייבויותיו, ואילו הדיווח על מתן צו ההפטר לגביו ביום 24.1.21, הנו דיווח שמקים מחדש את תקופת ההגבלה, כך שההגבלה לגביו תחלוף רק בחודש ינואר 2024 ולא בדצמבר 2022, כפי שטען החייב.

לפיכך, החייב עתר לבית המשפט בבקשה שיורה לבנק ישראל למחוק את ההגבלה שנרשמה על נתוני האשראי שלו, מאחר שהיא מונעת ממנו לפתוח 'דף חדש' מבחינה פיננסית, ולקבל מסגרת אשראי, כרטיס אשראי, הלוואות לעסק, לרכישת דירה או לכל מטרה אישית או עסקית אחרת.

לטענת החייב, צו פתיחת ההליכים הנו הדיווח היחיד שמתחיל את מניין תקופת ההגבלה בבנק ישראל ואין מקום להתייחס לדיווחים נוספים במסגרת הליכי חדלות הפרעון שלו, לרבות צו ההפטר שלו, כדיווח שמקים מחדש את תקופת ההגבלה.

האם לבית המשפט יש סמכות להורות לבנק ישראל למחוק הגבלות?

בית המשפט קבע בתחילה שחוק נתוני האשראי אינו מסמיך אותו להורות על הסרת ההגבלה לפי החוק מפני בקשה למחיקת נתוני אשראי שליליים במאגר.

בהליך רער"צ 44891-07-20 שיינפלד נ' פוקס, שהתנהל בפני בית משפט השלום בתל אביב, נקבע שניתן לבקש תיקון נתונים שגויים במאגר רק באמצעות הרשות המדווחת למאגר, כגון לשכת הוצאה לפועל או על ידי פנייה לבנק ישראל מכוח סעיף 56 לחוק נתוני אשראי.

לפיכך, ניתן להקיש מפסק דין זה כי בית המשפט שניהל את הליכי חדלות הפירעון מוסמך להורות רק על תיקון נתונים שגויים במאגר, בהקשה מסמכותה של לשכת הוצאה לפועל.

אולם, במקרה דנן אין מדובר בבקשה לתיקון נתונים שגויים, כי אם בבקשה לביטול התוצאות של דיווחים למאגר, לרבות הסרת הגבלות ולכך בית המשפט איננו מוסמך לכך לפי חוק נתוני אשראי.

הפטר איננו מאיין את הליך חדלות הפרעון ואיננו מצדיק מחיקת נתוני אשראי שליליים

בית המשפט הוסיף וקבע שגם צו ההפטר כשלעצמו איננו מצדיק את מחיקת נתוני האשראי השליליים באמצעות הסרת ההגבלה, מאחר שמשמעות צו ההפטר איננה מחיקת ההיסטוריה הפיננסית של החייב.

אמנם, צו ההפטר נועד לאפשר ליחיד לפתוח דף חדש מבחינה פיננסית, אולם 'דף חדש' איננו בהכרח 'דף חלק'. הפטר אין משמעו שחדלות הפירעון נעלמה כלא היתה.

מדובר בנתון שעשוי להוות שיקול ענייני ולגיטימי לגורמי האשראי בשוק ולכן מתן צו הפטר איננו מאיין את קיומו של הליך חדלות הפירעון ואיננו מורה על מחיקתו מן העולם.

עצם קיומו של ההליך משוקלל כחלק מנתוני האשראי של החייב ויש להניח שהוא ישפיע על השיקול בדבר העמדת אשראי לרשותו בעתיד. לפיכך, גם כאשר החייב מופטר מחובות העבר, גורמי מתן האשראי זכאים לשקיפות בקבלת המידע לגביו.

בהתאם לכך נקבע שלא רק שבית המשפט של הליכי חדלות פירעון איננו מוסמך לבטל את ההגבלה שמוטלת על החייב לפי חוק נתוני אשראי, אלא שגם מתן צו ההפטר איננו מצדיק כשלעצמו את ביטול ההגבלה הנ"ל.

עם זאת, בית המשפט גם ציין, בהערת אגב בלתי מחייבת, שיש מקום לבחון את טענת החייב לפיה יש לספור את תקופת ההגבלה מיום מתן הצו לפתיחת הליכים ולא מיום צו ההפטר, מאחר שמתן צו הפטר איננו מוגדר בתקנה 3 לתקנות נתוני אשראי, תשע"ח-2017 כנתון מובהק שמעיד על אי עמידה בפירעון תשלומים.

עוד בנושא: כיצד נקבע דירוג האשראי שלך?