דיני פשיטת רגל וחדלות פרעון מאפשרים לבטל הענקת נכסים על ידי החייב אשר בוצעה לצורך הברחת נכסים אלו.
במילים פשוטות, מדובר בהעברת נכסים של החייב, במתנה או ללא תמורה נאותה, לגורמים שהחייב סומך עליהם, שלרוב הנם קרובי משפחתו, וזאת על מנת למנוע את מימושם במסגרת הליכי פשיטת הרגל לצורך חלוקת תמורתם בין הנושים.
ביטול הענקות מוסדר במסגרת סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל וכן במסגרת סעיף 220 לחוק חדלות הפירעון החדש, שחל רק על הליכים שהחלו לאחר כניסתו לתוקף, ביום 15.9.2019. הליכים שהחלו לפני כן, ימשיכו לידון לפי פקודת פשיטת הרגל וזאת כפי שאירע בתיק פש"ר 46653-01-16 ח.ק. נ' מ.ק.
תיק זה עסק בחייב שנכנס להליכי פשיטת רגל בשנת 2016. כנגד החייב הוגשו תביעות חוב בסך של כ-8 מיליון ₪, מתוכו אושרו סך של כ-672,000 ₪ בלבד.
במסגרת ניהול התיק, הסתבר לנאמן שבמסגרת הסכם גירושין שנערך בין החייב לאשתו לשעבר כבר בשנת 2003, הסכים החייב להעביר לגרושתו את מחצית הזכויות שהיו לו בדירת המגורים שלהם, כך שהגרושה הפכה למלוא הבעלים של הדירה, שכיום הנה בשווי של מיליון ש"ח.
עוד הסתבר שהגרושה כבר אינה מתגוררת בדירה במשך שנים, אלא היא משכירה אותה ומקבלת לידיה את מלוא דמי השכירות.
הנאמן ביקש מבית המשפט להורות על ביטול הענקה זו, מאחר שהיא בוצעה במועד שבו הזכויות של החייב בדירה כבר היו מעוקלות וכן להורות על פירוק השיתוף בדירה בין החייב לגרושה כדי שהיא תוכל להימכר על ידי הנאמן. לחלופין ביקש הנאמן לחייב את הגרושה לקנות את חלקו של החייב בדירה בתמורה לסך של 500,000 ₪.
החייב הסכים לפירוק השיתוף בדירה, אולם גרושתו התנגדה לכך בטענה שהחייב העביר לה את זכויותיו בדירה בתמורה לויתורה על סכום הכתובה, וכדי לספק לה ולילדיהם קורת גג ולהימנע מהמשך תשלומי המשכנתא.
עוד טענה הגרושה שבמועד ההענקה, 2003, החייב עוד לא היה פושט רגל ולכן אין מקום לבטל את ההענקה לפי המועדים שקבועים בסעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל.
לחילופין, הסכימה האשה לפדות את חלקו של הבעל בדירה בתמורה לסך של 100,000 ₪ בלבד, מאחר שהיא המשיכה לשלם לבדה את תשלומי המשכנתא שרבצה על הדירה וכן מאחר שהחייב לא שילם לה תשלומי מזונות במשך שנים.
בתגובה טען החייב שהוא הסכים לוותר על חלקו בדירה רק מכיוון ששניהם חשבו שהדבר יגן על הדירה מפני הנושים, שעיקלו אותה כבר בשנת 1999 וכי הוא המשיך להתגורר בדירה גם מספר שנים לאחר הגירושים.
הנאמן טען שהאשה אינה יכולה לטעון מצד אחד שהיא שילמה לבדה את תשלומי המשכנתא וכי יש לקזז אותם מערך הנכס, ומצד שני להתעלם מהעובדה שהיא קיבלה לבדה את כל דמי השכירות בגין הדירה.
קריאה נוספת: בית המשפט ביטל מכירת דירה של פושט רגל בשל הענקה אסורה לנושה
בית המשפט דחה בתחילה את טענת האשה לפיה אין מדובר בהענקה אסורה לפי סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל, מאחר שהיא כבר הגיעה בשנת 2019 להסכמה עקרונית עם הנאמן שהענקת הדירה בהסכם הגירושין אינה תקפה כלפי הנאמן.
כתוצאה מכך נותר לדון רק בשווי הסכום שלפיו תוכל האשה לפדות את חלקו של הבעל בדירה.
לגבי הטענה בדבר קיזוז חוב המזונות ותשלומי המשכנתא משווי הדירה, קבע בית המשפט כי הגרושה לא הגישה תביעות חוב לגביהם. לפיכך, לא ניתן לדעת האם ובאיזה סכום היתה מתקבלת תביעת החוב שלה, ועל כן היא אינה זכאית לקזז סכומים אלו משווי הדירה. בנוסף, יש לקזז את סכום תשלומי המשכנתא מתשלומי שכר הדירה שהיא גבתה במלואם לאורך השנים.
בסופו של דבר הגיע בית המשפט למסקנה לפיה שווי פידיון חלקו של הבעל בדירה הנו 300,000 ₪ וזאת לאור טענת החייב לפיה הוא סיכם עם גרושתו שחלקו בדמי השכירות יזקף על חשבון תשלום דמי המזונות שהיה עליו לשלם לה.
בית המשפט הבהיר שאם הגרושה היתה מפרטת כיאות את תשלומי המשכנתא ששילמה, בהשוואה לדמי השכירות שקיבלה, יתכן שהיא היתה מצליחה להוכיח שתשלומי המשכנתא והמזונות עולים על תשלומי שכר הדירה שקיבלה, לפחות במשך התקופה בה היא היתה זכאית לדמי מזונות, וזאת למרות שהיא לא הגישה תביעת חוב בגין חוב המזונות.
בהמשך לכך הורה בית המשפט לגרושה להודיע לו תוך 30 יום אם היא מוכנה לפדות את זכויות החייב בדירה בתמורה לסך של 300,000 ₪, תוך שהוא קובע שאם היא לא תעשה כן, ינתן צו לפירוק השיתוף בדירה בינה לחייב. לא ניתן צו להוצאות.
עוד בנושא: ביטול הסכם להענקת נכס מאב לגרושתו ולבתו
