היקף אחריותו של הבנק בכיבוד שיק מזוייף

תופעת זיוף השיקים בעיקר באמצעות זיוף חתימתו של בעל השיקים המקורי, יכולה להפוך למטרד רציני ביותר מבחינתו של בעלי השיק והחשבון המקורי.

זיוף השיק יכול להתבצע על ידי גורמים שונים, החל ממי שגנב את פנקס השיקים מהבעלים ועד למי שמעל באמונו כגון מנהל החשבונות שלו, אשר מתוקף תפקידו הנו נגיש לפנקס השיקים של הבעלים.

מציאות החיים מלמדת כי לא אחת קורה שהבנק מכבד שיק שזוייף ולא נחתם או ניתן על ידי בעליו המקוריים. במקרה כזה מתעוררת השאלה מהי מידת אחריותו של הבנק כלפי המעורבים?

שכן, כאשר השיק נמסר לאדם אשר איננו מכיר כלל את חתימתו של בעל השיקים המקורי, אזי ברי כי אין באפשרותו לדעת כי החתימה שעל גבי השיק הינה מזוייפת, ומכאן שאין להטיל עליו את האחריות לכך.

לעומת זאת, כאשר השיק המזויף מופקד בבנק של בעל השיקים המקורי, הבנק אמור להחזיק בידיו טופס דוגמת חתימה שלו, בצירוף מסמכים רבים אשר נושאים את חתימתו בפועל.

לפיכך, על הבנק מוטלת לכאורה החובה לערוך השוואה בין שתי החתימות, המקורית והמזוייפת, ועל ידי כך לאתר את החתימה המזוייפת, ולא לכבד את השיק שעליו היא מתנוססת. ובמידה והבנק הפר חובה זו, אזי במקרה כזה מוצדק לכאורה להטיל על הבנק את האחריות לכיבוד השיק המזויף.

הטלת האחריות במקרה כזה מתבטאת במתן פיצוי ללקוח בשל הנזקים שנגרמו לו עקב כיבוד השיקים שזוייפו על ידי הבנק, ובראש ובראשונה החזר תשלום השיקים הללו לידי הלקוח.

מצד שני, האם מוצדק לעשות כן גם במידה ורמת הזיוף של החתימה הינה גבוהה ביותר, באופן לפיו לא ניתן לזהות למראית עין רגילה כי החתימה הינה אכן מזוייפת אלא באמצעות בדיקת מומחה?

מצד שלישי, ומה לגבי אחריות הלקוח עצמו, בעל השיקים המקורי, במקרה כזה? האם עליו לא מוטלת כל אחריות בהקשר זה ולמשל, להודיע לבנק על גניבת / אובדן פנקס השיקים שלו, מיד לאחר שנודע לו על כך?

בכל השאלות הנ"ל נעסוק בהרחבה בסקירה המעניינת שלפניך. לפני שנדון בשאלת האחריות, נקדים ונבהיר כי נטל הראיה בדבר זיוף השיק מוטל על הלקוח.

כלומר, על הלקוח להוכיח כי החתימה המתנוססת על גבי השיק שנמשך מחשבונו וכובד על ידי הבנק הינה חתימה מזוייפת, ולא חתימה מקורית שלו. הדרך המקובלת להוכיח זאת הינה באמצעות הצגת חוות דעת של גרפולוג משפטי אשר מומחה בהשוואת כתבי יד וזיוף חתימות.

רק במידה ונקבע כי השיק אכן זויף, אזי מתעוררת גם שאלת האחריות לכך, ובה נדון כעת.

המישורים המשפטיים העיקריים המתקיימים במקרה כזה בין הבנק ללקוח-בעל השיקים המקורי, הנם המישור השטרי, החוזי והנזיקי. כך נקבע  בהליך ת"א (מחוזי) 1293/09 אל שרד בע"מ נ' יובנק בע"מ.

היקף האחריות של הבנק במישור השטרי

סעיף 22(א)לפקודת השטרות [נוסח חדש] קובע כי חתימה על שיק היא תנאי להטלת חבות שטרית: "אין אדם חב בתור מושך או מסב או קבל של שטר אם לא חתם עליו בתור אחד מאלה". לפיכך, כאשר החתימה על גבי השיק מזויפת כוחה אינו יפה לחיובו של מי שחתימתו זויפה.

סעיף 23(א) לפקודת השטרות קובע כי: "חתימה על שטר שהיא מזויפת או שומה בו שלא בהרשאת האדם שהחתימה נחזית כשלו, אין כוחה יפה כלשהו..." לפיכך, חיוב חשבונו של לקוח על יסוד שיק שזויף על ידי הבנק מקים ללקוח טענה בעילה שטרית כלפי הבנק.

כלומר, על פי העילה השטרית הבנק, אשר חייב את חשבון לקוחו על אף היעדר הוראה של הלקוח לעשות כן, אמור לשאת בנזק שנגרם ללקוח.

היקף אחריות הבנק במישור החוזי

בין הבנק ללקוח מתקיימת מערכת יחסים חוזית. מערכת יחסים זו מטילה על הבנק חובה כללית לכבד שיק שנמשך על ידי הלקוח תוך חיוב חשבונו של הלקוח, כחלק מחובתו לקיום הוראותיו של הלקוח. לפיכך, במידה והשיק זויף הבנק אינו רשאי לחייב את חשבון הלקוח בפירעונו, שהרי מלכתחילה אין מדובר בהוראה של הלקוח.

מערכת היחסים החוזית שבין הצדדים מתבססת בעיקרה על ההסכם שנחתם ביניהם, שהנו בדרך כלל חוזה אחיד. יחד עם זאת, ההסכם כולל בצד התניות בכתב גם תניות מכללא, הנדרשות מטיב היחסים שביניהם ואשר מטילות על שני הצדדים חובות, וזאת לרבות מכח סעיפים 25, 26 ו-39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג 1973.

תניות אלו מטילות על הבנק, בין היתר, חובות מיוחדות שאינן מוטלות על צדדים לחוזה רגיל, וביניהן חובות זהירות ואמון מוגברת, המחייבות אותו לנהוג בזהירות ראויה בשמירה על האינטרסים של לקוחו:
 
"מערכת היחסים שבין לקוח... לבין בנק היא מערכת יחסים מיוחדת, הנובעת מהאמון שרוחש הציבור הרחב כלפי מוסד זה. הבנק ופקידיו נתפסים בעיני הציבור כסמכות מקצועית, בין היתר בשל כך שברשות הבנק לא אחת מידע אשר אינו נגיש לציבור הרחב; הבנק כמוסד כספי הוא גם בעל כישורים מיוחדים ואמצעים טכניים שאינם נחלתו של הפרט...

מאחר שהפרט רוחש במקרים רבים אמון מיוחד לבנק, מאמין בכישוריו ובאמצעיו הטכניים ורואה בו גוף מעין-ציבורי, נוטה הוא לעתים שלא לנקוט אמצעי זהירות... מכוח מערכת יחסים מיוחדת זו מוטלות על הבנק חובות מיוחדות שאינן מוטלות על צדדים לחוזה רגיל".

כך נקבע ע"י ביהמ"ש העליון בהליך ע"א 5893/91 טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ ואח' נ' צבאח ואח'.

יחד עם זאת, מערכת היחסים החוזית בין הצדדים מטילה חובות גם על הלקוח, ביניהן החובה לנקוט אמצעי זהירות מתאימים והחובה לבחון את החיובים השונים של חשבונו ולהתריע, כאשר חיוב כלשהו נראה כבלתי תואם את הוראותיו.

בקרה כזו עשויה להביא לאיתור זיוף שיק ואילו הפרת החובה עלולה להוביל להטלת האחריות לתוצאות הזיוף על הלקוח.

כלומר, על הלקוח לעקוב ולבדוק אחר הפעילות המתרחשת בחשבון הבנק שלו. בכל מקרה בו הלקוח חושד או מזהה כי מתנהלת פעילות חריגה בחשבון הבנק שלו, עליו להודיע על כך מיידית לבנק.

גם במידה ונודע לו על גניבת / אובדן פנקס השיקים שלו, עליו להודיע על כך לבנק באופן מיידי (ורצוי בכתב) לבטל את פנקס השיקים כדי למנוע גרימת נזקים נוספים, וכן להגיש על כך תלונה במשטרה. הפרת חובה זו עלולה להוביל להטיל את האחריות לתוצאות הזיוף על הלקוח.

אחריות הבנק במישור הנזיקי

בפסיקה בארץ קיימת הלכה מושרשת לפיה הבנק חב חובת זהירות כלפי לקוחו ולרבות בכל הקשור בטיפולו בשיקים, זאת כפי שנקבע על ידי בית המשפט העליון במסגרת הליך דנ"א 1740/91 בנק ברקליס דיסקונט בע"מ נ' פרוסט.

יתרה מכך, הבנקים אף חבים בחובת זהירות מוגברת בהיותם "ממלאים תפקיד מרכזי בחיי הכלכלה...מתאפיינים בכשירות מקצועית, בנגישות למידע ובאמצעים טכניים העומדים לרשותם... "מעמם זה של הבנקים מבחינה מקצועית וציבורית יש בו כדי להקרין על היקפה של חובת הזהירות המוטלת עליהם...".

כך נקבע ע"י ביהמ"ש העליון במסגרת הליך ע"א 8068/01 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' מנהל עיזבון אופלנגר ז"ל.

כנגזרת מחובת הזהירות החלה עליו, מחויב הבנק לנקוט באמצעי הזהירות הנדרשים על מנת למנוע גרימת נזק ללקוחו. על הבנק לנהוג כפי שהיה נוהג בנק סביר בהתאם לנסיבות, כאשר רמת הזהירות הנדרשת משתנה מעניין לעניין.

יחד עם זאת וכמו במישור החוזי גם במישור הנזיקי המדובר בחובת זהירות הדדית. כלומר, גם הלקוח חב בחובת זהירות כלפי הבנק.

לפיכך, גם הלקוח עלול לשאת בתוצאותיו של זיוף שיק במידה והוא התרשל והפר חובה זו, אם כי הטלת האחריות על הלקוח יכול שתקום גם מכוח אשם תורם ולהתווסף לאחריות הבנק.

לכל הפחות, עשויה החובה המוטלת על הלקוח להניב מניעות והשתק, בגינם לא יוכל הלקוח לתבוע את הבנק בגין כיבוד שיק שזויף כמשוך מחשבונו.

לפיכך, שוב, במידה והלקוח לא הודיע לבנק כי מתנהלת פעילות חריגה בחשבונו תוך חיובו בחיובים שאינם ברורים לו, או במידה והוא לא הודיע לבנק על גניבת / אובדן פנקס השיקים שלו, אזי ניתן לומר כי הלקוח התרשל והפר את חובת הזהירות המוטלת עליו וגם עליו לשאת באחריות לכך.

באשר למידת האחריות המוטלת על הבנקים לגבי שיקים מזוייפים, המגמה המסתמנת בקרב בתי המשפט היום הינה להרחיב את האחריות המוטלת על בנקים, מאחר שהבנקים נמצאים בעמדה הטובה ביותר למנוע את הנזק.

הבנק, מעצם היותו נותן השירות הוא בעל אמצעי הבקרה הטכניים והאנושיים, לביצוע פעולות בצורה מבוקרת ולמניעת ביצוע פעולות החורגות מהרשאה.

לפיכך, ציפיית הלקוח שהבנק יבדוק את ההתאמה בין חתימות על שיקים לבין דוגמאות חתימה השמורות בבנק, הינה ציפיה לגיטימית.

מדובר בשירות שהבנק אמור לספק ללקוחותיו והם מצפים לקבלו ומסתמכים על קיומו, וזאת כפי שנקבע בהליך ת"א 10629-02-10 זנוה (1984) בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, וכן בהליך ע"א (נצ) 1166/06 ברגר שולמית נ' בנק הפועלים בע"מ:

"דוגמאות חתימה אלה לא נמסרו לבנק רק לתפארת המליצה, אלא למען יבחנן הבנק, כל אימת שנמסר לו שיק לפירעון... דוגמאות החתימה נמסרות לבנק תוך שהלקוח סומך על הבנק כי יבחן את החתימות".

כלומר על הבנק לבדוק ולהשוות בפועל בין טופס דוגמת החתימה שבידיו לבין השיקים שנמסרים לידיו, ואילו הסתמכות הפקידים המטפלים בחשבון על זיכרונם ביחס לחתימת הלקוח מבלי להשוות את השיקים לטופס דוגמת החתימה, אינה מהווה בגדר התנהלות סבירה של בנק.

כך גם נקבע בתיק אל שרד שלעיל:

"טופס דוגמאות החתימה לא הופקד בידי הבנק לשם שמירתו בלבד; טופס דוגמאות החתימה אמור להוות כלי עבודה יומיומי לצורך וידוא אמיתות חתימותיהם של מורשי חתימה על גבי שיקים
ולפיכך: רבה ככל שתהיה פעילות השיקים בחשבונותיהם של הלקוחות, ורבת שנים ככל שתהיה היכרות פקיד בנק ספציפי עם חתימותיהם של מורשי חתימה ספציפיים, ההסתמכות על זיכרונן של פקידות הבנק אינה יכולה להיחשב  "התנהלות סבירה".

אין לצפות כי ממצאים שעשויים לעלות בהשוואה פשוטה בין דוגמת חתימה לבין חתימה בפועל, יתגלו גם באמצעות השוואה בין החתימה לבין זיכרון לגבי אותה דוגמא; לפיכך, הסתמכות על הזיכרון כמוה כוויתור, מראש ומכללא, על היכולת לאתר ולו חלק מההבדלים בין החתימה על גבי השיק לבין חתימתו של מורשה החתימה".

במידה וחתימתו של לקוח משתנה במהלך השנים, אזי מוטלת האחריות על הבנק לפנות ללקוח ולמסור לו דוגמא של החתימה המעודכנת.

יחד עם זאת לא בכל מקרה שבו זויפה חתימת הלקוח יקבע כי הבנק התרשל. ההשוואה בין חתימה על גבי שיק לבין טופס דוגמאות החתימה אמורה להתבצע על ידי פקיד הבנק, ללא אמצעים מיוחדים, ולא גרפולוג או מומחה לכתבי יד.

לפיכך, רק במקרים בהם ההבדלים בין טופס דוגמאות החתימה לבין החתימות המזוייפות, הם משמעותיים וניכרים גם בבדיקה בעין בלתי מזוינת, יש לומר כי הדבר אמור להדליק נורות אדומות אצל הבנק, ולהוביל לפניה ללקוח על מנת לברר את עניין החתימות על שיקים.

כלומר, הבנק אינו נדרש לבצע בדיקות של מומחים לחתימות טרם אישור המחאה וזאת כפי שנקבע על ידי בית המשפט העליון במסגרת הליך דנ"א 1740/91 בנק ברקליס דיסקונט בע"מ נ' שרגא פרוסט ואחרים:

"השיקול העיקרי בנושא זה של כיבוד שיקים - הפונקציה הקרויה banker paying - הוא הצורך בעשייה מהירה של הבנק, בפעילות שוטפת המחליקה למישרין. שיק הנמשך ביום מסוים חייב הבנק לכבדו באותו יום, והרי מירווח הזמן הניתן לבנק לבירורים הוא קצר עד למאוד.

שיקול זה מכריע מאליו - וראוי לו שיכריע - בקביעת חובת הזהירות המוטלת על בנק כלפי לקוחו, ומכאן אף הקביעה (בין השאר) כי הבנק אמור לפעול על-פי חזות פני הדברים במהלך עסקיו של הבנק".

כמו כן, גם במידה וייקבע כי הבנק הפר את חובות הזהירות המוטלות עליו הן במישור החוזי, הן במישור הנזיקי והתרשל בכל הקשור לבדיקת החתימה המזוייפת והשוואתה אל מול דוגמת החתימה המקורית, בית המשפט יבחן גם את התנהגות הלקוח, על מנת לבדוק האם גם הוא הפר את חובות הזהירות המוטלות עליו בכל הקשור לבדיקת חשבונו, באופן שתרם לקרות הנזק, כך שגם עליו לשאת בחלק מהאחריות לכך.

הפרת חובות אלו על ידי שני הצדדים מצדיקה את חלוקת האחריות ביניהם, באופן שיבטא את חובותיהם ההדדיות הנובעות ממערכת היחסים בין הבנק ללקוחו, את חלוקת האשמה המוסרית ביניהם, ואת מידת תרומתם לנזק.

אז מה היקף האחריות של בנק שכיבד שיק מזוייף?

לאחר ההסבר הארוך והמפורט, ניתן לסכם ולקבוע כי בין הבנק והלקוח מתקיימת מערכת יחסים המקימה לשניהם חובות זהירות בכל הקשור לניהול חשבון הבנק של הלקוח, ולרבות בכל הקשור לכיבוד שיקים מזוייפים וזאת הן במישור החוזי והן במישור הנזיקי.

לפיכך, בכל מקרה של כיבוד שיק או שיקים מזוייפים על ידי הבנק, יש לבדוק מי מהצדדים הפר את חובות הזהירות המוטלות עליו בהקשר זה, ובמידת הצורך לקבוע את חלוקת האחריות ביניהם לכך, בהתאם לשיעור התרומה של כל אחד מהם לנזק.

דוגמאות הפסיקה הנ"ל הנן דוגמאות מייצגות וראוי לקחת אותן בחשבון בכל מקרה שבו נתקלתם בשיק מזוייף שהבנק החליט לכבד מכל סיבה שהיא.

שאלות? חייג/י לשיחה אישית עם עורך דין: 072-334-1001