אין חולק כי קבלת צו כינוס, בהתאם לסעיף 6 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 או צו פשיטת רגל בהתאם לסעיף 42 לפקודה, מהווים צעדים משמעותיים ביותר לקידום החייב לקראת קבלת הפטור המיוחל בתום הליכי פשיטת הרגל.
עם זאת וכמו צווים רבים אחרים שניתנים על פי החוק לרבות במסגרת הליכי פשיטת הרגל, גם צווים אלו זה ניתן לביטול על ידי בית המשפט.
במסגרת הליך ע"א 5503/92 קירצמן נ' הכנ"ר נקבע כי סעיף 55 לפקודה עוסק בסמכות בית המשפט לבטל צו פשיטת רגל והוא איננו עוסק בביטול צו כינוס.
לפיכך, ניתן לבטל צו כינוס מכוח סמכות ביטול הצווים הכללית במסגרת הליכי פשיטת הרגל המוקנית לבית המשפט לפי סעיף 181 לפקודה, אם כי שיקול הדעת בביטול צו כינוס יהיה זהה בדרך כלל, לזה המותווה בסעיף 55 לגבי ביטול צו פשיטת רגל.
כלומר, צו פשיטת רגל ניתן לביטול לפי סעיף 55 לפקודה, אשר קובע כך:
55 (א) ראה בית המשפט שחייב פלוני לא היה צריך להיות מוכרז פושט רגל, או הוכח להנחת דעתו שחובותיו של פושט הרגל נפרעו במלואם, רשאי הוא בצו, לפי בקשתו של כל אדם מעונין, לבטל את ההכרזה, והביטול יפורסם בהקדם ברשומות ובעתון יומי."
55 (ב) בית המשפט רשאי לבטל את ההכרזה על פשיטת רגל אם נוכח כי החייב ניצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל. אין בביטול ההכרזה כדי להסיר מפושט הרגל פסלות על פי דין הנובעת מן ההכרזה, אלא אם כן החליט בית המשפט להסירה.
ואילו צו כינוס ניתן לביטול לפי סעיף 181 לפקודה אשר קובע כך: "בית המשפט רשאי לחזור ולעיין בכל צו שנתן מכוח סמכותו בפשיטת רגל, לבטלו או לשנותו".
לפיכך, על פי סעיף 55 לפקודה ולאור האמור בפסק דין קירצמן כאמור לעיל, ניתן לבטל צו כינוס / פשיטת רגל כאשר מלכתחילה לא היה צריך להוציא לחייב צו כינוס או פש"ר, או כאשר החייב ניצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל בדיעבד.
ככלל, אחת השאלות העיקריות אשר עומדות בבסיס הליכי פשיטת הרגל הינה האם נהג החייב בתום לב, וזאת הן בעת יצירת חובותיו לפני הליכי פשיטת הרגל, והן בעת ההליכים עצמם. בהיעדר תום לב אין החייב זכאי להנות מהליכי פשיטת הרגל.
בהתאם לכך התנהגות בחוסר תום לב במהלך הליכי פשיטת הרגל, מהווה ניצול לרעה של הליכי פשיטת הרגל.
הפסיקה מונה דוגמאות רבות להתנהלות חייב בחוסר תום לב ותוך ניצול לרעה של ההליכים ולרבות במקרים הבאים:
כך נקבע בהליכים רבים ביניהם ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, ע"א 4892/91 אשכנזי נ' הכנ"ר, ע"א 149/90 קלאר נ' הכנ"ר, ע"א 5178/92 אליהו נ' הכנ"ר ועוד.
חייב שנמנע מלשתף פעולה עם המנהל המיוחד, לא שילם תשלומים חודשיים לקופת הכינוס משך חודשים רבים, לא הגיש דוחות הכנסות והוצאות, לא מסר פרטים לגבי אופן יצירת החובות יחשב כמי שניצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל.
חייב המעלים עובדות ומציג מצג שיקרי לכנ"ר ולביהמ"ש יחשב אף הוא כמתנהל בחוסר תום לב מובהק בהליכי פשיטת הרגל.
השמטת פרטים מהותיים אשר החייב ידע היטב כי היו יכולים להשפיע על שיקולי הכנ"ר וביהמ"ש בדונם במתן צו כינוס, או השמטת פרטים העשויים לרמז כי החייב מנסה להבריח נכסים, תחשב בדרך כלל לחוסר תום לב היורד לשורשו של עניין.
חוסר תום לב מסוג זה לא רק שיכול להביא לדחיית בקשתו של חייב למתן צו כינוס, אלא עלולה במקרים מתאימים גם להביא לביטולו של צו כינוס אשר ניתן על סמך אותו מידע חסר שהועלם על ידי החייב. כך נקבע בהליך פש"ר 1851/00 בנק לאומי לישראל נ' עייני.
במסגרת הליך פשיטת הרגל בו מבקש החייב את הגנת החברה מפני נושיו אין חובה על ב"כ הכנ"ר לרדוף אחר החייב, כדי שימציא מסמכים במועד וישלם תשלומים חודשיים במועד.
עצם הצורך להגיע לבית משפט כדי לבקש מהחייב לבצע פעולות שהיה עליו חובה לבצען כדי לזכות בהגנת הפקודה, די בו כדי להעיד על חוסר תום ליבו של החייב בהליכי פשיטת הרגל.
כך נקבע בהליכים פש"ר 294/01 עומר נ' הכנ"ר, פש"ר 425/99 ביטון נ' הכנ"ר ועוד.
כמה מילים לסיכום...
אחד התנאים העיקריים בהליך פשיטת הרגל, וזאת במיוחד כאשר החייב הוא הפונה בבקשה להכרזתו פושט רגל, הינו שהחייב יקבל על עצמו את המגבלות והחיובים המוטלים עליו במסגרת הליכי פשיטת הרגל.
לפיכך, חייב שמפר את החיובים שמוטלים עליו במסגרת הליכי פשיטת הרגל, וזאת בחוסר תום לב ותוך ניצולם לרעה, אינו זכאי להנות מהגנת הליכי פשיטת הרגל, ועל כן ניתן לבטל צווי כינוס / פשיטת רגל שניתנו לגביו במסגרת הליכים אלו.
לשיחה אישית עם עורך דין חייג/י: 072-334-1001