במקרים של הגבלת חשבון בנק בשל 10 שיקים שחזרו, ישנה דרך פעולה משפטית לפיה ניתן להגיש ערעור ולבטל את הגבלת החשבון בהליך מהיר ואפקטיבי, בהתאם להוראות החוק והפסיקה.
במקרה שלפנינו, בית המשפט הורה באופן נדיר לגרוע שיק אחד מרשימת 10 שיקים שסורבו בחשבונה של חברה על ידי בנק דיסקונט, למרות שהחברה לא הוכיחה שקיימת לה עילת ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי וזאת משיקולי צדק.
בית המשפט קבע שהדבר מוצדק מאחר שהחברה הוכיחה שבינה לבנק היה נוהג, אותו היא קיימה בדרך כלל באדיקות, לפיו הבנק כיבד שיקים שלה גם בזמן חריגת החשבון ממסגרת האשראי כנגד הפקדת כספים לכיסוי החריגה ביום המחרת וכי החברה חרגה מנוהג זה במקרה דנן והפקידה את הכספים באיחור של יום אחד בלבד, רק בשל סוף השבוע שחל בין מועד סירוב השיק למועד ההפקדה.
כך נקבע בפסק הדין שלא שגרתי בהליך עש"א 39025-08-17 מקור התבלין ש.ש.ע בע"מ נ' בנק דיסקונט, שהתנהל בפני בית משפט השלום בקריות.
תיק זה עסק בחברה שניהלה חשבון עסקי בבנק דיסקונט במשך שנה לפני שחשבונה הוגבל, בכפוף להקצאת מסגרת אשראי בסך של 130,000 ש"ח.
במהלך חודש יולי 2017 הוגבל חשבון הבנק של החברה לאחר שהבנק סירב לכבד 10 שיקים מתחילת חודש זה בשל חריגה ממסגרת האשראי.
החברה הגישה ערעור על הגבלת החשבון לפי סעיף 10(א)(3) לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981, במסגרתו ביקשה לגרוע שני שיקים ממניין השיקים שסורבו, בנימוק לפיו היה לה "יסוד סביר" להניח שהשיקים יכובדו חרף החריגה ממסגרת האשראי.
במסגרת הערעור טענה החברה כי יסוד סביר זה התעורר מאחר שהבנק איפשר לה בעבר לחרוג זמנית ממסגרת האשראי וזאת כנגד הפקדת כספים בחשבון הבנק תוך מספר ימים לאחר מכן, מה שלא נעשה על ידו במקרה דנן.
לטענת החברה, שני השיקים הללו הופקדו לחשבון החברה בנפרד במהלך שני ימי שישי בחודש יולי ובאופן שיצר חריגה מהחשבון בכל פעם שהם הופקדו.
אולם, היא הפקידה כספים בחשבון החברה בימי ראשון ושני שחלו לאחר מכן, אשר כיסו את החריגות בחשבון שנוצרו בעקבות הפקדת שני השיקים האלו ועל כן יש לגרוע אותם ממנין השיקים שסורבו על ידי הבנק ובכך להביא לביטול הגבלת החשבון.
בהסתמך על דפי חשבון הבנק של החברה ועדותה של נציגת החברה, קבע בית המשפט שבין החברה לבנק היה נוהג לפיו הבנק כיבד שיקים גם כשהחשבון חרג ממסגרת האשראי, אך זאת בתנאי שהחברה הפקידה בחשבון כספים לכיסוי החריגה למחרת מועד משיכת השיקים, מה שלא נעשה על ידי החברה לגבי שני השיקים נשוא הערעור.
שכן ובניגוד לטענת החברה, השיק הראשון נמשך ביום חמישי, כך שהיה על החברה להפקיד בחשבון את הכספים לכיסויו כבר ביום שישי, מה שלא נעשה על ידה, אלא רק ביום ראשון.
השיק השני נמשך על ידי החברה ביום שישי, כך שהיה עליה להפקיד בחשבון כבר ביום ראשון את הסכום המספיק לכיסויו, מה שלא נעשה על ידה, אלא רק ביום שני.
מן האמור לעיל עולה איפוא שלבנק לא היתה חובה לנהוג במקרה דנן לפי אותו נוהג, מאחר שהחברה עצמה לא נהגה לפיו לגבי שני השיקים נשוא הערעור.
למרות קביעתו לפיה החברה פעלה בניגוד לנוהג שהיה בינה לבין הבנק, בית המשפט קבע כי יש בכל זאת לגרוע מרשימת השיקים שסורבו את השיק הראשון וזאת בשל "גבוליות" המקרה ומשיקולי צדק.
בית המשפט הבהיר בתחילה שבפסיקה יש מחלוקת לגבי עצם האפשרות לכלול שיקולי צדק במסגרת הגשת ערעור לפי סעיף 10 לחוק וזאת כשהמערערת לא הוכיחה קיומה של עילת ערעור לפי סעיף זה.
הגישה השלטת בפסיקה קובעת שאין מקום לכך, מאחר שסעיף 10 לחוק מכיל רשימה סגורה של עילות.
מאידך, בשנים האחרונות ישנה מגמה חדשה בפסיקה לפיה יש מקום לכלול גם שיקולי צדק במסגרת הערעור, כדי להגיע לפתרון צודק במקרים מסויימים, וכן לאור השינוי לטובה שחל בתופעת השיקים ללא כיסוי מאז נחקק החוק בשנת 1981 ובזכותו.
בהמשך לכך קבע בית המשפט שגם הוא סבור שניתן לשקול שיקולי צדק גם במקרים שבהם לא הוכחה קיומה של עילת ערעור לפי סעיף 10 לחוק, אם כי המדובר במקרים נדירים יחסית, לטעמו.
בית המשפט הוסיף וקבע שהשיק הראשון מהווה אף הוא אחד מאותם מקרים נדירים, שמצדיקים את גריעת השיק ממניין השיקים שסורבו.
זאת מאחר שהבנק נהג במהלך תקופה לא קצרה לכבד שיקים חרף חריגה ממסגרת האשראי כנגד ביצוע הפקדה לאחר מכן וכן מאחר שהחברה אכן עשתה ועושה מאמצים כנים לנהל את החשבון בהתאם לנוהג הנ"ל וכי היא חרגה ממנו במקרה דנן באיחור של יום אחד בלבד, רק מאחר שבין מועד סירוב השיקים למועד ביצוע ההפקדה לכיסוי החריגה חל סופשבוע.
כלומר, לא מדובר בלקוח שנהג לפזר שיקים ללא כיסוי אלא בלקוח מסודר, שמודע לחובותיו לגבי ניהול החשבון ואשר מקיים מעקב רציף והדוק על אופן ניהול החשבון וקבלת התקבולים, ושהקושי שלו בכיסוי השיקים נגרם מאי קבלת תקבולים במועדם.
בית המשפט קבע שבנסיבות אלה, בהן ברור שלהגבלת חשבון הבנק של החברה יש משמעות כלכלית כבדה ושמדובר בעסק חדש שבעליו מנסים להצעידו קדימה, בזהירות ותוך ניסיון כן לנהל את חשבון הבנק בהתאם להוראות ההסכם והחוק, וכאשר המחדל מצד החברה מתמצה באי הפקדת הסכום לכיסויו ביום שישי, אלא רק ביום ראשון עם פתיחת הבנק מחדש, אזי יש מקום להורות על גריעת השיק הראשון משיקולי צדק וכי יש בכך כדי להביא ליישום צודק של הוראות החוק, מבלי לפגוע בעקרונותיו.
בהתאם לכך בוטלה גם הגבלת חשבון הבנק של החברה וערעור החברה התקבל.
עוד בנושא: ביטול הגבלת חשבון לפי סעיף 10 (א)(4) לקוח מוגבל ולקוח מוגבל חמור
